פגישה בלשכה

פגישה בלשכה

פגישה שלא אירעה מעולם. ואם הייתה, אז הייתה מתרחשת כך --------------------------------------------------------------------- אדם גבה קומה לבוש חולצת טי שירט ומכנס פדלפון יצא מן המונית. מחה את זיעתו ואחרי כן נכנס למשרד הממוזג. המשרד היה מורכב משני חדרים. תמונות של אמנים מפורסמים עיטרו את הקירות –היו שם תמונות של שימי תבורי. ג'קי מקייטן ואבנר גדסי.לוח שנה קטן של שנת התשמ"א (1981) ובו כל כוכבי הזמר המזרחי של אז. איש בגיל ארבעים לערך קם מן השולחן הגדול ספון העץ. קידם את פניו ולא מתוך שמחה: "אתה יודע למה קראתי לך?" שאל "לא יודע..." מלמל הבא "זוהר. אתה לא יודע? תקופת בחירות היום.עוד שלשה ימים הולכים לקלפי. אתמול הייתה עצרת תמיכה במנחם בגין בשכונת התקווה. כמה אמנים התחייבו שיגיעו והגיעו. ראש הממשלה התחייב שיגיע והגיע. אתה התחייבת שתגיע ולא הגעת! מה יש לך לומר על זה? ככה אתה רוצה שיכבדו אותך? רוב מי שמצביע ליכוד הם משלנו. ספרדים. עדות המזרח. תושבים של השכונות" "אתה חושב שאני לא יודע? אני מת על הבנאדם הזה" "אז היית עוזר לו" "שמע אשר" מלמל זוהר "פרח לי לגמרי מהראש. וחץ מזה עברתי במקרה ליד הבית של דוד צנעני זכרונו לברכה. הם ישבו שבעה והיה חסר אחד למניין.נשארתי שם לכל הדרשות והתפילה האחרונה אז הצרה איתי שאני לא יכול לומר לא לדברים כאלה" "דוד צנעני" חזר אשר על דבריו. "אבל מה. אני אכתוב לראש הממשלה מכתב תמיכה. מקווה שהוא יבין אותי.." אמר פתאום זוהר. "אין בעיה בכלל" אמר אשר." הנה יש כאן עט. דף (הוא הוציא מן השולחן) שב וכתוב לו מכתב. אורנה תיתן לך מעטפה ובול. יש כאן תיבת דואר וזהו. אשר האמרגן נכנס לחדר השני. זוהר קפץ וישב מיד על כסא הבוס. הוא חשב לשנייה נטל את העט ואת הבלוק של הנייר והתחיל לכתוב. הוא כתב כמה שורות. ועוד שורות וחתם. אחרי כן הכניס למעטפה. "יאללה אשר" אמר כשסיים " בוא נלך לשובלי לאכול מרק שעועית" "הולך!" צחקק אשר הם הלכו. חצו את הצומת. זוהר שלשל את המעטפה בתיבה ושכח ממנה לחודש בערך. עבר שבוע. הבחירות הסתיימו בניצחון הליכוד. עוזר ראש הממשלה לפניות הציבור ישב בחדרו בבניין משרד הראש הממשלה. פתח את המעטפה וקרא: "אדוני ראש הממשלה הייתי אמור להשתתף במופע לכבודך בשכונת התקווה מכל מיני סיבות לא יצא לי להיות שם ואני ממש מצטער. דבר שני ואפילו שלישי- אני מאוד תומך במה שאתה עושה לטובת שכונות ועיירות הפיתוח בנושא שיקום שכונות. במשך שנים הזניחו הממשלות את האנשים האלה שבאו ממרוקו. תימן וכל מיני ארצות. אני מקווה שתמשיכו בזה לטובת הצדק החברתי. אתה אשכנזי אבל עם נשמה של יהודי מזרחי. החברה שבה גדלתי מאוד מעריצה אותך. דבר שלישי- הקיפוח של המוזיקה שלנו. המוזיקה המזרחית- לא משמיעים אותנו כמעט ברדיו ואנחנו מתקשרים עם הקהל שלנו רק דרך קסטות שזה נחמד אבל צריך קצת הכרה. אם תרצה. אני אשמח להיפגש איתך. אולי נשיר משהו ביחד. אני משאיר את מספר הטלפון של האמרגן שלי. בכבוד רב ובהצלחה זוהר ארגוב העוזר סיים לקרוא את המכתב וסינן: "בחיי.זה זוהר ארגוב. מנחם חייב לקרוא את זה. יכול לצאת מכאן משהו טוב" הוא העביר את המכתב למנחם בגין שישב באותו זמן בלשכה עם סגנו דוד לוי. מנחם קיבל את המכתב לידו. הוא הביט בכתוב וקרא את הערות עוזרו: "שווה עיון נוסף. זוהר ארגוב הוא זמר פופולרי" מנחם קרא שוב וחייך אחרי כן העביר את המכתב לדוד לוי: "מה אתה אומר דוד? ניפגש עם הזמר הזה?" דוד לוי קרא את המכתב. חייך ואמר: "זוהר ארגוב הוא כוכב עולה. נערץ על ידי הרבה מהאוכלוסיה בשכונות ובעיירות הפיתוח. קוראים לו כבר "המלך" ויש לו קול מיוחד. אם תיפגש איתו זה