אביב וסתיו
New member
פגישה בלשכה
פגישה שלא אירעה מעולם. ואם הייתה, אז הייתה מתרחשת כך --------------------------------------------------------------------- אדם גבה קומה לבוש חולצת טי שירט ומכנס פדלפון יצא מן המונית. מחה את זיעתו ואחרי כן נכנס למשרד הממוזג. המשרד היה מורכב משני חדרים. תמונות של אמנים מפורסמים עיטרו את הקירות –היו שם תמונות של שימי תבורי. ג'קי מקייטן ואבנר גדסי.לוח שנה קטן של שנת התשמ"א (1981) ובו כל כוכבי הזמר המזרחי של אז. איש בגיל ארבעים לערך קם מן השולחן הגדול ספון העץ. קידם את פניו ולא מתוך שמחה: "אתה יודע למה קראתי לך?" שאל "לא יודע..." מלמל הבא "זוהר. אתה לא יודע? תקופת בחירות היום.עוד שלשה ימים הולכים לקלפי. אתמול הייתה עצרת תמיכה במנחם בגין בשכונת התקווה. כמה אמנים התחייבו שיגיעו והגיעו. ראש הממשלה התחייב שיגיע והגיע. אתה התחייבת שתגיע ולא הגעת! מה יש לך לומר על זה? ככה אתה רוצה שיכבדו אותך? רוב מי שמצביע ליכוד הם משלנו. ספרדים. עדות המזרח. תושבים של השכונות" "אתה חושב שאני לא יודע? אני מת על הבנאדם הזה" "אז היית עוזר לו" "שמע אשר" מלמל זוהר "פרח לי לגמרי מהראש. וחץ מזה עברתי במקרה ליד הבית של דוד צנעני זכרונו לברכה. הם ישבו שבעה והיה חסר אחד למניין.נשארתי שם לכל הדרשות והתפילה האחרונה אז הצרה איתי שאני לא יכול לומר לא לדברים כאלה" "דוד צנעני" חזר אשר על דבריו. "אבל מה. אני אכתוב לראש הממשלה מכתב תמיכה. מקווה שהוא יבין אותי.." אמר פתאום זוהר. "אין בעיה בכלל" אמר אשר." הנה יש כאן עט. דף (הוא הוציא מן השולחן) שב וכתוב לו מכתב. אורנה תיתן לך מעטפה ובול. יש כאן תיבת דואר וזהו. אשר האמרגן נכנס לחדר השני. זוהר קפץ וישב מיד על כסא הבוס. הוא חשב לשנייה נטל את העט ואת הבלוק של הנייר והתחיל לכתוב. הוא כתב כמה שורות. ועוד שורות וחתם. אחרי כן הכניס למעטפה. "יאללה אשר" אמר כשסיים " בוא נלך לשובלי לאכול מרק שעועית" "הולך!" צחקק אשר הם הלכו. חצו את הצומת. זוהר שלשל את המעטפה בתיבה ושכח ממנה לחודש בערך. עבר שבוע. הבחירות הסתיימו בניצחון הליכוד. עוזר ראש הממשלה לפניות הציבור ישב בחדרו בבניין משרד הראש הממשלה. פתח את המעטפה וקרא: "אדוני ראש הממשלה הייתי אמור להשתתף במופע לכבודך בשכונת התקווה מכל מיני סיבות לא יצא לי להיות שם ואני ממש מצטער. דבר שני ואפילו שלישי- אני מאוד תומך במה שאתה עושה לטובת שכונות ועיירות הפיתוח בנושא שיקום שכונות. במשך שנים הזניחו הממשלות את האנשים האלה שבאו ממרוקו. תימן וכל מיני ארצות. אני מקווה שתמשיכו בזה לטובת הצדק החברתי. אתה אשכנזי אבל עם נשמה של יהודי מזרחי. החברה שבה גדלתי מאוד מעריצה אותך. דבר שלישי- הקיפוח של המוזיקה שלנו. המוזיקה המזרחית- לא משמיעים אותנו כמעט ברדיו ואנחנו מתקשרים עם הקהל שלנו רק דרך קסטות שזה נחמד אבל צריך קצת הכרה. אם תרצה. אני אשמח להיפגש איתך. אולי נשיר משהו ביחד. אני משאיר את מספר הטלפון של האמרגן שלי. בכבוד רב ובהצלחה זוהר ארגוב העוזר סיים לקרוא את המכתב וסינן: "בחיי.