הבדלים
יש הבדלים בצורה ובשיטת החיבור בין פדלים שמיועדים לכביש לבין פדלים שמיועדים לשטח, אבל אפשר להשתמש בפדלים של שטח גם בכביש, בעוד בכיוון ההפוך זה לא פרקטי.
פדלים של כביש, ואני מתייחס ספציפית לפדלים של שימנו, מבוססים על קליט משולש גדול. החיבור שלו לפדל חזק ומשאיר מעט מאד חופש תנועה סיבובית של כף הרגל (ימינה ושמאלה). הקליט עצמו גדול פיזית ולא מאפשר הליכה נוחה עם הנעליים. גם נעלי רכיבה שמיועדות בעיקר לכביש יהיו בעלות סוליה קשיחה. המטרה היא להעביר את מירב האנרגיה מהרגל לפדל ולא לבזבז כלום על גמישות של הנעל או נקודת החיבור בין הקליט לפדל.
פדלים של שטח מבוססים על קליט קטן יותר שמאפשר מידה מסויימת של חופש תנועה סיבובית של כף הרגל. הקליט עצמו יכול להיות מותקן כשהוא שקוע בין הקוביות בסוליית הנעל, וכך ניתן, בחלק מהנעליים, ללכת באופן חופשי עם הנעל. אפשר לבחור בין סוגי נעלים שונים בעלי סוליה קשיחה יותר או קשיחה פחות ובעלי שיטות רכיסה שונות - בהתאם לשימוש המיועד.
צורת הפדל מותאמת לקליט, ולכל יצרן יש את השיטה שלו. הפופולרי ביותר זה שימנו, והשיטה נקראת SPD, גם בכביש וגם בשטח, למרות ש-SPD לשטח נראה אחרת לגמרי מ-SPD לכביש.
במקרה שלי, פעם היו לי אופני כביש עם פדלים כביש וזוג נעלי רכיבה עם פדלים מותאמים. לשטח היו לי פדלים אחרים ונעליים אחרות. היום אני משתמש בפדלים של שטח (שימנו 959 היסטוריים שיש לי ממזמן) גם באופני הכביש, ומשתמש באותן הנעלים. אני מפסיד קצת ביעילות בכביש, אבל מאחר ואני לא מתחרה, זה לא ממש מציק לי. בשטח אני משתמש בפדלים שימנו 985 ו-540. הנעליים מתאימות גם וגם.