כוסס הציפורניים
New member
פוטרתי../images/Emo46.gif
טוב,זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. אני נמצא בתחום ההייטק המאוד כפוי טובה. לפני כחודש כשהבוס אמר לי שאני חייב לעבוד יותר מהר היה לי ברור שאני על הכוונת אבל באמת עבדתי טורבו. והאם זה שינה משהו?! יוק!!! מעכשיו לעכשיו,ממש מהיום למחר זרקו אותי בלי להסס. קשה להתחיל אפילו לתאר את התיסכול שאני מרגיש. נמאס לי לעבוד בעולם של אי ודאות. נמאס לי להחליף עבודות כל שנה שנתיים במקרה הטוב. רוצה קצת שקט. עייפתי כבר מתקופות אי הודאות הזאת בין עבודות. בפברואר כשפוטרתי מהעבודה האחרונה מצאתי עבודה חדשה תוך שבוע. האם גם עכשיו יהיה לי כזה מזל?! זה פשוט משגע אותי הקלות הזאת שלוקחים אדם גרוש שצריך לשלם מזונות ובלי למצמץ זורקים אותו לרחוב מעכשיו לעכשיו. איך האנשים האלה ישנים בלילה???!!!! בתקופה האחרונה היה לי מצב רוח ממש טוב. התחלתי לסגור דברים בקשר לטיול המתקרב שלי לחו"ל עם הבנות(שאין מצב שאני מבטל אותו) ואפילו הרגשתי שאני עובד ממש מהר כמו שהבוס ביקש אבל הם כנראה כבר החליטו לסגור דברים שם למעלה. כתבתי מכתב די נרגש שאני רוצה לשלוח למנהל הזה שפיטר אותי לא כי אני חושב שזה יעזור אלא רק כדי שידע איך אני מרגיש. שיבין שיש בן אדם מאחורי התפקיד. אני יודע שאין בזה תועלת ואני קצת נרתע כי אני חושב שאולי פעם בכל זאת אזדקק לאיזה המלצה ממנו. אבל זה פשוט מוציא אותי מדעתי הקלות שבה נעשו הדברים בהפתעה מוחלטת. והכי קשה לי כמובן במצבים האלה עם אמא שלי כי היא לוקחת כל פיטורים שלי יותר קשה ממני מה גם שהיא נאלצת לעבור את זה כבר פעם שלישית בתוך שנתיים. אולי אם אשלח את המכתב הזה למנהל ארגע קצת אבל אולי רק אקלקל. אני באמת מתלבט. בכל מקרה כתיבה בפורום הזה זו כנראה הדרך היחידה שלי קצת לשפוך את הלב. בפעם הקודמת שפוטרתי הייתי עדיין בסוף תהליך גירושין ופוטרתי מחברה שממש רציתי להישאר ולכן המשבר היה גדול כל כך שנכנסתי למיטה וממש לא רציתי לצאת. הייתי עייף מהחיים! הפעם זה קצת שונה. מדובר בחברה שעבדתי בה רק 5 חודשים והפעם אני גם יודע ששוק העבודה יותר ער היום וקל יותר למצוא עבודה. ועדיין ההלם שקיבלתי היום הוא אדיר. כל כך רציתי להאמין שהגעתי למנוחה ולנחלה אבל כנראה שבעולם ההייטק פשוט אין דבר כזה. בדיוק החודש הייתי אמור לסיים שם עבודה של חצי שנה ובחודש הבא היו אמורים לתת לי גם ביטוח מנהלים. זה כבר לא יקרה!
טוב,זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. אני נמצא בתחום ההייטק המאוד כפוי טובה. לפני כחודש כשהבוס אמר לי שאני חייב לעבוד יותר מהר היה לי ברור שאני על הכוונת אבל באמת עבדתי טורבו. והאם זה שינה משהו?! יוק!!! מעכשיו לעכשיו,ממש מהיום למחר זרקו אותי בלי להסס. קשה להתחיל אפילו לתאר את התיסכול שאני מרגיש. נמאס לי לעבוד בעולם של אי ודאות. נמאס לי להחליף עבודות כל שנה שנתיים במקרה הטוב. רוצה קצת שקט. עייפתי כבר מתקופות אי הודאות הזאת בין עבודות. בפברואר כשפוטרתי מהעבודה האחרונה מצאתי עבודה חדשה תוך שבוע. האם גם עכשיו יהיה לי כזה מזל?! זה פשוט משגע אותי הקלות הזאת שלוקחים אדם גרוש שצריך לשלם מזונות ובלי למצמץ זורקים אותו לרחוב מעכשיו לעכשיו. איך האנשים האלה ישנים בלילה???!!!! בתקופה האחרונה היה לי מצב רוח ממש טוב. התחלתי לסגור דברים בקשר לטיול המתקרב שלי לחו"ל עם הבנות(שאין מצב שאני מבטל אותו) ואפילו הרגשתי שאני עובד ממש מהר כמו שהבוס ביקש אבל הם כנראה כבר החליטו לסגור דברים שם למעלה. כתבתי מכתב די נרגש שאני רוצה לשלוח למנהל הזה שפיטר אותי לא כי אני חושב שזה יעזור אלא רק כדי שידע איך אני מרגיש. שיבין שיש בן אדם מאחורי התפקיד. אני יודע שאין בזה תועלת ואני קצת נרתע כי אני חושב שאולי פעם בכל זאת אזדקק לאיזה המלצה ממנו. אבל זה פשוט מוציא אותי מדעתי הקלות שבה נעשו הדברים בהפתעה מוחלטת. והכי קשה לי כמובן במצבים האלה עם אמא שלי כי היא לוקחת כל פיטורים שלי יותר קשה ממני מה גם שהיא נאלצת לעבור את זה כבר פעם שלישית בתוך שנתיים. אולי אם אשלח את המכתב הזה למנהל ארגע קצת אבל אולי רק אקלקל. אני באמת מתלבט. בכל מקרה כתיבה בפורום הזה זו כנראה הדרך היחידה שלי קצת לשפוך את הלב. בפעם הקודמת שפוטרתי הייתי עדיין בסוף תהליך גירושין ופוטרתי מחברה שממש רציתי להישאר ולכן המשבר היה גדול כל כך שנכנסתי למיטה וממש לא רציתי לצאת. הייתי עייף מהחיים! הפעם זה קצת שונה. מדובר בחברה שעבדתי בה רק 5 חודשים והפעם אני גם יודע ששוק העבודה יותר ער היום וקל יותר למצוא עבודה. ועדיין ההלם שקיבלתי היום הוא אדיר. כל כך רציתי להאמין שהגעתי למנוחה ולנחלה אבל כנראה שבעולם ההייטק פשוט אין דבר כזה. בדיוק החודש הייתי אמור לסיים שם עבודה של חצי שנה ובחודש הבא היו אמורים לתת לי גם ביטוח מנהלים. זה כבר לא יקרה!