פגשתי אותו

blonda3

New member
אורלי-כמוני כמוך

פחות או יותר....
 

r e d head

New member
אם כבר אתם פה

אז תמשיכו לשמוע עוד קצת.... במשך 3.5 שנים הכרתי כמה גברים נחמדים שרצו המשך והסיבה שאני לא רציתי היא שמשהו לא התאים לי. אחד היה שמן מידי, השני משעמם, מבוגר מידי, עצלן מידי, לכולום היה מכנה משותף, הם רצו והיה דייט נחמד. את רובם פגשתי יותר מפעם אחת. ואני הצעתי להם להשאר ידידים בלבד. זה אף פעם לא הלך, הם רצו "את הדבר האמיתי" אשר קוראים אותו קשר פיזי= אינטימיות=סקס. ולא שאני לא אוהבת (נהפוכו), אבל לא רציתי איתם. לא מבינה אך אפשר להגיד משהו אחרי פגישה או שתים. למה אי אפשר אחרת, (המילה הגסה) לזרום, בלי שום הגדרה. לקבל את מה שיש.
 

r e d head

New member
ולמה אני

מגדירה אני אומרת להם "ידיד" כי אני לא יכולה להתחייב ליותר. באותו מעמד. לא רוצה להבטיח משהו שלא אקיים אח"כ. הם לא ביקשו ממני להתחייב ליותר, ואני עצמי שמה את הקו הזה.
 

r e d head

New member
והכי גרוע

שאני מזכירה לעצמי את צורת המחשבה של ידידי השרוטים ביותר.
 

r e d head

New member
אבל

אם הייתי פוגשת גבר שהיה עונה על כל הציפיות (ואני לא מחפשת דוגמן צמרת) אז לא הייתי אומרת לו שישאר ידיד.
 

r e d head

New member
מסקנות

כשמישהו או מישהי אומרים לכם שהם רוצים להיות רק ידידים. אל תפסלו את זה על הסף. לפעמים יכול להתפתח קשר גם מידידות.
 

r e d head

New member
הוא

אמר שהוא מסכים להיות ידיד עם הקווים שאני מעמידה. איזה יום יפה בחוץ
 
כחח רד הדדדדדדדדדדדד

מה קורה? קוראת אותך עם הקטע של ה"ידיד" הזה כבר המון זמן, הזכרת לי אותי בדיוק לפני שנה כתבתי את אותם הדברים (בחדר השני), כל הזמן התעסקתי בלהגיד להם מראש שהם ידידים, אבל זה בסדר גם היום הייתי ונהגתי אותו דבר, כשהתחושה שלי אומרת זה לא הוא אז זה לא הוא, ואז מבחינתי הוא יכל להיות רק ידיד, כזה שלא יתקרב לא יגע ויהיה שם כשיהיה לשנינו זמן אם וכאשר. אבל למדתי יותר מכל שלפעמים אנו שוללים אדם רק בגלל שמן מידי לבן מידי כהה מידי וכו, לא תמיד השיפוט נכון בקטע כזה, לגבי הרצונות שלהם כגברים לסקס ואינטימיות, בחיית רד אנחנו לא שונות הרי, גברים כנשים חלקם לא אוהבים וחלקם אוהבים יותר, אבל ברור שאם יש כימיה גם בזה אז יכל לצאת מזה משהו, ואם אין את המתח באויר גם לא יהיה עוד שמונים שנה. אולי תפסיקי עם ידידים? אני גיליתי שכל כך נכון מה שאמרו לי: לאישה אין ידיד אלא אחד שיגדיר את עצמו ככה עד שיתחיל איתה. לכן תמיד יש לי ידיד או שניים תורנים בשטח וכמגיע בן זוג לחיי הם כבר לא שם בשניה ומבחירה שלהם. וואלה יפה בחוץ אפשר גם לצאת לבית קפה (מוזמנת)
 

r e d head

New member
בוודאי אפשר לחשוב איזה ציפיות יש לי

שהחבר שלי יהיה גם מאהב שלי.
 

michaly44

New member
ידידים או חבר?

אם היום היית לרגע חוזרת אחורה לתיכון: כולם היו ידידם, ורק אחד היה "חבר", נכון? אז למה לא להתחיל מידידות, (כי הפרפרים בפגישה הראשונה לא היו) ואם הידידות עולה דרגה..אולי רק אז תתני לו עלייה בדרגה למעמד חבר. אז כולם ידידם , וזה אחלה...מה רע בזה. ואללה: כל הידידים שלי פה: מימי הילדות בקיבוץ והם כולם נשואים..כמה שזה טוב ובטוח....
 

