פגישה ראשונה
לרגע לא עלה בדעתי להפגש איתו. פגישה פיזית, היתה לחלוטין מחוץ לתחום. אבל אז הוא הפתיע עם רעיון שקסם לי ובשניה מוטט את חומת ההגנה שלי: פגישה ללא פגישה. שנינו בבית קפה, כל אחד בשולחן משלו, עם הלפטופים. בלי לדבר, בלי להתקרב. רק אותה התכתבות, פנים מול פנים.
הרעיון הקסים אותי כל כך, שבשבריר שניה עברתי מהתנגדות מוחלטת ונחרצת לפגישה, להסכמה נלהבת ולהוטה. איך אפשר לוותר על זה ....כל ההתרגשות, כל הריגוש, סיפוק הסקרנות, הלהט, ובלי טיפת סיכון ! אני והלפטופ בבית קפה, מה יותר תמים מזה ? הוא לחץ למימוש מהיר ואני ביקשתי קצת זמן....להתבשל עם העניין, לפנטז, לדמיין, לקוות, לחשוב, לחשוש.....
לאחר כשבועיים מיציתי את שלב הפנטזיות, ונתתי אור ירוק לפגישה עצמה. בחרנו בית קפה שיש בו פינות אינטימיות. יום לפני המפגש, קיבלתי ממנו רשימת הוראות, מפורטות ומדוקדקות, איך להתלבש, איך להתרחץ, להתמרח, להתבשם, להתאפר. המראה הנדרש היה סקסי וזנותי ככל האפשר ואני אהבתי את זה. וכמובן, ה-הוראה, לא להזדיין ולא לאונן במשך יום שלם לפני הפגישה. בקשה פשוטה עבור רוב האנשים, אבל במקרה שלי, קשה מנשוא. כך שהייתי מחורמנת, להוטה ונואשת עוד לפני שמשהו קרה בכלל.
בבוקר התרחצתי לפי ההוראות, התאפרתי בכבדות יחסית, והתלבשתי לפי ההוראות - חזייה ותחתונים מתחרה שחורה, התחתונים היו קצת קטנים עלי אבל הנחתי שממילא הוא לא יראה אותם, החזייה גם היא היתה קצת קטנה, ויצרה אפקט "גבעות" לשדיים שלי. חצאית קצת מעל הברך, חולצה עם מחשוף נדיב במיוחד, מגפיים גבוהים עד הברך.
הגעתי למקום לחוצה ומבוהלת....על גבול ההסטריה. נכנסתי וראיתי אותו, יושב בשולחן פינתי. וואו....אהבתי את מה שראיתי. הוא נראה בדיוק כמו הגבר שתיארתי באחת הפנטזיות שלי, פנטזיית השליטה האולטימטיבית, רק שהיה לו מבט רך יותר בעיניים. אוכל ארוחת בוקר, לתדהמתי המוחלטת. איך אפשר לחשוב על אוכל במצב כזה ? הסיטואציה היתה כל כך מביכה ומלחיצה שהמח שלי פשוט נמחק. פתחתי את הלפטופ, הזמן לא זז....ההגדרות עולות לאט.....ואני מנסה להכנס לרשת....ופשוט לא מצליחה.....ולא זוכרת, לא מצליחה להזכר, איך לבצע את הפעולה הפשוטה הזאת שביצעתי עשרות פעמים בעבר. לא ממש יודעת מה לעשות.....משהו בתכנון השתבש וזה רק מבלבל אותי יותר. פונה למלצרית ומבקשת עזרה, אולי היא יודעת איך.....היא לא יכולה לעזור לי אבל מציעה לי לבקש עזרה מהגבר שיושב עם הלפטופ בשולחן הסמוך. ההצעה נופלת עלי מהשמים, וגם הוא לא ממש מחכה להזמנה מפורשת, מגיע ומתיישב לידי. אני יושבת על ספה מוארכת, מה שמאפשר לו להצמד אלי. החשיבה שלי מתערפלת עוד יותר, הוא מתעסק עם הלפטופ שלי ואני לא מסוגלת לחשוב על כלום, לא מעניין אותי כלום, רק שימשיך להצמיד את הירך שלו לשלי. מחפשת עוד ועוד את המגע, נצמדת יותר ויותר, מחככת את השד שלי בזרוע שלו, עוצמת עיניים, מתמכרת למגע. מבחינתי שלא יקרה שום דבר אחר במשך כל הפגישה, רק להמשיך להרגיש אותו.
