פאתטית...

[קופיפה טובעת]

פאתטית...

(מצטערת אם ההודעה מבולגנת, אני כותבת מסלולרי, ולא סמארטפון...) אני מרגישה כ"כ מגוחכת! יצאתי למועדון בפעם המי יודע כמה, למקום הקבוע בו אני כבר מרגישה יחסית נוח... אבל רע לי כ"כ! היתה לי התלבטות גדולה אם לצאת, אני לא בתקופה טובה ושבוע שעבר נשארתי בבית למרות שהיו 2 מסיבות בגלל החג והשבוע החלטתי לא לוותר לעצמי למרות החרדות אבל זו כנראה טעות... בהתחלה עוד התנהגתי כרגיל אבל כבר יותר משעה אני מסתובבת עם עצמי, מחפשת פינות לשבת לבד, כמה פעמים הלכתי לשירותים סתם להתחבא (והקאתי באחת מהן קצת, פסיכוסומטית...). חברות שלי רוקדות בכיף ואני לבד מחכה שהאדמה תבלע אותי, מתאפקת לא לבכות...

 

[nikegirl83]

לפעמים

נכון לדעת מתי "לא להתמודד" ופשוט לדחות למועד שתהיה יותר חזקה ובטוחה, אני מאמינה שיש לכל אחד מאיתנו כמעין מצפן פנימי...אינטואיציה שמכוונת אותנו מה נכון ומה לא...נכון שלפעמים הגבול דק בין לא ללכת מחרדה או כי נכון ומוצדק. במקרה שלך ידעת שאת בתק' שאת לא במיטבך ויש סיכוי שלא תהני ,לא נורא...אם להבא תדעי גם היה שווה. לא מבינה רק איפה החברות שלך היו כל אותו זמן?! למה לא התפנו ללוות אותך ולא להשאירך לבד...או מה לגבי האופציה לתפוס מונית ולחזור הבייתה כל אימת שרע לך?

 

[Oyvind]

../images/Emo221.gif

זה בסדר, מותר לך להרגיש רע. אף-אחד לא אמר שכל פעם שאת הולכת למועדון זה צריך להצליח. תרשי לעצמך גם לא. את בן-אדם, דברים קורים לפעמים. לפעמים אין מצב-רוח... אני מבין שאת כותבת את זה משם אז את בטח נסערת ומוציאה דברים מפרופורציה אבל את תראי שלמחרת את תקחי את זה יותר בפרופורציה. תתני לדברים לקרות, אם לא ילך בפעם הבאה אז בפעם שאחריה...

 

[Lichy87]

../images/Emo201.gif

אני יכולה להזדהות עם מה ש nikegirk83 כתבה. שבנוסף להתמודדויות שלך, את צריכה גם להקשיב לאינטואיציה שלך, ולדעת מתי כדאי להניח לזה. לקחת נשימה. ובאמת מה קורה עם החברות שלך? למה הן לא התייחסו אליך? את יכולה מצד אחד להסתכל על המקרה כהצלחה. כי בסופו של דבר נכנסת לשם והיית שם במקום להימנע. אבל מצד שני אם מגיעה לסבל, תרשי לעצמך לצאת ולחזור לבד הביתה. בכל מקרה, לפעם הבאה... עכשיו שאת אחרי, איך את מרגישה?

 

[blackrobin]

במקום להלקות את עצמך

תשבחי את עצמך שיצאת גם בתקופה לא משהו. ופעם הבאה שתתלבטי אם לצאת או לא, תצאי ותגידי לעצמך שיהיה מעולה . וגם אם שוב יהיה חרא אל תתני לזה להוריד אותך ותנסי שוב. זו מלחמה שקשה מאוד לנהל אבל זה הדבר הכי נכון לדעתי. הכי חשוב לא לשקוע לאיזו מרה שחורה גם אחרי קטע כזה. ואם חייבים לשקוע לאיזו בעסה אז להשתדל שזה יהיה קצר ובקטנה כי אין טעם

 

[קופיפה טובעת]

אתמול הרגשתי טוב יותר, רוב היום

בערב היה לי שוב התקף חרדה. גם היום היה לי התקף חרדה בשעות הבוקר עד הצהריים. לא כל החרדות שלי ניתן להגדיר כח"ח אם כי חלקן קשורות לזה גם בעקיפין. כשאני במהלך התקף אני שונאת את עצמי שאני חלשה ונותנת לשטויות להשפיע עלי. אחרי ההתקף, אני חושבת בצורה הגיונית ומבינה שאני יחסית בשליטה במהלך ההתקפים האלה, אני מפעילה על עצמי המון עבודה פסיכולוגית במהלך כל התקף. אני לא טיפוס אופטימי ולא מאמינה שזה יעבור בקלות, בעיקר כי אני לפני שינוי- מתחילה לימודים, אז הלחץ בהתאם והחרדה בהתאם. יש לי גם הרבה חששות שצורת ההתמודדות שלי לא נכונה, מה מעלה לפעמים את החרדה שוב. אבל מה אני אגיד? שאני עובדת על זה? זה נשמע מספיק אמין?