פולין.

פולין.

ויותר ממה להביא או מה לא להביא. טיפים בדרכי התמודדות עם מה שרואים שם? אני מתה מפחד ואני מרגישה הכי לא מוכנה לפולין כרגע. כי זה פולין. וזה לא סתם נסיעה לחו"ל. אני רוצה לקחת איתי קצת יותר מזה, או שצריך להגיד לקבל? help. מישהו?
 
ניריתי...

הדרך הכי טובה "להתמודד עם מה שרואים שם" ,זה לדבר ולא לשמור בבטן ,ולא לפחד מהתגובות שלך(ציניות,בכי,צחוק,הדחקה,תחושה שכלום לא מזיז לך וכל תגובה אחרת שתהיה ,לא משנה מה,היא לגיטימית). במסע יש הרבה מעבר למראות ששם(שסביר להניח שאת די תופתיעי לראות דשא וירוק במחנה),יש שיחות חוג,דברים משלחתיים,נסיעות באוטובוס(זמן איכות!) ועוד מלאן דברים,שאני לא אומר לך ,כי את בעצמך תחווי ותראי.. את צריכה לקחת איתך ראש פשוט.. ואל תתביישי לדבר עם המדריכה שלך ,על דברים שקשה לך ושאת מרגישה שאת לא מסוגלת להתמודד איתם.. וקחי דברים שיזכירו לך את הבית ויעשו לך נעים בלב.. מקווה שאיכשהו עזרתי,נעלמת לי במסנ'
. תצפי גם ממני למכתב טיסה (אם הוא לא יגיע אלייך,תאשימי את מעייןP:)... נ.ב:הפחד שלך הוא הכי טיבעי שבעולם,ואת בטוח לא היחידה שחוששת ושלא יודעת איך תתמודדי עם הכל. כאן,אני בטוחה שאת תהיי בסדר ושאת אפילו תצליחי למצות הכי טוב שאפשר מהמסע המדהים הזה. אוהבת אותך (וממש ממש ממש ממש ממש מתגעגעת...)
 
נירית ושכבת דרור.

המסע הזה זה הדבר הכי מדהיםש אני אישית עברתי. לי מבחינת המראות שראיתי לא היה קשה, הייתה לי קבוצה נורא צינית והכל עבר בציניות שלפעמים הייתה טובה, כי זו גם דרך להתפרק, ולפעמים הייתה נורא קשה. אני מאמינה שאת תמצאי את הדרך שלך להתפרק, בין אם זה בציניות או בין עם זה בבכי. אל תתביישי לעשות אף אחד מהדברים האלה, אני סומכת עלייך שאת תצליחי לעבור את המסע ולקבל ממנו הכי הרבה שאפשר. אני יודעת שזה לא קל, ולא משנה כמה נלמד בחיים לא ניהיה מוכנים לדבר כזה, כי עד שלא רואים לא יודעים על מה מדובר. הכי חשוב שתמיד תמיד תשימי את עצמך במסע באמת, ואל תתני לסתם דברים להטריד, כי באמת שהכל חשוב והכל הכל הכל מעניין, ולפעמים שנורא קר נורא קשה להתרכז, אבל אני סומכת עלייך כפרה =) אוהבת!! שכבת דרור, אני מאחלת לכם את המסע הכי טוב שיכול להיות לכם, כי אתם באמת אחלה של שכבה, ואני יודעת שאתם תצליחו להפיק מהמסע הזה הכי הרבה שרק אפשר!!! בהצלחה, ובאמת שיהיה לכם מסע כייף, חוויותי, ומשמעותי. ולצחוק בפולין זה לא בושה, באמת! תצחקו ואפילו תשמחו ואתם לא צריכים להרגיש על זה מצפון. אוהבת את כולכם 3>
 

פורה

New member
עוד טיפים:

אני ממליצה אפילו לקחת תמונה של המשפחה, זה תמיד יכול לעזור, ושהמשפחה שלך תשלח לך פקסים כשאת מגיעה למלון בערב- זה הכי כיף בעולם, וכמובן מחזק.. אם יש לך הזדמנות, תמיד תצרי שיחה עם אחד מחברי הקבוצה שלך או המדריך שלך, אני מבטיחה שיהיה על מה לדבר- גם בשביל לפרוק הכל (זה יקרה לפעמים בלי שתשימי לב אפילו) וכמובן גם בשביל לחזק את הקשרים שלך עם אנשים.. זה תמיד טוב.. לי היה קטע אחד ספייציפי במסע שהוא עבר לא כלכך טוב כי לא נתתי לרגשות שלי לצאת, הדחקתי הכל בכוונה כי זה כבר היה יותר מדי בשבילי, לא יכולתי יותר לשאת את זה (אבל זה כי אני ככה, זה משתנה מאדם לאדם). והכי חשוב- כמה שיותר לדבר על זה ולהוציא את הכל. דרך טובה לעשות את זה- לפעמים כבר נמאס מהכל ובא לך הביתה ולכן זה זמן טוב להתחיל להריץ צחוקים. זה הכי כיף בעולם. כמובן שלא באמצע מחנה השמדה, אבל באוטובוס ובמלון זה הכי סבבה. עוד פרדוקס שכולם מתחבטים בו- האם להשאר עד מאוחר לשיחות נפש במלון ולקום בבוקר הפוכים ולהיות עייפים כל היום או ללכת לישון מוקדם ולהפסיד חשובות עם אנשים חשובים? אז התשובה שלי היא כזאת- במסע הזה באמת שאין הרבה זמן לדברים האלה ולפעמים יוצא שהשיחות מגיעות לשעות קיצוניות של הלילה. עכשיו, אם את בנאדם שיכול להיות ער כל הלילה ולהיות מרוכזת וקשובה ביום שאחרי- אין בעיה בכיף. אבל אם לא, אז את באמת צריכה לדעת לשים את הגבול ולראות מתי השיחה הזאת באמת באמת חשובה ולתת לה את הזמן שלה או האם לדחות אותה למחר לשעה יותר סבירה. אל תתבישי ללכת לאנשים ולקבוע איתם שיחות מראש אם את יודעת שיש לך על מה לדבר איתם, זה פותר בעיות.. והכי חשוב להיות קשובה לעצמך (וכמובן שגם למדריך..:) אז שיהיה לך מסע משמעותי.. ואל תשכחי גם להנות!! בהצלחה.
 
למעלה