יחזק לך את התדמית של ראש ממשלה שמחובר לעם ויתן לו את החיבוק של הממסד וכך זה יקדם את התרבות הזו שהתפתחה בשכונות ובעיירות הפיתוח" "אז להיפגש איתו?" אמר בגין "בתנאי אחד" אמר "מהו התנאי?" "שאני אהיה נוכח בפגישה" השיב וצחק צחוק גדול. "מהה?" אמר זוהר לאשר " הוא רוצה להיפגש איתי? מה לי ולו? הוא ראש ממשלה ואני בחור משיכון המזרח?" "אז למה כתבת לו שאתה מעוניין להיפגש?" אמר "לא חשבתי לרגע. זה היה מתוך נימוס" השיב "טוב. אז אנחנו ניסע לשם ביום שני הבא. שריין לך את היום הזה זוהר" אמר אשר "צריך לארגן לי חליפה... אני לא אלך כמו דרוויש" "קח את החליפה השחורה. שחור זה תמיד טוב" השיב אשר. שני הגברים לחצו ידיים. זוהר הביט על בגין מלמעלה אבל בעצם מלמטה. מנחם הביט בו וחייך: "נעים מאוד זוהר. שמעתי עליך דברים טובים" "גם אני שמעתי עליך..." אמר והושיט לבגין חבילה עטופה: "אני נותן לך במתנה את התקליט "אלינור" שהוצאתי לפני שנה. "תודה רבה" אמר בגין ומסר את החבילה לעוזרו. ליד זוהר עמד אמרגנו אשר והגיטריסט יהודה קיסר שהגיעו מתל אביב. המצלמות הבזיקו מכל עבר.של לשכת העיתונות הממשלתית ושל עוד עיתונים. דוד לוי נכנס ולחץ את ידו: "נעים מאוד. דוד לוי" "גם עליך שמעתי.." על השולחן בלשכה עמדו בקבוקי קריסטל וצלחת פירות. זוהר התיישב מצדו השני של השולחן. בגין ודוד לוי מהצד השני: "אז תודה על ההזמנה" אמר זוהר "חן חן... מאוד מעניין לפגוש זמר מצליח ואיש צעיר כמוך" השיב מנחם "אבא היה גאה בי. אם היה רואה אותי איתך" "אביך נולד בתימן?" התערב דוד לוי "כן. בתימן. אני עורקבי במקור" "אני לא יכול לעברת את השם" אמר דוד לוי והם צחקו. "אתה יודע שאצלנו במחתרת. באצ"ל. לא היה הבדל בין אשכנזי לספרדי?" אמר בגין "היו אצלנו ברזני ופיינשטיין אשכנזי ועירקי שמתו יחד. זה בעצם העיקרון שמנחה אותי. אצלי אין אשכנזים וספרדים. אצלי זה עם ישראל" "כן. בכלל לא אהבתי את מה שאמר דודו טופז על הצ'חצ'חים" אמר זוהר "ההורים שלנו עבדו כמו חמורים בכל מיני עבודות רק בשביל שנצא בני אדם" "איזה סגנון אתה שר?" התעניין בגין "יווני. תימני או עברי? רק לומר לך שאני מאוד אוהב חזנות מכל הסוגים" "אני שר מזרחי ישראלי. כלומר משהו שהוא קצת מרוקאי, קצת תימני, קצת יווני וקצת להקת גזוז. מערבב אותם בגרון שלי ויוצא מה שיוצא" "כמו טיח" אמר דוד לוי " אתה יודע שהייתי טפסן?" "ואני הייתי טייח" צחק זוהר. שניהם לחצו ידיים ובגין אמר: "נו. אחוות פועלי בניין!" "כבוד ראש הממשלה -מה אתה אומר על הקיפוח של המוזיקה המזרחית. בקושי משמיעים אותי ואת החברים שלי ברשתות של הרדיו. לא בטלביזיה. אני מתקשר עם הקהל שלי באמצעות קסטות וככה קוראים לי זמר קסטות של התחנה המרכזית. ואת המוזיקה שלי צורכים גם אשכנזים" "שמע זוהר" אמר ראש הממשלה "יפה שאתה מעלה את הבעיה הזאת. קודם כל אין קיפוח. יש ויכוח. אתה תראה שאחרי הפגישה שלנו ישמיעו כמה שירים.לאט לאט ידידי. זה בא לאט. אני חיכיתי עשרים ותשע שנים באופוזיציה עד שהגעתי לכיסא הזה של ראשות הממשלה. אתה תחכה פחות מזה . אני בטוח" "לא הייתי מאמין על עצמי שאגיע להיות סגן ראש הממשלה" אמר דוד לוי "זאת רק עבודה קשה ואמונה במה שאתה מאמין בו" "שיהיה לך בהצלחה" אמר מנחם. קם ולחץ את ידו. "בחיי. היה כיף להיפגש איתך אדוני" אמר זוהר "והייתי רוצה לשיר לכם משהו לקראת סיום" "בבקשה בחור צעיר" אמר ראש הממשלה. הם יצאו לאולם שליד לשכת ראש הממשלה. יהודה קיסר עמד על הבימה הקטנה אחז בגיטרה וזוהר החל לשיר ולסלסל: "עוד יום יבוא ונשתה יחדיו לחיים בעיר ציון היפה ירושלים וכשהיום יבואה יונה תעוף גבוהה ישוב הזמר אל ביתו כולנו נזמר אותו"
 
