פוביה

llivny

New member
פוביה

אני לא יודע אם זה המקום המתאים לשאול, אז אם לא, אשמח אם תפנו אותי למקום הנכון. לפני הרבה מאוד זמן כשהייתי בן 4 או 5 עקץ אותי עכביש שנכנס לי מתחת לחולצה. מאז יש לי ארכנופוביה שעם השנים החריפה. כשאני נכנס לחדר, אני קודם כל מחפש עכבישים ואם יש אני לא מתקרב אליהם. יש לי בבית גינה ואני מפחד לעבוד שם. כשהיה לי עכביש במיטה פחדתי לישון שם בלילה שאחרי ולפעמים יש לי חלומות על עכבישים. חוץ מהפחד הלא נורמלי מעכבישים אני בן אדם לגמרי נורמלי. אין לי שום בעיות נפשיות ושום דבר שמפריע לי בתפקוד היום-יומי חוץ מהפחד מעכבישים. אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי למישהו שמטפל בדברים כאלה (עדיפות באיזור ירושלים). תודה רבה!!
 

גרא.

New member
llivny,הטיפול בפוביות,נעשה בדרך כלל בגישה

קוגניטיבית התנהגותית.אתה יכול לפנות לקופ"ח שלך,בבקשה לקבל מטפל שנמצא בהסדר אם הקופה.הסדר שמשמעותו שהקופה משתתפת בעלות שכר שעת טיפול עד 160 ש"ח,כל קופה והסדריה היא.במשך 30-60 שעות טיפול לפי העניין. אם אתה מעוניין בטיפול שלא מהקופה,כדאי שתפנה לשירות הפסיכולוגי של העירייה,תוכל לקבל מהמזכירות,שמות של כמה פסיכולוגים קלינים מעולים.יש גם אפשרות לפנות לשירות הפסיכולוגי של האוניברסיטה העברית,שם המחיר גם מסובסד בצורה ניכרת.
 
פוביה שהתחילה מאירוע שעדיין מהווה זכרון

טראומתי (שזה אגב מאפיין פוביות רבות) - יכולה לקבל הקלה מהירה ביותר בשיטת טיפול בשם EMDR. לפעמים הפוביה היא בנושא שולי יחסית, ואם למישהו יש פוביה מתנינים אפשר לפעמים פשוט לא לבקר בחמת גדר ולסגור פינה... אבל פוביה מחרק ביתי שכיח יכולה להציק ולהגביל מאד כי זה לא 'מגודר'. ההמלצה שלי היא לחפש מטפלי EMDR באזור ירושלים.
 

dovk

New member
אם כבר מדברים על פוביה מעכבישים...

הבת שלנו בת ה- 17 סובלת מפוביה כזו, מעט פחות קשה ממה שתיארת - אבל עדיין, כשהיא רואה עכביש יש דרמה. אני שואל איך נכון לבני המשפחה להתנהג, אם רוצים לעזור לבנאדם שסובל מפוביה מהסוג הזה? תודה,
 

גרא.

New member
dovk,זו אותה הפוביה שהוזכרה בפנייה הקודמת,

אותה גישה טיפולית.כדאי להגיע לפסיכולוג קליני דרך קופ"ח,להפגש ולתכנן טיפול.אלא אם כן אתה מעוניין להשתמש בטיפול עצמי לפי הספר שהוצע.
 

dovk

New member
תודה גרא,

אני לא מדבר על טיפול. בתי בטיפול והיא בוגרת מספיק כדי להחליט אם הנושא מצדיק התייחסות בטיפול. אני שואל איך הכי "בריא" לבני המשפחה להגיב, כאשר הפוביאן רואה עכביש ודורש שנהרוג אותו. מצב פשוט שחוזר על עצמו מדי פעם ומממש לא ברור לי מה נכון לעשות. מצד אחד נראה לי שאם נקפוץ לדגל בכל התראה ונפעל, נחזק את הבעיה ואת התלות שלה בנו, מצד שני רוצה להקל עליה כמה שאפשר.
 