הוא לא הסתדר עם הלפטופ שלי, ובאיזשהו שלב הבנו שאי אפשר להמשיך ככה. בשלב הזה כל התכנית שלי של לא לדבר, לא להתקרב, כבר ירדה לטמיון, כמובן יכלתי להחליט שבתנאים האלו אני מבטלת הכל אבל ממש לא רציתי....רציתי להמשיך ולראות לאן זה יכול להגיע.....
הוא הסביר לי איפה הרכב שלו נמצא, וירדתי לפגוש אותו שם. איכשהו יצא שהתעכבתי ועלינו על אותה המעלית, המתח שם היה מטורף, המשחק הזה כאילו אנחנו שני אנשים זרים. התיישבנו ברכב שלו והוא אמר לי לצאת ולחזור תוך שתי דקות בלי התחתונים והחזייה. ביצעתי וחזרתי אליו, הוא ביקש לראות את התחתונים שהיו רטובים להחריד. ואז הוא ביקש ממני לעלות ולהסתובב בקניון במשך 10 דקות במצבי הנוכחי, בלי תחתונים וחזייה. ניסיתי לשכנע אותו שירד מזה, שאלתי אותו אם זה בטוח שזה מה שהוא רוצה לעשות עם הזמן הקצוב שלנו, אבל הוא היה נחרץ..... אז באמת עליתי והסתובבתי ואפילו הלכתי לקנות משהו. ההליכה בלי תחתונים מאוד מחרמנת, החיכוך הזה, ולהסתובב בלי חזייה היה מביך בצורה קשה. התחושה שאנשים מסתכלים עלי, מילא הם לא יודעים שאין לי תחתונים, אבל הם בהחלט מזהים שאני בלי חזייה....בחולצה עם מחשוף ענקי.....כשנכנסתי לקנות משהו קלטתי את המוכרות מסתכלות עלי ונראות די מזועזעות.....
אחרי 10 דקות חזרנו לרכב, היתה לנו איזו מחשבה לנסוע למקום שסיפרתי לו עליו פעם, מקום נסתר שפעם עצרתי לאונן שם. אבל....זה היה נורא רחוק, חצי שעה נסיעה לכל כיוון, ואני הייתי די מוגבלת בזמן. אז התחלנו לנסוע, וקצת הסתבכנו עם היציאה מהחניון, ואז באיזה שהוא שלב, בתוך החניון, הוא עצר, וביקש ממני לאונן מולו. האמת, היה לי ברור שהוא יבקש את זה, הוא "כבר יודע שאני עושה את זה", והיתה לי הרגשה שהוא רוצה לעשות איתי כל דבר שסיפרתי לו שעשיתי אי פעם, שלא יהיה משהו ברפרטואר שלי שהוא לא ניצל. אז הכנסתי את היד לתוך החצאית, אבל אז הוא ביקש לראות. הוא אמר לי להרים את החצאית....זה די הלחיץ אותי. אנשים עברו שם ופחדתי שיראו. אבל הוא היה מאוד החלטי ונחוש. "תרימי ! עוד ! עוד ! עד הסוף ! אני רוצה לראות את הכוס שלך". אז הרמתי....עד שהכוס שלי היה חשוף והרגליים שלי היו פשוקות. ואוננתי. ומדי פעם היה לי נדמה שאנשים עוברים אז נלחצתי והפסקתי, והוא האיץ בי להמשיך. גמרתי אחרי כמה דקות ספורות, הייתי חרמנית ברמות מטורפות, רק ההמתנה של יום וחצי בלי סקס ובלי אוננות לבד הרגה אותי.