ממש יפה וחבל שפגישה זו לא התקיימה|ג

אולי זה היה מונע את הטרגדיה!!!!! תודה לך-אביב וסתיו
 

elmoznin

New member
תודה לך-אביב וסתיו ../images/Emo39.gif

העלת כמה קושיות כואבות, שחלק מהם כבר שייכים להסטוריה.
 
../images/Emo13.gif תודה

הסיפור הזה צריך להיות מעניין מכמה בחינות: שניהם היו כוכבים עולים בשנות השמונים ושניהם התרסקו כל אחד בתחומו. לשניהם היה עניין בצדק חברתי ובקידום חברתי
 

wan

New member
אביב נהניתי לקרוא כדרכך אתה טווה

את הסיפור בחן רב....והפעם עם דמויות כל כך מיוחדות.. אכן דמויות שהתרסקו כל אחד בתחומו....כמה כואב. בגין הנערץ... וזהר המלך... כתבת כל כך יפה... ונוגע ללב. אתה מקסים.!
 

עלמה 3

New member
יפה מאד...איזה היסטוריה

כהרגלך, כתיבה מדהימה יש לך
 
אתמול קראתי נאומים שלו מתוך ספר

הוא מספר שכשהיה במחתרת הוא נפגש עם ישראל גלילי מארגון ההגנה וההוא שאל: איך אתם מסתדרים עם ה"מזרחיים" שם במחתרת? ובגין ענה אצלנו אין מזרחיים ואין אשכנזים! כולנו לוחמים!
 