זה זוהר ארגוב. מנחם חייב לקרוא את זה. יכול לצאת מכאן משהו טוב" הוא העביר את המכתב למנחם בגין שישב באותו זמן בלשכה עם סגנו דוד לוי. מנחם קיבל את המכתב לידו. הוא הביט בכתוב וקרא את הערות עוזרו: "שווה עיון נוסף. זוהר ארגוב הוא זמר פופולרי" מנחם קרא שוב וחייך אחרי כן העביר את המכתב לדוד לוי: "מה אתה אומר דוד? ניפגש עם הזמר הזה?" דוד לוי קרא את המכתב. חייך ואמר: "זוהר ארגוב הוא כוכב עולה. נערץ על ידי הרבה מהאוכלוסיה בשכונות ובעיירות הפיתוח. קוראים לו כבר "המלך" ויש לו קול מיוחד. אם תיפגש איתו זה יחזק לך את התדמית של ראש ממשלה שמחובר לעם ויתן לו את החיבוק של הממסד וכך זה יקדם את התרבות הזו שהתפתחה בשכונות ובעיירות הפיתוח" "אז להיפגש איתו?" אמר בגין "בתנאי אחד" אמר "מהו התנאי?" "שאני אהיה נוכח בפגישה" השיב וצחק צחוק גדול. "מהה?" אמר זוהר לאשר " הוא רוצה להיפגש איתי? מה לי ולו? הוא ראש ממשלה ואני בחור משיכון המזרח?" "אז למה כתבת לו שאתה מעוניין להיפגש?" אמר "לא חשבתי לרגע. זה היה מתוך נימוס" השיב "טוב. אז אנחנו ניסע לשם ביום שני הבא. שריין לך את היום הזה זוהר" אמר אשר "צריך לארגן לי חליפה... אני לא אלך כמו דרוויש" "קח את החליפה השחורה. שחור זה תמיד טוב" השיב אשר. שני הגברים לחצו ידיים. זוהר הביט על בגין מלמעלה אבל בעצם מלמטה. מנחם הביט בו וחייך: "נעים מאוד זוהר. שמעתי עליך דברים טובים" "גם אני שמעתי עליך..." אמר והושיט לבגין חבילה עטופה: "אני נותן לך במתנה את התקליט "אלינור" שהוצאתי לפני שנה. "תודה רבה" אמר בגין ומסר את החבילה לעוזרו. ליד זוהר עמד אמרגנו אשר והגיטריסט יהודה קיסר שהגיעו מתל אביב. המצלמות הבזיקו מכל עבר.של לשכת העיתונות הממשלתית ושל עוד עיתונים. דוד לוי נכנס ולחץ את ידו: "נעים מאוד. דוד לוי" "גם עליך שמעתי.." על השולחן בלשכה עמדו בקבוקי קריסטל וצלחת פירות. זוהר התיישב מצדו השני של השולחן. בגין ודוד לוי מהצד השני: "אז תודה על ההזמנה" אמר זוהר "חן חן... מאוד מעניין לפגוש זמר מצליח ואיש צעיר כמוך" השיב מנחם "אבא היה גאה בי. אם היה רואה אותי איתך" "אביך נולד בתימן?" התערב דוד לוי "כן. בתימן. אני עורקבי במקור" "אני לא יכול לעברת את השם" אמר דוד לוי והם צחקו. "אתה יודע שאצלנו במחתרת. באצ"ל. לא היה הבדל בין אשכנזי לספרדי?" אמר בגין "היו אצלנו ברזני ופיינשטיין אשכנזי ועירקי שמתו יחד. זה בעצם העיקרון שמנחה אותי. אצלי אין אשכנזים וספרדים. אצלי זה עם ישראל" "כן. בכלל לא אהבתי את מה שאמר דודו טופז על הצ'חצ'חים" אמר זוהר "ההורים שלנו עבדו כמו חמורים בכל מיני עבודות רק בשביל שנצא בני אדם" "איזה סגנון אתה שר?" התעניין בגין "יווני. תימני או עברי? רק לומר לך שאני מאוד אוהב חזנות מכל