ואז יצאנו מהחניון....ופשוט חיפשנו משהו שיכול להקרא "יער". ראינו כמה עצים ונסענו אליהם, זה היה מטע, לא ממש נסתר, אבל זה הספיק. חנינו בתוך המטע....ואז הוא שוב ביקש לראות את הכוס שלי, הפעם באור יום. ושוב אוננתי והוא הסתכל. התחלתי להתחנן בפניו שייגע בי, אבל הוא סרב בתוקף. סיכמנו שאסור, זוכרת ? לא רציתי לקלקל לו ולהזכיר לו שהגבולות שקבענו נפרצו ב-5 דקות הראשונות של הפגישה, כשהוא ישב לידי. זאת היתה אמורה להיות פגישה ללא מגע, ללא דיבור ישיר, ובטח ובטח שהוא לא היה אמור לראות את הכוס שלי. כך שהיה קצת מיותר להקפיד על הכלל של המגע פתאום אבל זה היה המשחק ואני זרמתי איתו. הוא התקרב אלי, נשם לתוך הפנים שלי, הרחתי אותו והוא הריח נהדר, הוא קירב את האצבעות שלו לכוס שלי, סיפר לי מה הן יודעות לעשות, ביקש ממני לחשוף ולהוציא את השדיים שלי, ריפרף עליהם בקלילות, בלי לגעת. בכל פעם שהתחננתי שייגע, הוא חזר על המנטרה שאסור.....וכל פעם התקרב עוד קצת....ועוד קצת....לקראת הסוף היינו ממש ממש צמודים.....הפיות שלנו היו פתוחים, השפתיים שלנו רפרפו ונגעו-לא-נגעו זה בזה, במגע שאני עדיין מאוננת עליו בהתרגשות אדירה, היד שלו רפרפה קלילות על הירך שלי. הוא נתן לי לגעת בכוס שלי במשך כל הזמן הזה ולאונן, אחרת אני בטוחה שהייתי יוצאת מדעתי. באיזה שהוא שלב כבר הייתי חייבת ללכת ונפרדנו, עם טעם מטורף של עוד....שכן....חייב להיות עוד !!!!
לרגע לא עלה בדעתי להפגש איתו. פגישה פיזית, היתה לחלוטין מחוץ לתחום. אבל אז הוא הפתיע עם רעיון שקסם לי ובשניה מוטט את חומת ההגנה שלי: פגישה ללא פגישה. שנינו בבית קפה, כל אחד בשולחן משלו, עם הלפטופים. בלי לדבר, בלי להתקרב. רק אותה התכתבות, פנים מול פנים.
הרעיון הקסים אותי כל כך, שבשבריר שניה עברתי מהתנגדות מוחלטת ונחרצת לפגישה, להסכמה נלהבת ולהוטה. איך אפשר לוותר על זה ....כל ההתרגשות, כל הריגוש, סיפוק הסקרנות, הלהט, ובלי טיפת סיכון ! אני והלפטופ בבית קפה, מה יותר תמים מזה ? הוא לחץ למימוש מהיר ואני ביקשתי קצת זמן....להתבשל עם העניין, לפנטז, לדמיין, לקוות, לחשוב, לחשוש.....
לאחר כשבועיים מיציתי את שלב הפנטזיות, ונתתי אור ירוק לפגישה עצמה. בחרנו בית קפה שיש בו פינות אינטימיות. יום לפני המפגש, קיבלתי ממנו רשימת הוראות, מפורטות ומדוקדקות, איך להתלבש, איך להתרחץ, להתמרח, להתבשם, להתאפר. המראה הנדרש היה סקסי וזנותי ככל האפשר ואני אהבתי את זה. וכמובן, ה-הוראה, לא להזדיין ולא לאונן במשך יום שלם לפני הפגישה. בקשה פשוטה עבור רוב האנשים, אבל במקרה שלי, קשה מנשוא. כך שהייתי מחורמנת, להוטה ונואשת עוד לפני שמשהו קרה בכלל.