גירסא משופרת-פגישה בלשכה

פגישה שלא אירעה מעולם. ואם הייתה, אז הייתה מתרחשת כך --------------------------------------------------------------------- אדם גבה קומה לבוש חולצת טי שירט ומכנס פדלפון יצא מן המונית. מחה את זיעתו ואחרי כן נכנס למשרד הממוזג. המשרד היה מורכב משני חדרים. תמונות של אמנים מפורסמים עיטרו את הקירות –היו שם תמונות של שימי תבורי. ג'קי מקייטן ואבנר גדסי.לוח שנה קטן של שנת התשמ"א (1981) ובו כל כוכבי הזמר המזרחי של אז. איש בגיל ארבעים לערך קם מן השולחן הגדול ספון העץ. קידם את פניו ולא מתוך שמחה: "אתה יודע למה קראתי לך?" שאל "לא יודע..." מלמל הבא "זוהר. אתה לא יודע? תקופת בחירות היום.עוד שלשה ימים הולכים לקלפי. אתמול הייתה עצרת תמיכה במנחם בגין בשכונת התקווה. כמה אמנים התחייבו שיגיעו והגיעו. ראש הממשלה התחייב שיגיע והגיע. אתה התחייבת שתגיע ולא הגעת! מה יש לך לומר על זה? ככה אתה רוצה שיכבדו אותך? רוב מי שמצביע ליכוד הם משלנו. ספרדים. עדות המזרח. תושבים של השכונות" "אתה חושב שאני לא יודע? אני מת על הבנאדם הזה" "אז היית עוזר לו" "שמע אשר" מלמל זוהר "פרח לי לגמרי מהראש. וחץ מזה עברתי במקרה ליד הבית של דוד צנעני זכרונו לברכה. הם ישבו שבעה והיה חסר אחד למניין.נשארתי שם לכל הדרשות והתפילה האחרונה אז הצרה איתי שאני לא יכול לומר לא לדברים כאלה" "דוד צנעני" חזר אשר על דבריו. "אבל מה. אני אכתוב לראש הממשלה מכתב תמיכה. מקווה שהוא יבין אותי.." אמר פתאום זוהר. "אין בעיה בכלל" אמר אשר." הנה יש כאן עט. דף (הוא הוציא מן השולחן) שב וכתוב לו מכתב. אורנה תיתן לך מעטפה ובול. יש כאן תיבת דואר וזהו" אשר האמרגן נכנס לחדר השני. זוהר קפץ וישב מיד על כסא הבוס. הוא חשב לשנייה נטל את העט ואת הבלוק של הנייר והתחיל לכתוב. הוא כתב כמה שורות. ועוד שורות וחתם. אחרי כן הכניס למעטפה. "יאללה אשר" אמר כשסיים " בוא נלך לשובלי לאכול מרק שעועית" "הולך!" צחקק אשר עבר שבוע. הבחירות הסתיימו בניצחון הליכוד. עוזר ראש הממשלה לפניות הציבור ישב בחדרו בבניין משרד הראש הממשלה. פתח את המעטפה וקרא: "אדוני ראש הממשלה הייתי אמור להשתתף במופע לכבודך בשכונת התקווה מכל מיני סיבות לא יצא לי להיות שם ואני ממש מצטער. דבר שני ואפילו שלישי- אני מאוד תומך במה שאתה עושה לטובת שכונות ועיירות הפיתוח בנושא שיקום שכונות. במשך שנים הזניחו הממשלות את האנשים האלה שבאו ממרוקו. תימן