דואלי

New member
ראד.....

אהבתי את המסקנה שלך!!! ערכה של ידידות לא פחותה מזו של חברות במיוחד בין גבר לאישה אבל תמיד יהיו נשים שיגיבו אחרת... (לא סתם הומצאה המילה אפלטוניה..)
 

michaly44

New member
חחחחחחחחחחח- מה פתאום צוחקת

רצינית לגמרי תצאי כבר מההגדרות, מלהכניס למגירות ותתחילי לחיות לפי תחושת הבטן שלך. ידיד שמדיד, למי איכפת את בסוף תמצאי את האחד והיחיד..שיהיה הכל בשבילך..זה מה שרצוי לא מה שמצוי.
 
רד - יכולה רק לספר לך...

האהבה הגדולה שלי צמחה מידידות. חברה הכירה לי אותו. הוא בא לאסוף אותי מהבית וכשראיתי אותו לראשונה "ידעתי", זה לא זה, הוא לא נראה לטעמי, מבוגר מידי, אמנם גוף אתלטי ואני ידועה כחובבת גברים בעלי גוף
,חולשה שלי, אבל...פנים מבוגרות מידי.... התקשורת היתה נהדרת, שיחה קולחת, צחוקים ונינוחות. הוא רצה עוד ואני אמרתי בסופו של ערב "רק ידידות"... הסכים שנישאר ידידים, נפגשנו, נהנינו יחד מספר חדשים, הזמנתי אותו למסיבת פ"ופ שאירגנתי כדי להכיר לו מישהי. הבנאדם נדבק, לא נתן לי לזוז, עקשן,ובסוף הערב הרגשתי שדי...הוא רוצה דבר אחד ואני דבר אחר, אז -שלום. השעה היתה מאוחרת והוא היה עייף, לא רציתי שינהג את כל הדרך הארוכה לביתו, הצעתי לו לישון כמובן במיטה נפרדת, בחדר אחר. מפה לשם - התקרבנו...קצת נגענו... ו....נשבר הקרח. מאז משך 5 שנים הוא היה החבר שלי. אהבה אמיתית וגדולה. אז יש מקרים ויש פעמים שמידידות צומחת אהבה.
 

r e d head

New member
זה משפט נכון

רק שאני מתחברת יותר לדברים שמזל כתבה. לא כל אדם שאת פוגשת יש לך כימיה איתו מכל הבחינות. ואם שנה וחצי היינו חברים טלפוניים עם המון פתיחות וחיבה. חברות כזאת יכולה להיות גם מעבר לטלפון. גם כשאין משיכה חיצונית. והיה לי פשוט נעים איתו ובחברתו, כשנפרדנו חיבקתי אותו מחיבה. ואז הוא כתב לי שהוא היה רוצה.... כיוון שאני מרגישה מספיק חופשיה לומר מה שאני חושבת, לא רואה לנכון להמשיך להפגש ולהתחמק ממגע כשהוא ינסה. אלא העדפתי לומר שאין לי כוונה כזאת. ועם האמירה הזאת אני יכולה להמשיך. למען הסר ספק הלואי ויקרה לי יום אחד מה שקרה לאלונה איתו או עם אחר. רציתי שיקרה, אפילו מאוד. הרגשתי שלחיצוניות הפעם לא תהיה השפעה. ולא כך היה. הוא מבוגר ממני ב 12 שנים. הוא נראה מבוגר. מהצד אפשר לחשוב שאני הבת שלו.
 
על ידידות וזרימה

רדית יקרה, אי אפשר לדעת אחרי פגישה או שתיים. מנסיוני המצטבר (אף פעם לא התכוונתי לצבור כל כך הרבה נסיון בזה, אבל ככה יצא...) אפשר רק לדעת שיש מספיק עניין וכימייה ושפה משותפת בשביל להפגש שוב, או שאין. וכשמגיע הרגע שהוא מחבק אותך לפרידה אפשר לדעת אם החיבוק הזה נעים לך או לא. ואם את רוצה להמשיך אותו למגע נוסף או לא. זה לא בתיאוריה זה בחוייה. ידיד זה אחד שכן יש איתו שפה משותפת, אבל אין כמייה של משיכה. לי לוקח הרבה יותר מפגישה אחת כדי לעשות את ההבחנה הזאת. ולמה להגדיר כשאין מספיק אינפורמציה? למה לא לזרום הלאה (כמו שאמרת) ולחכות שהדברים יתבררו מעצמם? והם תמיד, תמיד מתבררים... זרימה נעימה לך, פייה
 
למעלה