גרא.

New member
dovk,בכדי להתגבר על החרדה מעכבישים,יש צורך

בטיפול לקרב אותה כמה שיותר לחברת עכבישים,כמובן בהדרגה.הריגת העכביש,אינה תורמת מאומה.להפך, מחבלת ביכולת של הנערה להתמודד בפועל עם המצאות עכביש בשטח.עקרונית,יש לסגל את המטופל להתקרב למושא הפוביה שלו,ולא לחסלו.
 

dovk

New member
או. קיי, אנחנו בכיוון:

קודם כל היה לי חשוב לשמוע שזה לא נכון להרוג את העכביש. עכשיו, ושוב, בהדגשה שאני לא הולך "לטפל" בבתי, אלא רק "להיות שם" בשבילה, איך להתנהג, למשל כאשר היא נעצרת מול דלת לאנשהו (החוצה, או לאיזה חדר), מצביעה על עכביש שנח לו מעל למשקוף, ומסרבת לעבור. פשוט להמנע מכל פעולה? לגבי ההתקרבות לעכבישים בתנאים מבוקרים, היכרות עם עולמם וכאלה, היא מסרבת בעקשנות, מה שמחזק אצלי את ההרגשה שיש בה משהו שרוצה להשאר במצב הזה (תלותי?)
 

גרא.

New member
dovk,זה הקושי בטיפול של מטפל מהמשפחה שאינו

מיומן.לכן זה הזמן לחפש למצוא ולהתחיל טיפול מקצועי יותר.
 

dovk

New member
מה אני לא מצליח להבהיר?

בנושא המסויים הזה, המצב לא אקוטי, וההחלטה אם להתייחס לו בטיפול נשארת בידי הבת. אנחנו לא הולכים ולא מתכוונים לטפל בבת. עדיין, אלינו היא פונה עם הקושי שלה. הייתי רוצה לחשוב שיש איזה שהם כללים להדיוטות כמוני (אני לא ציני ולא מפחית מיכולותי, אבל אכן, אני לא מטפל), בדיוק כמו עניין שדובר, מה עושים עם עכביש כזה. אנא, כל כיוון שתיתן יקבל ביטוי בהתנהגות שלנו בבית. לא "טיפול", אבל התנהגות "נכונה" עד כמה שאפשר...?
 
התמודדות?

אני מנסה לראות אם אני יכולה להבין את הבעיה שמטרידה אתכם ההורים. אתם מעוניינים לדעת כיצד אתם, כהורים של בת בוגרת, יכולים להתמודד עם הארכנופוביה של בתכם? האם יש לך רושם שבתך מפיקה איזה "רווח משני" מהפוביה שלה, ולכן לא מטפלת בה? נניח כמו אשה שסובלת ממיגרנה, אבל לא מטפלת בה כי היא בעצם נהנית מההתחשבות של בני משפחתה בכאבהּ?
 

dovk

New member
המילה "התמודדות" לא בדיוק מתאימה לי כאן:

אני חושב שאנחנו מתמודדים "בסדר", הנושא אינו אקוטי, לא מטריד יותר מדי, וכן, אני מניח שאכן הילדה מפיקה רווח משני מהפוביה. בעיקרון אני די מתעלם מהאזעקות שלה, אשתי ניגשת והורגת את העכביש או מסלקת אותו. באו נצא מתוך הנחה שזה אכן פוביה נטו. איך הכי נכון לאנשים בסביבה של אדם כזה להתנהג? עוד יותר עם הוא בתוקף מסרב לפעול בשום צורה שעשויה להקל עליו? תודה על הסבלנות, אני מרגיש שאני מתקרצץ עליכם, אבל תשובה אחת כבר קיבלתי ואיישם (כולל להראות לאשתי). אם יש עוד דרכים "נכונות" יותר להתנהל מולה כשהיא מתריעה על עכביש בחדרה, על משקוף דלת שהיא אמורה לעבור?
 
למעלה