וכל מיני ארצות. אני מקווה שתמשיכו בזה לטובת הצדק החברתי. אתה אשכנזי אבל עם נשמה של יהודי מזרחי. החברה שבה גדלתי מאוד מעריצה אותך. דבר שלישי- הקיפוח של המוזיקה המזרחית- לא משמיעים אותנו כמעט ברדיו ואנחנו מתקשרים עם הקהל שלנו רק דרך קסטות שזה נחמד אבל צריך קצת הכרה. אם תרצה. אני אשמח להיפגש איתך. אולי נשיר משהו ביחד. בכבוד רב ובהצלחה זוהר ארגוב העוזר סיים לקרוא את המכתב וסינן בהתפעלות: "בחיי.זה זוהר ארגוב. הוא חייב לקרוא את זה. יכול לצאת מכאן משהו טוב" הוא העביר את המכתב לראש הממשלה מנחם בגין שישב באותו זמן בלשכה עם סגנו דוד לוי. מנחם קיבל את המכתב לידו. הוא הביט בכתוב וקרא את הערות עוזרו: "שווה עיון. זוהר ארגוב-זמר פופולרי" מנחם קרא שוב ואחרי כן העביר את המכתב לדוד לוי: "מה אתה אומר דוד? ניפגש עם הזמר?" דוד לוי קרא את המכתב. חייך ואמר: "זוהר ארגוב הוא כוכב עולה. נערץ על ידי רבים מהאוכלוסיה .קוראים לו כבר "המלך" ויש לו קול מיוחד. אם תיפגש איתו זה יחזק לך את התדמית של ראש ממשלה שמחובר לעם ויתן לו את החיבוק של הממסד וכך זה יקדם את המוזיקה הזו שהתפתחה בשכונות" "אז להיפגש איתו?" אמר בגין "בתנאי אחד" השיב "מהו התנאי?" "שאני אהיה נוכח בפגישה" השיב וצחק צחוק גדול. "מהה?" אמר זוהר לאשר " הוא רוצה להיפגש איתי? מה לי ולו? הוא ראש ממשלה ואני בחור מהשיכון?" "אז למה כתבת לו שאתה מעוניין להיפגש?" אמר "לא חשבתי לרגע. זה היה מתוך נימוס" השיב "טוב. אז אנחנו ניסע לשם ביום שני הבא" אמר אשר "צריך לארגן לי חליפה... לא אלך כמו דרוויש" "קח את החליפה השחורה. שחור זה תמיד טוב" השיב אשר. שני הגברים לחצו ידיים. זוהר הביט על בגין מלמעלה אבל בעצם מלמטה. מנחם הצנום הביט בו וחייך: "נעים מאוד זוהר. שמעתי עליך דברים טובים" "גם אני שמעתי עליך..." אמר והושיט לבגין חבילה עטופה: "אני נותן לך מתנה- את התקליט "אלינור" שהוצאתי לפני שנה. "תודה רבה" אמר בגין ומסר את החבילה לעוזרו. ליד זוהר עמד אמרגנו אשר והגיטריסט יהודה קיסר. המצלמות הבזיקו מכל עבר.של לשכת העיתונות הממשלתית ושל עוד עיתונים. דוד לוי נכנס בצעד מהיר ולחץ את ידו של זוהר: "נעים מאוד. דוד לוי" "גם עליך שמעתי.." על השולחן בלשכה עמדו בקבוקי מיץ של קריסטל וצלחת פירות. זוהר התיישב מצדו השני של השולחן. בגין ולוי מהצד השני: "אז תודה על ההזמנה" אמר זוהר "חן חן... מאוד מעניין לפגוש זמר מצליח כמוך" השיב מנחם "אבא היה גאה בי. אם היה רואה אותי איתך" "אביך נולד בתימן?" התערב דוד לוי "כן. בתימן. אני עורקבי במקור" "אני לא יכול לעברת את השם" אמר דוד לוי והם צחקו. "אתה יודע שאצלנו במחתרת.