הסוגים" "אני שר מזרחי ישראלי. כלומר משהו שהוא קצת מרוקאי, קצת תימני, קצת יווני וקצת להקת גזוז. מערבב אותם בגרון שלי ויוצא מה שיוצא" "כמו טיח" אמר דוד לוי " אתה יודע שהייתי טפסן?" "ואני הייתי טייח" צחק זוהר. שניהם לחצו ידיים ובגין אמר: "נו. אחוות פועלי בניין!" "כבוד ראש הממשלה -מה אתה אומר על הקיפוח של המוזיקה המזרחית. בקושי משמיעים אותי ואת החברים שלי ברשתות של הרדיו. לא בטלביזיה. אני מתקשר עם הקהל שלי באמצעות קסטות וככה קוראים לי זמר קסטות של התחנה המרכזית. ואת המוזיקה שלי צורכים גם אשכנזים" "שמע זוהר" אמר ראש הממשלה "יפה שאתה מעלה את הבעיה הזאת. קודם כל אין קיפוח. יש ויכוח. אתה תראה שאחרי הפגישה שלנו ישמיעו כמה שירים.לאט לאט ידידי. זה בא לאט. אני חיכיתי עשרים ותשע שנים באופוזיציה עד שהגעתי לכיסא הזה של ראשות הממשלה. אתה תחכה פחות מזה . אני בטוח" "לא הייתי מאמין על עצמי שאגיע להיות סגן ראש הממשלה" אמר דוד לוי "זאת רק עבודה קשה ואמונה במה שאתה מאמין בו" "שיהיה לך בהצלחה" אמר מנחם. קם ולחץ את ידו. "בחיי. היה כיף להיפגש איתך אדוני" אמר זוהר "והייתי רוצה לשיר לכם משהו לקראת סיום" "בבקשה בחור צעיר" אמר ראש הממשלה. הם יצאו לאולם שליד לשכת ראש הממשלה. יהודה קיסר עמד על הבימה הקטנה אחז בגיטרה וזוהר החל לשיר ולסלסל: "עוד יום יבוא ונשתה יחדיו לחיים בעיר ציון היפה ירושלים וכשהיום יבואה יונה תעוף גבוהה ישוב הזמר אל ביתו כולנו נזמר אותו"
פגישה שלא אירעה מעולם. ואם הייתה, אז הייתה מתרחשת כך --------------------------------------------------------------------- אדם גבה קומה לבוש חולצת טי שירט ומכנס פדלפון יצא מן המונית. מחה את זיעתו ואחרי כן נכנס למשרד הממוזג. המשרד היה מורכב משני חדרים. תמונות של אמנים מפורסמים עיטרו את הקירות –היו שם תמונות של שימי תבורי. ג'קי מקייטן ואבנר גדסי.לוח שנה קטן של שנת התשמ"א (1981) ובו כל כוכבי הזמר המזרחי של אז. איש בגיל ארבעים לערך קם מן השולחן הגדול ספון העץ. קידם את פניו ולא מתוך שמחה: "אתה יודע למה קראתי לך?" שאל "לא יודע..." מלמל הבא "זוהר. אתה לא יודע? תקופת בחירות היום.עוד שלשה ימים הולכים לקלפי. אתמול הייתה עצרת תמיכה במנחם בגין בשכונת התקווה. כמה אמנים התחייבו שיגיעו והגיעו. ראש הממשלה התחייב שיגיע והגיע. אתה התחייבת שתגיע ולא הגעת! מה יש לך לומר על זה? ככה אתה רוצה שיכבדו אותך? רוב מי שמצביע ליכוד הם משלנו. ספרדים. עדות המזרח. תושבים של השכונות" "אתה חושב שאני לא יודע? אני מת על הבנאדם הזה" "אז היית עוזר לו" "שמע אשר" מלמל זוהר "פרח לי לגמרי מהראש. וחץ מזה עברתי במקרה ליד הבית של דוד צנעני זכרונו לברכה. הם ישבו שבעה והיה חסר אחד למניין.