פגישות ללא הילדה

[alef beit]

פגישות ללא הילדה

התחלנו אצל קלינאית ת. חדשה. 3 פגישות בסך הכל והיא רוצה פגישה איתי ללא הילדה. הבעיה היא שנמאס לי מפגישות (עם גננת האם, עם גננת השילוב, עם הסייעת, עם מנחת השילוב) וזו רוצה פגישה כדי שנגבש תוכנית עבודה. ממש לא אכפת לי איך היא תעבוד אני סומכת עליה. שונאת לדבר הרבה ולעשות מעט ומרגיז אותי יותר מכל לזרוק עוד 300 ש"ח + שעה שיקרה לי מאד (ובינתיים הילדה בשבועיים הפסקה). אתם חושבים שאני מגזימה? האם אפשר לוותר על העסק?

 

[אבא של סער]

גם אותנו זה הרגיז

אך זה מקובל על חלק מבעלי המקצוע שיש פגישת עבודה עם ההורים. בשנים האחרונות אחרי כול מפגש בקשנו שעורי בית (ושיחה קצרה עם הקלנאית ) כך שהצורך במפגש עבודה ירד מהפרק

 

[רונית ולגרין]

שלום א-ב

אני יכולה כמובן לספר רק על דרך העבודה שלי, ויש שעובדים אחרת. אני חושבת שהעבודה לא מתבססת רק על הפגישות של הקלינאית עם הילדה. כמובן שאפשר להסתפק בפגישות חד או דו שבועיות ובמודלינג שאת רואה בפגישות הללו. זו חצי הצלחה לדעתי. העבודה ו/או הטיפול הרבה יותר מושלמים באם משלבים הדרכה אחת לחודש-חודש וחצי, למשפחה ולסובבים את הילדה. הדרכה כזו בדרך כלל עושים לא תוך כדי טיפול, וגם לא בדקה שתיים אחרי הטיפול אלא בפגישות מסודרות עם ההורים, ללא הילדה, שבהן דנים בתכנית הטיפולית, ביעדים שנקבעו, במה שהושג ומה שקשה, בדרכים להשיג את היעדים, במה אתם יכולים לתרום בבית על מנת לקדם את הילדה בהקשר ליעדים שנקבעו. (אני מדברת על הדרכה הרבה יותר ספציפית מאשר "דברו הרבה עם הילדה"...) אני מבינה שהפגישות יקרות, והאנרגיה לשבת עם מטפלים הולכת ומיתדלדלת, אבל אם רוצים להפיק מקסימום ממעורבות טיפולית של איש מקצוע צריך להתייחס לזה כאל עיסקת חבילה, או לחילופין להבין שהתפוקה תהיה נמוכה יותר.. וחבל. כי עם יד על הלב- הילדה תתקדם לא בגלל שהיא מבקרת אצל הקלינאית פעם בשבוע, אלא בגלל שהקלינאית מדריכה אתכם, את הגננת, את התרפיסטים אם ישנם, ולפעמים גם את הסבא-סבתא, בקיצור- את כל העטיפה המבוגרת סביב הילדה, מה לעשות, איך לעשות, וכמה לעשות. רונית ולגרין קלינאית תקשורת

 

[דקלה סולומון]

אני מסכימה עם כל מילה שכתבת

גם אני חושבת שעדיף לעשות ולא לבזבז זמן יקר שמוקדש לעבודה עם הילד בשיחות עם ההורים. הילד שלי היום מטופל אצל קלינאית תקשורת פעמיים בשבוע ואני נמצאת בטיפול בחלק מהזמן ומדברת עם הקלינאית כמה דקות אחרי כל הטיפול, זה מספיק בהחלט לעבודה נכונה עם הילד. לעומת זאת הייתי אצל קלינאית שחלק מהטיפול היה מפגשים עם ההורים, ודווקא שם הטיפול בילד היה צולע והופסק אחרי מספר פגישות. ולדעתי הקלינאית יכולה לכתוב את תכנית העבודה ולהעביר לעיונך, לא צריך בשביל זה פגישה (מיותר, יכול להתאים רק כשיש זמן פנוי). אנשי מקצוע טובים צריכים להיות יעילים, גם אנחנו אנשים עובדים ובמצב בו כל שבוע יש פגישה באמצע היום לא תהיה לנו אפשרות לעבוד ולממן טיפולים אלה שכל כך חשובים לילדנו.

 

[דקלה סולומון]

התכוונתי ל- alef-bet

 

[alef beit]

תודה לכל המגיבים. חומרים למחשבה

 

[אמא מ ו ד א ג ת]

אחרי כמה שנים של וותק

בהרבה מאוד טיפולים. ההדרכה של הקלינאית/המרפאה בעיסוק מאוד מאוד חשובה להורים. אנחנו מקבלים הנחיות מפורטות לעבודה בבית, והתראפיסטית של נעם משלבת גם בתוכנית שלה, וגם אנחנו. אני יכולה להגיד לך שההתפחות של השפה אצלל נעם, וגם השיפור בחלק התחום החושי נזקף לעבודה שלנו בבית לפי ההנחיות שקבלנו. אני חושבת שיש לך חשיבות גדולה, ופעמיים בשבוע אצל הקלינאית זה לא מספיק. אני בהחלט מבינה ויודעת שזה מרגיז, מעייף ושוחק אבל זה באמת משתלם.