לא היה הבדל בין אשכנזי לספרדי?" אמר פתאום בגין "היו אצלנו ברזני ופיינשטיין אשכנזי ועירקי שמתו יחד. זה בעצם העיקרון שמנחה אותי. אצלי אין אשכנזים וספרדים. אצלי זה עם ישראל" "כן. בכלל לא אהבתי את מה שאמר דודו טופז על הצ'חצ'חים" אמר זוהר "ההורים שלנו עבדו כמו חמורים בכל מיני עבודות שחורות רק בשביל שנצא בני אדם. לפעמים נדמה לי שהביאו את ההורים שלנו רק כדי שיהיו פועלים שחורים כאן במדינה" "אני ממש לא מסכים איתך!" אמר בגין ונפנף בידו "אמנם הייתה הזנחה מצד המימסד אבל לא הביאו אותכם בתור פועלים שחורים.אלא בתור יהודים! אם יש קיפוח הוא יעלם כשיהיה שיתוף פעולה והתערות!" "מנחם צודק" אמר דוד לוי "הביאו אותנו כי אנחנו אחים יהודים! ואם יש הרגשה כזו היא צריכה להיעלם. כי אם היא תישאר. זה לא יקדם את העניין בכלום!" זוהר שתק לרגע ואמר "יש לי את הדעה שלי. אבל נכון. צריך לחשוב על זה עוד פעם" "איזה סגנון אתה שר?" התעניין בגין "תימני או עברי? רק לומר לך שאני מאוד אוהב חזנות מכל הסוגים" "אני שר מזרחי ישראלי. כלומר משהו שהוא קצת מרוקאי, קצת תימני, קצת יווני וקצת להקת גזוז. מערבב אותם בגרון שלי ויוצא מה שיוצא" "כמו טיח" אמר דוד לוי " אתה יודע שהייתי טפסן?" "ואני טייח" צחק זוהר. שניהם לחצו ידיים ובגין אמר: "נו. אחוות פועלי בניין!" "כבוד ראש הממשלה -מה אתה אומר על הקיפוח של המוזיקה המזרחית. בקושי משמיעים אותי ואת החברים שלי ברשתות של הרדיו. לא בטלביזיה. אני מתקשר עם הקהל שלי עם קסטות וככה קוראים לי זמר קסטות של התחנה המרכזית. ואת המוזיקה שלי שומעים גם אשכנזים" "שמע זוהר" אמר ראש הממשלה "יפה שאתה מעלה את הבעיה הזאת.שוב- אין קיפוח. יש ויכוח. אתה תראה שאחרי הפגישה שלנו ישמיעו כמה שירים.לאט לאט ידידי. זה בא לאט. אני חיכיתי עשרים ותשע שנים באופוזיציה עד שהגעתי לכיסא הזה של ראשות הממשלה. אתה תחכה פחות מזה . אני בטוח" "לא הייתי מאמין שאגיע להיות סגן ראש הממשלה" אמר לוי "זאת רק עבודה קשה ואמונה במה שאתה מאמין בו" "שיהיה לך בהצלחה" אמר מנחם. קם ולחץ את ידו. "בחיי. היה כיף להיפגש איתך אדוני" אמר זוהר "והייתי רוצה לשיר לכם לקראת סיום" "בבקשה בחור צעיר" אמר ראש הממשלה "רק נצא מן החדר."
 

