פולנים
קראתי את אשר נכתב כאן בימים האחרונים אכן מגוון דעות הורי ילידי פולין.אימי ניצולה יחידה מכל משפחתה המשיכה לדבר פולנית לקרוא את הנוביני קורייר שלה ולדקלם לי לפני השינה קטעים בפולנית מפן טדיאוש של אדם מיצקביץ.היא דיברה וסיפרה על טוב ליבם של השכנים הפולנים הנוצרים ועל יחסי הקירבה עם היהודים. אבי שניצל יחד עם אימי ואחיו לא אבה לדבר פולנית זו היתה לגביו שפה של רוצחים הוא קרא על המשמר והארץ ולפעמים לעצטער נעייס. הם דרו ביחד הולידו אותנו ושפתם היתה אחת אהבה. ביקרתי בפולין מס פעמים בנשלסק שמרוחקת כ40 קמ מוורשה עזרו לי פולנים למצוא את הבית בו נולד אבי סיפרו לי על בני משפחתי ויצאו מגדרם להפוך את הביקור לחוויה שלא תשכח. אחרים באו בקבוצה מאיימת וסימנו לי להסתלק מהעיירה. ביבלונה עיירה השוכנת על גדות הוויסלה ומרוחקת 22 קמ מוורשה פגשתי את חברותיה של אימי מבית הספר היסודי.הן סיפרו לי בפרוטרוט על גירוש היהודים ועל הפחד והאימה שהטילו עליהם הגרמנים מס רב של שעות ישבתי עימן ויכולתי לחוש בגעגוע לעולם שהיה ואיננו עוד.לחיים המשותפים של משפחות נוצריות ויהודיות שמכבדות אחת את השניה. במרחק מספר רחובות משם גירשו אותי בצעקות רמות מחזית בית החרושת לגזוז שהיה שייך לסבי רק עמדתי וצילמתי. בפולטוסק שמרוחקת גם כ50 קמ מוורשה והיא על גדות נהר הנרב קיבלו את חמותי אישתי בנותי ואותי בכבוד רב כשסיפרנו שחמותי הינה ילידת פולטוסק והיא ביתו של איזידור המנצח מיד הזמינו אותנו לארוחת צהריים עם ראש העיר ואוצרת המוזיאון המקומי הביאה את כל מה שמצאה בארכיוני העיריה על המשפחה. בוורשה ליד אנדרטת רפופורט עמדו שתי ילדות כבנות 10 וקראו לעברינו בפולנית קריאות גנאי וגם סימנו בידיהם תנועה חצי עגולה על צווארן. בקרקוב פגשתי אישה כבת 70 שבכל יום ניגשת למצבת הזיכרון ליד בית הכנסת ומתפללת לעילוי נשמת הנרצחים למותר לציין שהיא אינה יהודיה.בילינו איתה אימי ואני אחר צהריים מעניין היא סובבה עימנו ברחובות קרקוב וסיפרה את חוויותיה מהמלחמה.לשאלתנו מדוע היא עושה מה שעושה השיבה ככה אני מכפרת על מה שעשינו. כתבתי כמה דוגמאות לא כלם היו רשעים גם לא כלם היו צדיקים. ככה כנראה זה היה גם מזה וגם מזה. זה טבע האדם יש בו את כל הגוונים. לילה טוב.
קראתי את אשר נכתב כאן בימים האחרונים אכן מגוון דעות הורי ילידי פולין.אימי ניצולה יחידה מכל משפחתה המשיכה לדבר פולנית לקרוא את הנוביני קורייר שלה ולדקלם לי לפני השינה קטעים בפולנית מפן טדיאוש של אדם מיצקביץ.היא דיברה וסיפרה על טוב ליבם של השכנים הפולנים הנוצרים ועל יחסי הקירבה עם היהודים. אבי שניצל יחד עם אימי ואחיו לא אבה לדבר פולנית זו היתה לגביו שפה של רוצחים הוא קרא על המשמר והארץ ולפעמים לעצטער נעייס. הם דרו ביחד הולידו אותנו ושפתם היתה אחת אהבה. ביקרתי בפולין מס פעמים בנשלסק שמרוחקת כ40 קמ מוורשה עזרו לי פולנים למצוא את הבית בו נולד אבי סיפרו לי על בני משפחתי ויצאו מגדרם להפוך את הביקור לחוויה שלא תשכח. אחרים באו בקבוצה מאיימת וסימנו לי להסתלק מהעיירה. ביבלונה עיירה השוכנת על גדות הוויסלה ומרוחקת 22 קמ מוורשה פגשתי את חברותיה של אימי מבית הספר היסודי.הן סיפרו לי בפרוטרוט על גירוש היהודים ועל הפחד והאימה שהטילו עליהם הגרמנים מס רב של שעות ישבתי עימן ויכולתי לחוש בגעגוע לעולם שהיה ואיננו עוד.לחיים המשותפים של משפחות נוצריות ויהודיות שמכבדות אחת את השניה. במרחק מספר רחובות משם גירשו אותי בצעקות רמות מחזית בית החרושת לגזוז שהיה שייך לסבי רק עמדתי וצילמתי. בפולטוסק שמרוחקת גם כ50 קמ מוורשה והיא על גדות נהר הנרב קיבלו את חמותי אישתי בנותי ואותי בכבוד רב כשסיפרנו שחמותי הינה ילידת פולטוסק והיא ביתו של איזידור המנצח מיד הזמינו אותנו לארוחת צהריים עם ראש העיר ואוצרת המוזיאון המקומי הביאה את כל מה שמצאה בארכיוני העיריה על המשפחה. בוורשה ליד אנדרטת רפופורט עמדו שתי ילדות כבנות 10 וקראו לעברינו בפולנית קריאות גנאי וגם סימנו בידיהם תנועה חצי עגולה על צווארן. בקרקוב פגשתי אישה כבת 70 שבכל יום ניגשת למצבת הזיכרון ליד בית הכנסת ומתפללת לעילוי נשמת הנרצחים למותר לציין שהיא אינה יהודיה.בילינו איתה אימי ואני אחר צהריים מעניין היא סובבה עימנו ברחובות קרקוב וסיפרה את חוויותיה מהמלחמה.לשאלתנו מדוע היא עושה מה שעושה השיבה ככה אני מכפרת על מה שעשינו. כתבתי כמה דוגמאות לא כלם היו רשעים גם לא כלם היו צדיקים. ככה כנראה זה היה גם מזה וגם מזה. זה טבע האדם יש בו את כל הגוונים. לילה טוב.
