פוחדת להתגרש
שלום אני חדשה בפורום. אני בת 32. אני נשואה 5 שנים +1. היו לי 3 רומנים ואף אחד מהם לא היה בשביל הסקס. אני מחפשת חום ואהבה. היום החלטתי להתגרש כי אני יודעת שמתישהו במשבר הבאה יהיה לי רומן רביעי. עוד פעם אקווה שהרומן הבאה יהיה התירוץ הסופי כדי לשים קץ לנישואיי. אני יודעת שזה לא הדרך אבל זה עבורי הדבר היחיד שממנו אשאב מספיק כוח כדי לעשות את הצד. בעלי בן אדם הגון. לא בגד בי. לא מרביץ, לא שותה, לא מסתמם. הוא אבא נהדר. אבל מבחינתי אני מרגישה שכל עוד אני איתו אני מפספסת משהו. לא עושים שום טיולים (אפילו לירח דבש), לא יוזמים כלום, לא דורף ומעודד אותי, ולא מפרגן. אף לאחרונה התחיל לבקר אותי- רק רואה את הדברים השליליים. אני הרגשתי שאם זה כך, אין טעם להשקיע יותר. יש לנו פערי מנטליות וחינוך עצומים (שאליהם הייתי מודעת לפני הנישואים אך חשבתי שעם האהבה נסתדר). מאז שמכירים, רוצה לעצב אותי, לשנות אותי. היום אני נעולה ורוצה להתגרש כי אני חושבת שלא משנה כמה אשתדל, עוד כמה חודשים הדברים יחזרו להיות באותו מצב (אמצא מאהב מס'4 וחלילה) ובסופו של דבר אסכל לאחור ואגיד "למה ביזבזתי את החיים שךי וכשיכולתי לעשות זאת קודם". אני היום צעירה, ויפה. יש לי את כל הנתונים כדי להתחיל את חיי מחדש. אבל פוחדת! אין לי את האומץ! אני מבולבלת. אולי אני מפונקת ומרימה ידיים מהר מדי. חבריי הקרובים אומרים שאני לא מאושרת בנישואים. מי אומר לי שאמצא טוב יותר?
שלום אני חדשה בפורום. אני בת 32. אני נשואה 5 שנים +1. היו לי 3 רומנים ואף אחד מהם לא היה בשביל הסקס. אני מחפשת חום ואהבה. היום החלטתי להתגרש כי אני יודעת שמתישהו במשבר הבאה יהיה לי רומן רביעי. עוד פעם אקווה שהרומן הבאה יהיה התירוץ הסופי כדי לשים קץ לנישואיי. אני יודעת שזה לא הדרך אבל זה עבורי הדבר היחיד שממנו אשאב מספיק כוח כדי לעשות את הצד. בעלי בן אדם הגון. לא בגד בי. לא מרביץ, לא שותה, לא מסתמם. הוא אבא נהדר. אבל מבחינתי אני מרגישה שכל עוד אני איתו אני מפספסת משהו. לא עושים שום טיולים (אפילו לירח דבש), לא יוזמים כלום, לא דורף ומעודד אותי, ולא מפרגן. אף לאחרונה התחיל לבקר אותי- רק רואה את הדברים השליליים. אני הרגשתי שאם זה כך, אין טעם להשקיע יותר. יש לנו פערי מנטליות וחינוך עצומים (שאליהם הייתי מודעת לפני הנישואים אך חשבתי שעם האהבה נסתדר). מאז שמכירים, רוצה לעצב אותי, לשנות אותי. היום אני נעולה ורוצה להתגרש כי אני חושבת שלא משנה כמה אשתדל, עוד כמה חודשים הדברים יחזרו להיות באותו מצב (אמצא מאהב מס'4 וחלילה) ובסופו של דבר אסכל לאחור ואגיד "למה ביזבזתי את החיים שךי וכשיכולתי לעשות זאת קודם". אני היום צעירה, ויפה. יש לי את כל הנתונים כדי להתחיל את חיי מחדש. אבל פוחדת! אין לי את האומץ! אני מבולבלת. אולי אני מפונקת ומרימה ידיים מהר מדי. חבריי הקרובים אומרים שאני לא מאושרת בנישואים. מי אומר לי שאמצא טוב יותר?
