פגישה שביעית.......

פגישה שביעית.......

אני חושבת שזאת הפגישה הראשונה שעברה אצלי "ברגוע" בלי דמעות ........היה מעניין מאד ומעצים. אתם יודעים יש דברים שאנחנו "חיים" איתם וזה נראה לנו בסדר, נורמטיבי אבל כשמעלים את זה לדיון ואנשי מקצוע שומעים ומחווים דעה מדהים לגלות שלא...ויש צורך להכיר/לשנות.....לדוג'....אני באה ממשפחה שה-כ-ל מספרים, כולנו (כל החאים והאחיות) יודעים כמה מרויח האבא, מה מצב הבנק וכו'...הכל על ששולחן פתוחים חופשיים מדברים בכייף והרבה....ואני ואחיותיי מספרות הרבה אחת לשניה גם דברים אישיים....ולפעמים הייתי מספרת לבעלי דברים "מעניינים" שהאחיות סיפרו (בעיקר על סקס.....כמה פעמים, צורות וגיוונים) ותמיד היה אומר לי בפחד...אני מקווה שאת לא מספרת כמו שהן מספרות לך ואני "כמובן!" שלא.......... זהו שתמיד חשבתי שזה נורמטיבי ומראה על קשר חיובי במשפחה וכו'....אבל כנראה שטעיתי כי הם מציגים את זה כ"חשפנות יתר" הם טוענים שיש בי חוסר אינטימיות או אי אינטימיות כללית....ושאינטימיות (לאיו דוקא מין....בכלליות) מעצימה, בונה מעמיקה.....אז יש לי עוד משהוא ללמוד איך לבנות אינטימיות זוגית................ אצלי לא לספר זה "חנק" אולי כי במהלך השנים כל דבר כל מאורע אף קטן ולא משמעותי קיבלתי אזהרה מהבעל "לא לספר" וזה חנק אותי.....היום אני מבינה שהוא באמת הרגיש/מרגיש חשוף לידי.......... זה חדש לי אבל ת'אמת יש בי פחד לשנות את זה...אני לא רוצה לפגוע בספונטניות ובזרימה של החיים שלי.....מכירים ת'תופעה???? הנקודה השניה ש"דנו" בה זה שאני "חיה" את החיים ברמה מאד גבוה, נהנית מכל דבר...צוחקת בקול משוחררת וכו' והוא (לצערי) בדיוק הפוך עד לא מזמן (עד לפני הטיפול בכלל ותרופות בפרט) דיי ראה הכל שחור,לא הצליח בהרבה תחומים בחיים....והפער ביננו גרם להרבה מאד אי הבנות "ותאונות"....... דנו גם במקרה ספציפי שהיה ביננו שהוא קרה לזה "קריזה" (בקצרה ובשטחיות בקר אחד קמתי קצת מאוחר והוא התעקש לא לעזור לי עם הבנות למרות השעה המאוחרת ולמרות שהוא לא ממהר לעבודה וכ' מה שגרם לי לאחר איחור משמעותי ולהרבה כעסים) אמר לי שטעה והיה בקריזה וזה לא מראה על הכלל כי בד"כ כן עוזר וכו'....אז הם אמרו לו שדוקא בגלל שזה מקרה חד פעמי זה מצריך בדיקה.....ושאולי הוא "בולע" מוסכמיות ביננו (כמו חלוקת תפקידים) שהוא מסכים אבל לא מסכים ..ארוך מעניין אבל אני לא רוצה להכביד כאן..... זהו!. -בסוף אני ידפיס את כל מה שכתבתי במהלך החודים האחרונים ואוציא ספר:)
 
אינטימיות- שאלה

איך אתה מגדיר אינטימיות בין בני זוג ( בלי קשר לסקס). מה זה? איך ניתן לבנות? האם הרצון שלי לספר לאחרים על מה שאני חווה בחיים מראה על חשפנות יתר ועל חוסר אינטימיות?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
קצת על אינטימיות