בבוקר התרחצתי לפי ההוראות, התאפרתי בכבדות יחסית, והתלבשתי לפי ההוראות - חזייה ותחתונים מתחרה שחורה, התחתונים היו קצת קטנים עלי אבל הנחתי שממילא הוא לא יראה אותם, החזייה גם היא היתה קצת קטנה, ויצרה אפקט "גבעות" לשדיים שלי. חצאית קצת מעל הברך, חולצה עם מחשוף נדיב במיוחד, מגפיים גבוהים עד הברך.
הגעתי למקום לחוצה ומבוהלת....על גבול ההסטריה. נכנסתי וראיתי אותו, יושב בשולחן פינתי. וואו....אהבתי את מה שראיתי. הוא נראה בדיוק כמו הגבר שתיארתי באחת הפנטזיות שלי, פנטזיית השליטה האולטימטיבית, רק שהיה לו מבט רך יותר בעיניים. אוכל ארוחת בוקר, לתדהמתי המוחלטת. איך אפשר לחשוב על אוכל במצב כזה ? הסיטואציה היתה כל כך מביכה ומלחיצה שהמח שלי פשוט נמחק. פתחתי את הלפטופ, הזמן לא זז....ההגדרות עולות לאט.....ואני מנסה להכנס לרשת....ופשוט לא מצליחה.....ולא זוכרת, לא מצליחה להזכר, איך לבצע את הפעולה הפשוטה הזאת שביצעתי עשרות פעמים בעבר. לא ממש יודעת מה לעשות.....משהו בתכנון השתבש וזה רק מבלבל אותי יותר. פונה למלצרית ומבקשת עזרה, אולי היא יודעת איך.....היא לא יכולה לעזור לי אבל מציעה לי לבקש עזרה מהגבר שיושב עם הלפטופ בשולחן הסמוך. ההצעה נופלת עלי מהשמים, וגם הוא לא ממש מחכה להזמנה מפורשת, מגיע ומתיישב לידי. אני יושבת על ספה מוארכת, מה שמאפשר לו להצמד אלי. החשיבה שלי מתערפלת עוד יותר, הוא מתעסק עם הלפטופ שלי ואני לא מסוגלת לחשוב על כלום, לא מעניין אותי כלום, רק שימשיך להצמיד את הירך שלו לשלי. מחפשת עוד ועוד את המגע, נצמדת יותר ויותר, מחככת את השד שלי בזרוע שלו, עוצמת עיניים, מתמכרת למגע. מבחינתי שלא יקרה שום דבר אחר במשך כל הפגישה, רק להמשיך להרגיש אותו.
הוא לא הסתדר עם הלפטופ שלי, ובאיזשהו שלב הבנו שאי אפשר להמשיך ככה. בשלב הזה כל התכנית שלי של לא לדבר, לא להתקרב, כבר ירדה לטמיון, כמובן יכלתי להחליט שבתנאים האלו אני מבטלת הכל אבל ממש לא רציתי....רציתי להמשיך ולראות לאן זה יכול להגיע.....
הוא הסביר לי איפה הרכב שלו נמצא, וירדתי לפגוש אותו שם. איכשהו יצא שהתעכבתי ועלינו על אותה המעלית, המתח שם היה מטורף, המשחק הזה כאילו אנחנו שני אנשים זרים. התיישבנו ברכב שלו והוא אמר לי לצאת ולחזור תוך שתי דקות בלי התחתונים והחזייה. ביצעתי וחזרתי אליו, הוא ביקש לראות את התחתונים שהיו רטובים להחריד. ואז הוא ביקש ממני לעלות ולהסתובב בקניון במשך 10 דקות במצבי הנוכחי, בלי תחתונים וחזייה. ניסיתי לשכנע אותו שירד מזה, שאלתי אותו אם זה בטוח שזה מה שהוא רוצה לעשות עם הזמן הקצוב שלנו, אבל הוא היה נחרץ..... אז באמת עליתי והסתובבתי ואפילו הלכתי לקנות משהו. ההליכה בלי תחתונים מאוד מחרמנת, החיכוך הזה, ולהסתובב בלי חזייה היה מביך בצורה קשה. התחושה שאנשים מסתכלים עלי, מילא הם לא יודעים שאין לי תחתונים, אבל הם בהחלט מזהים שאני בלי חזייה....בחולצה עם מחשוף ענקי.....כשנכנסתי לקנות משהו קלטתי את המוכרות מסתכלות עלי ונראות די מזועזעות.....