 

[נונינה1]

מממ..............

נכון, מרגיז שה- 300 ש"ח "מתבזבזים על שיחה עם ההורים במקום על טיפול בילד. אבל תנסי לחשוב כמה אפשר לעשות בשעה בשבוע ? לעומת כמה שאת יכולה לעשות בכמה שעות ביום שאת איתה אם רק תביני, בעזרתו של איש המקצוע, מה יכול לעזור לבת שלך להתקדם. כמה את תרגישי יותר טוב עם עצמך עם תדעי שההתפתחות היא גם פרי עבודתך. ואני לא מדברת על שעות דידקטיות ליד שולחן אלא על דברים קטנים במהלך היום הטכני. איך לדבר קצר כך שהיא תבין יותר, או לחזור כדי לעזור לה להבין או ל"משוך" ממנה דיבור בדרך מסויימת. ולא רק בדיבור גם בריפוי בעיסוק זה נכון, וגם בטיפול רגשי. אל "תשלחו את הילד לתיקון" אצל איש המקצוע, העזרו בו, תשתדלו להבין היא טוב מה הוא עושה כדי להחליט גם בסופו של דבר אם הוא איש המקצוע המתאים לילד שלכם. זה אולי יותר קשה, אבל זה לדעתי פקטור גדול בהצלחת הטיפול בילדים.

 

[mali s]

מסכימה עם נונינה

ניתן גם לשכנע את הקלינאית שתקדיש 5 דקות אחרונות לכמה טיפים חיוניים לעבודה בבית.

 

[דקלה סולומון]

משהו מתפספס בהסבר

מי אמר- "תשלחו את הילד לתיקון" ??????? (ציטוט מההודעה של נונינה) ברור שעיקר, אם לא כל העבודה, נעשית בבית. קלינאית התקשורת או כל אדם אחר שעובד עם הילד יעבוד עימו מס' חודשים או שנים בלבד. אני לא יודעת איך זה אצל אחרים, אנחנו נעזרנו בקלינאית וקיבלנו המון כלים לעבודה בבית הדיון אינו על עבודה בבית כן או לא. השאלה שנשאלה היתה לגבי פגישות נוספות עם ההורים, שבאות במקום פגישות עם הילד. ומצטערת להיות זאת שאומרת את זה, אבל יש הרבה פגישות מיותרות שאפשר להחליף אותם בדו"ח כתוב למסירה להורה או 5-10 דקות שבהם ההורה צופה בפגישה ורואה איך המטפל עובד עם הילד.

 

[גאמי]

אני מאוד מבינה אותך

אך אין מנוס אני לא יודעת לגבי 300 השקל אך זה כן נכון להפגש קודם ללא הילדה. שלוש פגישות? לא יודעת נראה לי קצת הרבה, אך זו רק דעה אישית אצלנו לבתי כאשר החלטנו ללכת לפסיכולוגית היא דוקא אמרה שנביא אותה במפגש הראשון, אמרתי לה שזה לא נראה לי נכון, והיא אמרה שדוקא כן, בדיעבד זו היתה בהחלט טעות כמו שסברתי. אז כן מסכימה לגבי מפגשים עם ההורים בלבד לפני אך המינון אינדוידואלי.

 

[גילי יהב]

לאלף בית

לאלף בית שלום! אני מסכימה עם רוב מה שנאמר כאן בשרשור בתגובה אליך. הפגישות עם ההורים חשובות מאוד. במודל שבו אני עובדת באופן פרטי יש נישה מיוחדת להדרכת הורים, ושוב, כמו שנכתב כאן, לא להדרכה ללמידה דידקטית אלא למשחק משותף,להתנהלות בבית, להכללה. וההדרכה יכולה לקבל את הגוון שנוח לך: תצפית בקלינאית, שיחה ודיון, תצפית של הקלינאית בך עושה משהו עם הילד ועוד. בנוסף לכך, במודל שאנחנו עובדים לפיו באלוטפים ההתנהגותיים, גם ישנה נישה מיוחדת להדרכת הורים, קבועה במערכת, כל שבועיים, לעדכון, דיון, שיחה ופתרון בעיות וגם תצפיות מעת לעת. אני חושבת שהמפגש הזה חשוב. מאפשר לך גם לצאת מהסחרחרה של האינטראקציה עם הילד ולחשוב רגע ברוגע, על הדברים שתרצי לקדם אצלו. מאפשר לקיים דיון ובשיחה כזו יוצאות עצות נהדרות להמשך. עוד דבר שפגישה כזו נותנת, היא הפרספקטיבה, הסמן להתקדמות. לאחר שתי פגישות כאלו בטווח של חודש או יותר תוכלי לבדוק את עצמך- עד כמה הילד התקדם? האם השתפרו התפקודים השפתיים (סתם לדוג') לפי המטרות שקבעתן בפעם הקודמת? וכו'. לסיכומו של עניין, לכי על זה. גילי