elmoznin

New member
נאום הצ'חצ'חים

צ'חצ'חים / מנחם בגין אמש בכיכר הזאת עמד שחקן צעיר, מה שמו? דודו? דודו, טו פז, דודו טופז, כאן הוא אמר את הדברים הבאים, עכשיו דממה, שלא נשמע זבוב, דממה מוחלטת, שמעו, דודו טופז, באוזני מאה אלף אנשי המערך, הוא אומר את הדברים הבאים: "הטשחטשחים, הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים... כאן...נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". אודה ואתוודה לפניכם, עד הבוקר לא שמעתי את המלה ´´טשחטשחים´´ ולא ידעתי מה פירושה. במחתרת, בימי תנועת המרי, שאל אותי גלילי, אחרי התייעצות עם נתן ילין מור, זכרונו לברכה, מטעם הלח´´י, כשתכננו יחד פעולות נגד השלטון הבריטי, ואמר לי כהאי לישנא, גלילי, אמר לי: איך אתם פתרתם את הבעיה של עדות המזרח באצ"ל? ואני מסתכל בו בתמיהה, ואומר לו, ישראל, מה אתה שואל? איזו בעיה? והוא אומר: נו, אינך יודע, לא שמעת? הבעיה של עדות המזרח. אז אני אומר לו: איזו בעיה? אין לנו! כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו שווים, כולנו! ... מפקד הגדול במחוזות — תימני! עוזי היה ספרדי. גידי, שעשה את הפעולה ההיסטורית של מלון המלך דויד היה ספרדי. הממונה על כל האסירים בלטרון היה תימני וכל הבחורים שלנו עמדו דום לפניו! איזו בעיה? אין לנו! כולנו יהודים! כולנו אחים! כולנו לוחמים! אבל שמעו, כאשר אותו, מה שמו, דו דו טו פז, אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה, הריע. עכשיו אני אספר לדודו טופז, למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו, היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת, יש ביניהם עולי גרדום, אשר עד הרגע האחרון לחייהם שרו את שיר התקווה, והפליאו עולם ומלואו בגבורתם המופתית. והם הלכו לבתי סוהר, למחנות ריכוז, הם נלחמו ולא נשברו, הם זעקו בפני השופטים הבריטיים את המלים: אנחנו לא מכירים כלל בשלטונכם. עליהם להסתלק מכאן מארץ ישראל! פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, איך קוראים לזה, אשכנאזי. משה ברזני היה ספרדי מעיראק. בלילה לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר בבוקר להוריד אותם מן התליה, והרב היה איש זקן הוא אמר שיבוא להוריד אותם, ולא רצו לפגוע ברב, הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים! היעמוד כל שחקן שכיר של המערך ויתעלל ויחלל את השם? בני עדות המזרח הם מטובי הלוחמים של צה"ל, הם יחד עם אריק שרון חצו את תעלת סואץ ועברו לצד השני. הוא פקד עליהם, מטובי הלוחמים בישראל! ועתה נגיד בפני עם ועדה ובפני הקהל הפרוע של המערך המשמיע תרועות, איך אמר שם? טשחטשחים, טשחטשחים, כך הוא קורא להם, "הטשחטשחים הם רק ראויים להיות שין גימלים", מה זה שין גימל? שוטר גדודי, נכון? זה כמו ג´ובניקים? ג´ובניקים לא נלחמים בכלל. כן! חילול השם! וכל הקהל הריע, והיכן הייתה הגברת שושנה ארבלי? העומדת במקום השני ברשימת המערך, והיכן היו האחרים? למה לא עזבו מתוך מחאה את האסיפה הזאת? עדיין איש לא חילל את השם במידה כזו, עדיין איש לא פגע בכבודו של שבט שלם בישראל, כמו שהמערך פגע אמש במקום הזה. מה שאני מבקש מכם הוא, מחר, מן הבוקר ועד הערב, ערכו מפעל שיחות טלפוניות. מה שצריך, שחשוב הוא לעשות, זה לטלפן לכל מכריכם בירושלים ובחיפה ובראשון לציון ובנס ציונה, וברחובות ובבאר שבע. רק תספרו להם מה שאמר פה דודו טופז, כל העם בישראל חייב לדעת את זאת, משפט אחד בסך הכל: "הטשחטשחים כולם במצודת זאב". אשרינו שהם במצודת זאב...
 
אלו אותיות כתובות וחבל

צריך היה לשמוע את העוצמה הרטורית ואת הפאתוס שהיה בדבריו של אחד מגדולי הנואמים שהיו לנו
 
למעלה