אינטימיות באמת היא קצת כמו חדר פרטי, רק של שני אנשים. בחדר הזה אפשר להיות אמיתי, כמו שני באמת, ומקבלים אותי, או לפחות מקבלים חלקים גדולים ממני. אינטימיות גם כוללת אהבה - ואינני מתכוון לצד הרומנטי שלה, של להיות מאוהב, אלא שאוהבים את השני כמו שאוהבים מקום טוב, או אוכל טוב, פשוט נעים להיות אתו. לחדר הזה לא פולשים זרים. את הזרים אנחנו פוגשים מחוץ לחדר, בחדרים אחרים, שגם בהם יכולה להיות אינטימיות - מסוג אחר. אבל החדר האינטימי, עם בן הזוג, הוא החדר היותר חשוב, יותר נעים, שבו אפשר ללכת גם בפיג'מה ולהיות אהוב. להיות באינטימיות זה כמו להיות עם החברה הכי טובה שלך, רק שבמקרה שלך זה גבר ולא אישה. ואם אתם עדיין לא חברים הכי טובים, או אולי כבר לא, אתם יכולים להפוך לכאלה. משתפים אחד את השני בטוב וברע, מקבלים יחס של אכפתיות, ובונים שם אמון. זהו בערך, לפני שיגמרו לי האותיות במקלדת. מדבר אליך? מריוס
 
מעניין.....

אני מתחברת לכל דבר שהוא חדש לי.... זהו שכל עניין "החברות" וה"שיתוף" דיי חדש לי כלפי הבעל, למרות שזה נשמע כאילו, מה עשית איתו 8 שנים???!!!!!! זה לא שלא שיתפנו אחד ת'שני אבל אם שיתפתי היה חוסר הבנה אז לאט לאט רמת השותפות ירדה וירדה..... מקווה באמת שנצליח לעלות את זה.....זה דיי קשה כי את השיתוף שלי בחוויות וכו' התרגלתי עם השני לחוות עם אנשים אחרים... בכל אופן באמת תודה! .....(יש לך מעט אותיות במקלדת...אם כמעט נגמר האותיות:).......
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לגבי שיתוף של הרבה אנשים

אין שום רע בלשתף הרבה אנשים, עד גבול מסוים. משהו בין בעלך לבינך צריך להשאר פרטי. יכול להיות שבמיטה הוא קצת מגושם או חסר בטחון או לא משנה מה. לא נכון יהיה לשתף בזה את בנות השכונה, כמו שלא היית רוצה שהוא יעשה לך. ואם כן עשית את זה, אז פשוט מהיום והלאה, כל זמן שאת משקיעה בקשר הזה, תפסיקי לעשות את זה. זה יעזור לך לבנות אינטימיות אתו. כי החדר עליו דיברתי פרוץ, או שיש לו קירות מזכוכית, לא תוכלי להתהלך בו בפיג'מה ולהרגיש בנח. מריוס
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני מבין...

זה החופש שלך. ככה את מרגישה חיה. בגלל זה את "פוטוגנית"... אבל בכל זאת, את גם רוצה זוגיות ורומנטיקה, לא? לא יודע אם יש לך אומץ לעשות את זה, אבל הייתי מעלה את זה בטיפול!!! אני יודע שזה כאילו לחשוף את עצמך מאוד מאוד, אבל אני חושב שהאומץ ישתלם. תעצמי עיניים ותגידי הכל. את רק תרויחי מזה, הרבה שנים שאחרת עלולות להתמרח בלא להעיז היות מה שאת באמת רוצה להיות. יכולים להיות כל מיני פתרונות למצב הזה - אני אפילו לא יכול לעשות רשימה. ואולי זה לא יתפר ותתגרשו. אבל אם לא תהיי ממש כנה שם, עם כל האמת שלך, אתם עובדים לחינם ועוד כמה שבועות תחזרי למקום שבו התחלתם את הטיפול הזה... מריוס
 
אומץ - זה אני

אני מקווה שאצליח להתמודד מול המראה...אני פותחת הכל בייעוץ.....ואמרתי להם את מה שכתבתי..... אני מאמינה שהוא יבוא לקראתי ואני איכשהוא לקראתו....... כרגע אני מרגישה שהגרושים לא באופק ושכן איכשהוא נסתדר.....אבל אי אפשר לדעת .....
 
