פגשתי מישהו...
אני לא יודעת למה אני מספרת לכם, אולי פשוט כי אין לי עם מי עוד לחלוק את זה.. חוץ מכמה אנשים שכבר שמעו על זה... אז הכרתי מישהו... הוא היה מתחת לאף שלי משהו כמו 4 חודשים אבל לא ראיתי אותו, עד לפני שבועיים, כשהיתי אמורה לעבוד על משהו שקשור לשנינו.. הוא הסתכל ואני לא יודעתי למה. עד שלפני שבוע הבנתי שהיתי רוצה שינסה וידעתי שלבד אני לא אגש.. ואז אני וידיד שלי חשבנו על תוכנית גאונית שבסופה של דבר גרמנו לו להשיג את הטלפון שלי, ואז אחרי 3 ימים מאוד ארוכים ועצובים (של המתנה) הוא התקשר!! ודיברנו והוא היה כזה חמוד, ומצחיק, ואולי בגלל שחיכיתי כ"כ הרבה זמן לטלפון הזה, אז כשהוא התקשר היתי ממש בסדר כי דיברתי ולא התביישתי כמו תמיד.. הקיצר, קבענו שאולי ביום רביעי נצא, וזה כ"כ טוב, שאני מפחדת שזה יתקלקל, כי שום דבר בחיים שלי לא מסתדר, ואני תמיד מתאכזבת- מישהו שאני רוצה לא רוצה אותי, מישהו שרוצה אותי לא רוצה אותו, ובמקרים נדירים- שנינו רוצים ואז זה מתקלקל. וזה לא מחזיק מעמד. עצוב להודות שהקשר הכי ארוך שלי היה 4 חודשים, ואני מתכוונת לקשר טבעי ונורמלי ולא קשר מוזר ששנינו יודעים שזה לא ילך.. מתוך ניסיון מר... אז אני כ"כ מפחדת להתאכזב, וכ"כ מנסה לא לפתח תקוות גדולות מידי, אבל זה כ"כ קשה, ממש קשה, משהו כמו לעצור משאית עם הידיים, כי אני ממש רוצה קשר נורמלי ואני חושבת שמצאתי מישהו נורמלי וטוב... אבל כ"כ הרבה פעמים טעיתי והתאכבתי... ואני אומרת לעצמי- אל תהרסי שום דבר, תהיה סבלנית, ואל תמהרי (כי הקשר האחרון הרסתי בזה שלא היתי סבלנית).. אני מרגישה כמו ילדה בת 14, אבל זה פשוט נחמד, מבלבל, מעלה חיוך ואני לא יודעת איך להסתיר את זה... אני מקווה שזה ילך... חג שמח!
אני לא יודעת למה אני מספרת לכם, אולי פשוט כי אין לי עם מי עוד לחלוק את זה.. חוץ מכמה אנשים שכבר שמעו על זה... אז הכרתי מישהו... הוא היה מתחת לאף שלי משהו כמו 4 חודשים אבל לא ראיתי אותו, עד לפני שבועיים, כשהיתי אמורה לעבוד על משהו שקשור לשנינו.. הוא הסתכל ואני לא יודעתי למה. עד שלפני שבוע הבנתי שהיתי רוצה שינסה וידעתי שלבד אני לא אגש.. ואז אני וידיד שלי חשבנו על תוכנית גאונית שבסופה של דבר גרמנו לו להשיג את הטלפון שלי, ואז אחרי 3 ימים מאוד ארוכים ועצובים (של המתנה) הוא התקשר!! ודיברנו והוא היה כזה חמוד, ומצחיק, ואולי בגלל שחיכיתי כ"כ הרבה זמן לטלפון הזה, אז כשהוא התקשר היתי ממש בסדר כי דיברתי ולא התביישתי כמו תמיד.. הקיצר, קבענו שאולי ביום רביעי נצא, וזה כ"כ טוב, שאני מפחדת שזה יתקלקל, כי שום דבר בחיים שלי לא מסתדר, ואני תמיד מתאכזבת- מישהו שאני רוצה לא רוצה אותי, מישהו שרוצה אותי לא רוצה אותו, ובמקרים נדירים- שנינו רוצים ואז זה מתקלקל. וזה לא מחזיק מעמד. עצוב להודות שהקשר הכי ארוך שלי היה 4 חודשים, ואני מתכוונת לקשר טבעי ונורמלי ולא קשר מוזר ששנינו יודעים שזה לא ילך.. מתוך ניסיון מר... אז אני כ"כ מפחדת להתאכזב, וכ"כ מנסה לא לפתח תקוות גדולות מידי, אבל זה כ"כ קשה, ממש קשה, משהו כמו לעצור משאית עם הידיים, כי אני ממש רוצה קשר נורמלי ואני חושבת שמצאתי מישהו נורמלי וטוב... אבל כ"כ הרבה פעמים טעיתי והתאכבתי... ואני אומרת לעצמי- אל תהרסי שום דבר, תהיה סבלנית, ואל תמהרי (כי הקשר האחרון הרסתי בזה שלא היתי סבלנית).. אני מרגישה כמו ילדה בת 14, אבל זה פשוט נחמד, מבלבל, מעלה חיוך ואני לא יודעת איך להסתיר את זה... אני מקווה שזה ילך... חג שמח!
דרך אגב אם את רוצה לשתף אותנו בתוכנית הגאונית שלך למתן מספר הטלפון לבחורים אני אשמח לשמוע כי גם אני בערך במצבך..... יום טוב!