אחרי 10 דקות חזרנו לרכב, היתה לנו איזו מחשבה לנסוע למקום שסיפרתי לו עליו פעם, מקום נסתר שפעם עצרתי לאונן שם. אבל....זה היה נורא רחוק, חצי שעה נסיעה לכל כיוון, ואני הייתי די מוגבלת בזמן. אז התחלנו לנסוע, וקצת הסתבכנו עם היציאה מהחניון, ואז באיזה שהוא שלב, בתוך החניון, הוא עצר, וביקש ממני לאונן מולו. האמת, היה לי ברור שהוא יבקש את זה, הוא "כבר יודע שאני עושה את זה", והיתה לי הרגשה שהוא רוצה לעשות איתי כל דבר שסיפרתי לו שעשיתי אי פעם, שלא יהיה משהו ברפרטואר שלי שהוא לא ניצל. אז הכנסתי את היד לתוך החצאית, אבל אז הוא ביקש לראות. הוא אמר לי להרים את החצאית....זה די הלחיץ אותי. אנשים עברו שם ופחדתי שיראו. אבל הוא היה מאוד החלטי ונחוש. "תרימי ! עוד ! עוד ! עד הסוף ! אני רוצה לראות את הכוס שלך". אז הרמתי....עד שהכוס שלי היה חשוף והרגליים שלי היו פשוקות. ואוננתי. ומדי פעם היה לי נדמה שאנשים עוברים אז נלחצתי והפסקתי, והוא האיץ בי להמשיך. גמרתי אחרי כמה דקות ספורות, הייתי חרמנית ברמות מטורפות, רק ההמתנה של יום וחצי בלי סקס ובלי אוננות לבד הרגה אותי.
ואז יצאנו מהחניון....ופשוט חיפשנו משהו שיכול להקרא "יער". ראינו כמה עצים ונסענו אליהם, זה היה מטע, לא ממש נסתר, אבל זה הספיק. חנינו בתוך המטע....ואז הוא שוב ביקש לראות את הכוס שלי, הפעם באור יום. ושוב אוננתי והוא הסתכל. התחלתי להתחנן בפניו שייגע בי, אבל הוא סרב בתוקף. סיכמנו שאסור, זוכרת ? לא רציתי לקלקל לו ולהזכיר לו שהגבולות שקבענו נפרצו ב-5 דקות הראשונות של הפגישה, כשהוא ישב לידי. זאת היתה אמורה להיות פגישה ללא מגע, ללא דיבור ישיר, ובטח ובטח שהוא לא היה אמור לראות את הכוס שלי. כך שהיה קצת מיותר להקפיד על הכלל של המגע פתאום אבל זה היה המשחק ואני זרמתי איתו. הוא התקרב אלי, נשם לתוך הפנים שלי, הרחתי אותו והוא הריח נהדר, הוא קירב את האצבעות שלו לכוס שלי, סיפר לי מה הן יודעות לעשות, ביקש ממני לחשוף ולהוציא את השדיים שלי, ריפרף עליהם בקלילות, בלי לגעת. בכל פעם שהתחננתי שייגע, הוא חזר על המנטרה שאסור.....וכל פעם התקרב עוד קצת....ועוד קצת....לקראת הסוף היינו ממש ממש צמודים.....הפיות שלנו היו פתוחים, השפתיים שלנו רפרפו ונגעו-לא-נגעו זה בזה, במגע שאני עדיין מאוננת עליו בהתרגשות אדירה, היד שלו רפרפה קלילות על הירך שלי. הוא נתן לי לגעת בכוס שלי במשך כל הזמן הזה ולאונן, אחרת אני בטוחה שהייתי יוצאת מדעתי. באיזה שהוא שלב כבר הייתי חייבת ללכת ונפרדנו, עם טעם מטורף של עוד....שכן....חייב להיות עוד !!!!