מענין
כמה דברים : קודם כל תודה, ותודה , ותודה! מה שאומר שאני לא שוכח אותך כל יום... מול העיניים לא שוכחים. (גם ראיתי שוב את זאת שמזכירה אותך באוטובוס) ולמרות השעה, מכיון שמאד היה חשוב לי, התישבתי לכתוב. אישושני, אני מתחבר מאד לרגשות האלה, שכבר כתבתי עליהם , גם אצלי מוזיקה גורמת להתרגשויות. ובכי. אצלי זה בעיקר כשאני בתחושת לבד - מתכנס בתוך עצמי ומצרף ככסף הרגשות. זה דבר ידוע שמוזיקה מעלה אסוציאציות. אני חשוב שיש גם מימד מאד משפיע לעובדה שאת בחו"ל, לבד ומתגעגעת לכאן - כשאני הייתי בחו"ל התענגתי על כל שביב שיר ישראלי ובמיוחד של אריק אינשטיין, שכשאני כאן ממש אין לי תשוקה לשמוע אותו. מעדיף רוק אלטרנטיבי. וציתי למסור לך ד"ש מהאלוהים שלך. לדעתי הוא בתוכך, ואת יכולה למצוא אותו ולדבר אתו. את רק צריכה "להתחבר" ו"להתמסר" ול"הכנס לראש" הזה. למשל היום בחוג עשינו משהו שנראה היה כמו מדיטציה, ואחר כך ספרנו את התחושות. יש כאלה שחוו חויה מיסטית, אחת נזכרה בלידה, ולי התחילו כאבי גב, יד וצמרמורת בראש. הכל מתחיל מהמח (אפרופו תכניות מסיטיות שהתחלתי לראות בטלויזיה - משו כמו "כל האמת" ושארי סיפורי אורי גלר, נדב הראל וחבר מרעיו), וזה המטריקס שלך. [נון בית, גם אני מחר נוסע להודו של יהודים ששם שוברים בלטות מקמח שמים עליהם חומר לבן חריף ואוכלים דוקא כשהחוליה מתפוקקת לכיוון שמאל. (ומאזינים לדרשות)] אני במזרח ולבי במערב (ריה"ל), אני במערב ולבי במזרח וכן על זו הדרך לא יודע מתי תקראי, בכל אופו מתי שתקראי שיהיה לך חג שמח!!!
כמה דברים : קודם כל תודה, ותודה , ותודה! מה שאומר שאני לא שוכח אותך כל יום... מול העיניים לא שוכחים. (גם ראיתי שוב את זאת שמזכירה אותך באוטובוס) ולמרות השעה, מכיון שמאד היה חשוב לי, התישבתי לכתוב. אישושני, אני מתחבר מאד לרגשות האלה, שכבר כתבתי עליהם , גם אצלי מוזיקה גורמת להתרגשויות. ובכי. אצלי זה בעיקר כשאני בתחושת לבד - מתכנס בתוך עצמי ומצרף ככסף הרגשות. זה דבר ידוע שמוזיקה מעלה אסוציאציות. אני חשוב שיש גם מימד מאד משפיע לעובדה שאת בחו"ל, לבד ומתגעגעת לכאן - כשאני הייתי בחו"ל התענגתי על כל שביב שיר ישראלי ובמיוחד של אריק אינשטיין, שכשאני כאן ממש אין לי תשוקה לשמוע אותו. מעדיף רוק אלטרנטיבי. וציתי למסור לך ד"ש מהאלוהים שלך. לדעתי הוא בתוכך, ואת יכולה למצוא אותו ולדבר אתו. את רק צריכה "להתחבר" ו"להתמסר" ול"הכנס לראש" הזה. למשל היום בחוג עשינו משהו שנראה היה כמו מדיטציה, ואחר כך ספרנו את התחושות. יש כאלה שחוו חויה מיסטית, אחת נזכרה בלידה, ולי התחילו כאבי גב, יד וצמרמורת בראש. הכל מתחיל מהמח (אפרופו תכניות מסיטיות שהתחלתי לראות בטלויזיה - משו כמו "כל האמת" ושארי סיפורי אורי גלר, נדב הראל וחבר מרעיו), וזה המטריקס שלך. [נון בית, גם אני מחר נוסע להודו של יהודים ששם שוברים בלטות מקמח שמים עליהם חומר לבן חריף ואוכלים דוקא כשהחוליה מתפוקקת לכיוון שמאל. (ומאזינים לדרשות)] אני במזרח ולבי במערב (ריה"ל), אני במערב ולבי במזרח וכן על זו הדרך לא יודע מתי תקראי, בכל אופו מתי שתקראי שיהיה לך חג שמח!!!