פוחדת

arena

New member
פוחדת

חזרנו מחופשה ארוכה והיה יופי. מחר וגם בשבוע הבא יש לנו פגישות בבית הספר החדש. מחר הפגישה עם המורה, שמיוזמתה הזמינה עוד כמה ילדים שיראו לבני את בית הספר , בעוד אנו המבוגרים נשוחח - מאד יפה מצידה לדעתי !! בשבוע הבא פגישת "פסגה"-מנהלת , יועצת , מורה , פסיכולוג , מנחה להתנהגות ואנחנו. אני פשוט רועדת מפחד , לחוצה איימים ופוחדת מהמעבר , איך יקבלו את בני ואותנו , איך תהיה התקשורת עם בית הספר , ושלא ישימו עליו סטיגמה בגלל כל מה שהוא סוחב מבית הספר הקודם. ואיך יקלט חברתית ? ושלא ירביץ מרוב שהוא לחוץ מהמעבר ? אני פוחדת כיוון שהיה לנו מאד קשה עם בית הספר בשנים הקודמות ואני פוחדת ממה שהם יספרו לבית הספר החדש ושישר תהיה על הילד סטיגמה איומה. אני ממש ממש חוששת ואפילו אבדתי את קצת את התאבון , זה אגב לא כל כך נורא... , מקווה שיהיה בסדר.
 
לאריאנהבואי ונסתכל על הדבריםהחיובים

קודם כל פגישה עם המורה ועוד מיוזמתה מראה שבהחלט יש אפשרות אפילו יותר מסבירה שתפגשו במישהי קשובה ואיכפתית שתלך לקראתכם(לי לא נקבעו פגישות כאלה אימי היתה צריכה לרוץ אחרי כולם)באשר לפגישת הפיסגה חשיבותה בעצם קיומה, וקיומה מתרחש בגלל המודעות שלבנך יש בעיה מסוימת שתשפיע על לימודיו והוא זקוק לעזרה ,הפגישה נועדה להגדיר מהי בידיוק הבעיה ומהי העזרה הנדרשת לכן מומלץ לארגן לפני הפגישה את כל החומר של בנך ולכתוב לך על נייר ראשי דברים של מה שתרצי להגיד בפגישה ביחוד בקשר ליחסים הלא נעימים של בנך עם בית הספר הקודם שלו כך כשתבואי לפגישה תדעי פחות או יותר מה ברצונך להגיד, זאת גם לא תהיה בושה להביע בפני הצוות החינוכי את דאגתך האימהית, זה רק יראה להם שאת מוכנה לעבוד איתם ביחד כדי שהילד יצליח והעיקר אל תוותרי.
שלך חנה גונן
 

zivadina

New member
חנה מאוד צודקת.

ורק כדי לחזק את דבריה, אגיד שאני חושבת שכאשר צוות בית הספר רואה שהאמא יודעת מה היא רוצה ומשתפת פעולה, הילד ומשפחתו מפסיקים להיות אנונימיים, ואז מתחשבים בהם יותר. מנסיוני, זה שכולם דיברו איתי הראה על הרבה אכפתיות ורצון לעבוד בשיתוף פעולה, וזה גם מה שקרה. אני חושבת שכאשר לא מזמינים לשיחה, זה מראה שרוצים "לחפף" את הבעיה. לכן את בת מזל, ותתעלי את ההתרגשות שלך להכנה מעמיקה לפי עצתה של חנה. ואת תצליחי! אני בטוחה. תמיד כשמתכוננים, מצליחים.
 

דליה.ד

New member
גם אני מתרשמת לטובה

מיוזמת בית הספר, ואולי כדאי לתת להם צ´אנס וכמה ימי חסד. רק בעודה מערכתית מתוך שיתוף פעולה ניתן יהיה לבנות לילד מקום בטוח. זה תלוי בך המון, בפתיחות שלך לקבל את הצוות החדש וה"ראש" שלהם, לסייע בידם כמה שניתן ומצד שני לדרוש מהם עבודה רצינית. בהצלחה!
 
למעלה