נשארתי שם לכל הדרשות והתפילה האחרונה אז הצרה איתי שאני לא יכול לומר לא לדברים כאלה" "דוד צנעני" חזר אשר על דבריו. "אבל מה. אני אכתוב לראש הממשלה מכתב תמיכה. מקווה שהוא יבין אותי.." אמר פתאום זוהר. "אין בעיה בכלל" אמר אשר." הנה יש כאן עט. דף (הוא הוציא מן השולחן) שב וכתוב לו מכתב. אורנה תיתן לך מעטפה ובול. יש כאן תיבת דואר וזהו. אשר האמרגן נכנס לחדר השני. זוהר קפץ וישב מיד על כסא הבוס. הוא חשב לשנייה נטל את העט ואת הבלוק של הנייר והתחיל לכתוב. הוא כתב כמה שורות. ועוד שורות וחתם. אחרי כן הכניס למעטפה. "יאללה אשר" אמר כשסיים " בוא נלך לשובלי לאכול מרק שעועית" "הולך!" צחקק אשר הם הלכו. חצו את הצומת. זוהר שלשל את המעטפה בתיבה ושכח ממנה לחודש בערך. עבר שבוע. הבחירות הסתיימו בניצחון הליכוד. עוזר ראש הממשלה לפניות הציבור ישב בחדרו בבניין משרד הראש הממשלה. פתח את המעטפה וקרא: "אדוני ראש הממשלה הייתי אמור להשתתף במופע לכבודך בשכונת התקווה מכל מיני סיבות לא יצא לי להיות שם ואני ממש מצטער. דבר שני ואפילו שלישי- אני מאוד תומך במה שאתה עושה לטובת שכונות ועיירות הפיתוח בנושא שיקום שכונות. במשך שנים הזניחו הממשלות את האנשים האלה שבאו ממרוקו. תימן וכל מיני ארצות. אני מקווה שתמשיכו בזה לטובת הצדק החברתי. אתה אשכנזי אבל עם נשמה של יהודי מזרחי. החברה שבה גדלתי מאוד מעריצה אותך. דבר שלישי- הקיפוח של המוזיקה שלנו. המוזיקה המזרחית- לא משמיעים אותנו כמעט ברדיו ואנחנו מתקשרים עם הקהל שלנו רק דרך קסטות שזה נחמד אבל צריך קצת הכרה. אם תרצה. אני אשמח להיפגש איתך. אולי נשיר משהו ביחד. אני משאיר את מספר הטלפון של האמרגן שלי. בכבוד רב ובהצלחה זוהר ארגוב העוזר סיים לקרוא את המכתב וסינן: "בחיי.זה זוהר ארגוב. מנחם חייב לקרוא את זה. יכול לצאת מכאן משהו טוב" הוא העביר את המכתב למנחם בגין שישב באותו זמן בלשכה עם סגנו דוד לוי. מנחם קיבל את המכתב לידו. הוא הביט בכתוב וקרא את הערות עוזרו: "שווה עיון נוסף. זוהר ארגוב הוא זמר פופולרי" מנחם קרא שוב וחייך אחרי כן העביר את המכתב לדוד לוי: "מה אתה אומר דוד? ניפגש עם הזמר הזה?" דוד לוי קרא את המכתב. חייך ואמר: "זוהר ארגוב הוא כוכב עולה. נערץ על ידי הרבה מהאוכלוסיה בשכונות ובעיירות הפיתוח. קוראים לו כבר "המלך" ויש לו קול מיוחד. אם תיפגש איתו זה יחזק לך את התדמית של ראש ממשלה שמחובר לעם ויתן לו את החיבוק של הממסד וכך זה יקדם את התרבות הזו שהתפתחה בשכונות ובעיירות הפיתוח" "אז להיפגש איתו?" אמר בגין "בתנאי אחד" אמר "מהו התנאי?" "שאני אהיה נוכח בפגישה" השיב וצחק צחוק גדול. "מהה?" אמר זוהר לאשר " הוא רוצה להיפגש איתי? מה לי ולו? הוא ראש ממשלה ואני בחור משיכון המזרח?" "אז למה כתבת לו שאתה מעוניין להיפגש?" אמר "לא חשבתי לרגע. זה היה מתוך נימוס" השיב "טוב. אז אנחנו ניסע לשם ביום שני הבא. שריין לך את היום הזה זוהר" אמר אשר "צריך לארגן לי חליפה... אני לא אלך כמו דרוויש" "קח את החליפה השחורה. שחור זה תמיד טוב" השיב אשר. שני הגברים לחצו ידיים. זוהר הביט על בגין מלמעלה אבל בעצם מלמטה. מנחם הביט בו וחייך: "נעים מאוד זוהר. שמעתי עליך דברים טובים" "גם אני שמעתי עליך..." אמר והושיט לבגין חבילה עטופה: "אני נותן לך במתנה את התקליט "אלינור" שהוצאתי לפני שנה. "תודה רבה" אמר בגין ומסר את החבילה לעוזרו. ליד זוהר עמד אמרגנו אשר והגיטריסט יהודה קיסר שהגיעו מתל אביב. המצלמות הבזיקו מכל עבר.