אינטימיות

אני מתאר לעצמי שאת לא מחפשת הגדרהמילונית... עבורי אינטימיות היא חשיפה הדדית של 2 הצדדים. כשהחשיפה היא הדדית, לרוב נוצר חיבור אנושי עמוק, והוא זה שנותן את התחושה הנעימה, לפעמים אנחנו קוראים גם לה - אהבה. בקשר שלי, אני יותר דומה לך - גם לי יותר קל להחשף מאשר לאישתי, מה שלא מפריע לנו לדבר על הכל, בינינו. אני מכבד את הרצון שלה לשמור על דברים בתוך התא המשפחתי, למרות שלי בדרך כלל גם אין בעיה לחשוף כלפי חוץ. מה שלמדתי עם השנים הוא שמנגד לחשיפה יש משהו שנקרא "רגישות". רגישות למצב הנוכחי עם האדם שמולי. בדרך כלל חשיפה ואינטימיות נעשית בהדרגה, ואם צד אחד נחשף באופן שגורם אי נוחות לצד השני - זה יכול לפגוע באינטימיות וליצור דחייה מסוימת. בקיצור - מה שאני אומר הוא שזה בסדר להיות חשופה, ולדבר על הכל. מבחינתי אין דבר כזה "אינטימיות יתר" , אלא יש לפעמים קצת חוסר רגישות לאחר. אני מניח שהרצון שלך לשתף אחרים נובע מכמיהה לאינטימיות , שזה דבר נפלא, ומאפשר לך להביע את האהבה שלך להרבה אנשים. אז במקום להתעסק במה נכון ומה נורמלי - אולי הדבר היותר מעשי הוא לקבל את עצמך כמו שאת ואותו כמו שהוא.
 
שאלה...

ההבדל בינך לבין אשתך לא גורם לך לפעמים לשקר? אם נניח היה מקרה שהיא ביקשה לא לספר.....ו"יצא" לך לספר והיא שאלה אותך סיפרת?! אתה אומר לה כן? למרות שאתה יודע שזה יגרום לה למבוכה וכו'??? (בסדר אל תענה לי אני רגיש אליה אז אם אדע שאספר משהוא שיגרום לה למבוכה לא אספר......)???? כי אצלי היו מקרים והרבה......(למשל שהתחברנו לאינט' הוא ביקש ו"דרש" לא לספר....אבל "יצא" לי שסיפרתי......אז כששאל אם סיפרתי אמרתי שלא...למרות שהיום הוא כבר יודע......אבל באותה התקופה אם הייתי עונה בכן זה היה נגמר בפיצוץ...)
 
תקשורת

קרה שסיפרתי דברים שחשבתי שלא יפריעו לה, ובדיעבד היא לא אהבה את זה. אני לא משקר לה כי אני מעדיף שלא יהיו לנו סודות. יכול להיות שעם הזמן למדתי להתמודד עם מבוכה, וגם עם אכזבות שלה ושלי. פחות מפריע לי שהיא תכעס עלי, מאשר להרגיש שאני מסתיר ממנה משהו. ובכלל כשיש תקשורת טובה - הכל הרבה יותר קל... אגב, מה זה אומר "יצא" לך - זה אומר שאמרת את זה באופן לא מודע? שלא חשבת כשדיברת? או שחשבת שלא נורא אם תספרי?
 
תקשורת

בא נגיד שהיום אני יותר שקולה.......אבל בעבר, הלא רחוק......הייתי יותר חושפת הכל...וכן "פולטת" מילים בלי לחשוב הרבה לפני..... אני מאד מקווה שבסופו של דבר גם ביני לבים בעלי תהיה תקשורת פתוחה ואמיתית ושלא יהיה לי צורך בהסתרות....
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מה שהיה היה, חשוב מה יהיה מעכשיו.

ובאמת, כל שקר יש לו מחיר. נכון שיש דבר כזה שקר לבן, אבל זה עובד פעם, פעמיים. לא כשיטה. מהיום ואילך, אם יש דברים שאת מחליטה לשתף בקשר אליהם, תעמדי מאחורי זה. שידע. ואם את לא רוצה לפגוע בו, אז צנזרי קצת, לטובת הזוגיות שתתוקן אי"ה. (ואם לא תתוקן, אז כבר תגידי מה שבא לך למי שבא לך...) מריוס
 

seeyou

New member
ואוציא ספר הראשון../images/Emo24.gif

יהיו שם גם בדיחות ותמונות?
" הבוס נכנס בבקר למשרד ולא ידע שהרוכסן שלו פתוח והחנות פתוחה לרווחה. מזכירתו ניגשת אליו בדיסקרטיות ושואלת: בוס, כשעזבת היום את הבית, סגרת את דלת המוסך? הבוס לא הבין את מהות האמירה והמשיך לתהות למה התכוונה גם אחר כך כשנכנס למשרדו. תוך כדי עבודה על הניירת הבחין שרוכסנו פתוח ואז הבין סופסוף מה שמזכירתו רמזה לו. במכוון נגש למזכירתו לבקש קפה וכשהגיע לשולחנה שאל: כשראית את דלת המוסך פתוחה, האם ראית שם את היגואר שלי? מזכירתו חייכה ואמרה 'לא בוס, הדבר היחידי שהיה שם זה מיני-מיינור עם שני צמיגים מפונצ'רים. "
 
למעלה