של לשכת העיתונות הממשלתית ושל עוד עיתונים. דוד לוי נכנס ולחץ את ידו: "נעים מאוד. דוד לוי" "גם עליך שמעתי.." על השולחן בלשכה עמדו בקבוקי קריסטל וצלחת פירות. זוהר התיישב מצדו השני של השולחן. בגין ודוד לוי מהצד השני: "אז תודה על ההזמנה" אמר זוהר "חן חן... מאוד מעניין לפגוש זמר מצליח ואיש צעיר כמוך" השיב מנחם "אבא היה גאה בי. אם היה רואה אותי איתך" "אביך נולד בתימן?" התערב דוד לוי "כן. בתימן. אני עורקבי במקור" "אני לא יכול לעברת את השם" אמר דוד לוי והם צחקו. "אתה יודע שאצלנו במחתרת. באצ"ל. לא היה הבדל בין אשכנזי לספרדי?" אמר בגין "היו אצלנו ברזני ופיינשטיין אשכנזי ועירקי שמתו יחד. זה בעצם העיקרון שמנחה אותי. אצלי אין אשכנזים וספרדים. אצלי זה עם ישראל" "כן. בכלל לא אהבתי את מה שאמר דודו טופז על הצ'חצ'חים" אמר זוהר "ההורים שלנו עבדו כמו חמורים בכל מיני עבודות רק בשביל שנצא בני אדם" "איזה סגנון אתה שר?" התעניין בגין "יווני. תימני או עברי? רק לומר לך שאני מאוד אוהב חזנות מכל הסוגים" "אני שר מזרחי ישראלי. כלומר משהו שהוא קצת מרוקאי, קצת תימני, קצת יווני וקצת להקת גזוז. מערבב אותם בגרון שלי ויוצא מה שיוצא" "כמו טיח" אמר דוד לוי " אתה יודע שהייתי טפסן?" "ואני הייתי טייח" צחק זוהר. שניהם לחצו ידיים ובגין אמר: "נו. אחוות פועלי בניין!" "כבוד ראש הממשלה -מה אתה אומר על הקיפוח של המוזיקה המזרחית. בקושי משמיעים אותי ואת החברים שלי ברשתות של הרדיו. לא בטלביזיה. אני מתקשר עם הקהל שלי באמצעות קסטות וככה קוראים לי זמר קסטות של התחנה המרכזית. ואת המוזיקה שלי צורכים גם אשכנזים" "שמע זוהר" אמר ראש הממשלה "יפה שאתה מעלה את הבעיה הזאת. קודם כל אין קיפוח. יש ויכוח. אתה תראה שאחרי הפגישה שלנו ישמיעו כמה שירים.לאט לאט ידידי. זה בא לאט. אני חיכיתי עשרים ותשע שנים באופוזיציה עד שהגעתי לכיסא הזה של ראשות הממשלה. אתה תחכה פחות מזה . אני בטוח" "לא הייתי מאמין על עצמי שאגיע להיות סגן ראש הממשלה" אמר דוד לוי "זאת רק עבודה קשה ואמונה במה שאתה מאמין בו" "שיהיה לך בהצלחה" אמר מנחם. קם ולחץ את ידו. "בחיי. היה כיף להיפגש איתך אדוני" אמר זוהר "והייתי רוצה לשיר לכם משהו לקראת סיום" "בבקשה בחור צעיר" אמר ראש הממשלה. הם יצאו לאולם שליד לשכת ראש הממשלה. יהודה קיסר עמד על הבימה הקטנה אחז בגיטרה וזוהר החל לשיר ולסלסל: "עוד יום יבוא ונשתה יחדיו לחיים בעיר ציון היפה ירושלים וכשהיום יבואה יונה תעוף גבוהה ישוב הזמר אל ביתו כולנו נזמר אותו"