פארנויה

[מנסהלהתמודד]

פארנויה

שלום לכולם, איך מתמודדים עם אלצהימר שמלווה בפארנויה ואלימות? (היא אובחנה בעבר, והפראניות רק מתחזקות) אמי לא רוצה להבדק ועברה היום לפסים של אלימות פיזית. אני אצלה כל יום כדי לודא שהיא לוקחת תרופות לחץ דם, והיום היא נעלה אותי ומנעה ממני לצאת בכח, בטענה שגנבתי ממנה. היא חיה לבד, אני מפחדת להשאיר אותה לבד, וחוששת מעימות נוסף. אני בת יחידה... אני כנראה צריכה למצוא דרך להביא אותה לרופא פסיכו גריאטרי אבל אין לי מושג איך, היא מאד חשדנית.

 

[zs1957]

שלום מנסה להתמודד

פארוניה היא תופעה נפוצה אצל חולי אלצהיימר. אמך חייבת להגיע לפסיכוגריאטר לאבחון , בו היא תקבל כדורי הרגעה נמגד הפארנויה. והאלימות המילולית והפיזית. תופעות של גנבו לי, לקחו לי, רו ים להרוג אותי מאד נפוצות. ניתן להזמין רופא פסחכוןגריאטר הביתה לביקרור פרטי. עלייך לעשות 2 דברים אבחון רפואי +מתן תרופות מציאת מטפלת ישראלית עד לקבלת רשיון להעסיק עובדת זרה. סיוע ניתן לקבל מהעובדת הסוציאלית ברווחה במדור לקשישי במקום מגוריה של אמך. נשמח לסייע לך בכל עת. זהבה

 

[ליאורלילי]

שלום למנסה להתמודד

לפי הסיפור שלך, בגלל שאמא לבד, נראה היה הכי מתאים שאת תוציאי אפוטרופסות עליה , במיוחד אם יש כבר אבחון שהיא חולה. אז את תוכלי אם לא תהיה לך בררה להכניס אותה למסגרת מתאימה. אני ראיתי נשים חולות במוסד בו בעלי היה והן התנהגו ממש מצויין כי היו בפיקוח רפואי, היתה להן פעילות יומיומית, חברה של אנשים שאפשר לדבר איתם, גם צוות וגם חולים אחרים. ראיתי גם שהחולים במצב הראשוני "נהנו" יותר מהאחרים, כי היתה להם עצמאות במסגרת המוסד, הם התהלכו כל היום בחצר והיו ממש מרוצים. פעם חשבתי שזה נורא להכניס מישהו למוסד, אבל אחרי מה שראיתי שם, הדעה שלי השתנתה לחלוטין. הכל לפי המצב של החולה ולפי מצבו בבית. אם נגזר על החולה להיות לבד בביתו ללא השגחה או אפילו עם מטפלת צמודה אך ללא פעילות כלל, לפעמים עדיף מוסד. החשיבות הנוספת היא ההשגחה הרפואית הצמודה שאין לך בבית וזה יתרון גדול מאד. אז קודם כל את צריכה לדאוג שתקבל תרופות שירגיעו אותה ושהיא תיקח אותן. תפני לעו"ס של הרווחה שתיכנס הביתה ותנסה לעזור לך למצוא את הדרך הנכונה לטפל באמא. ברור שהיא לא יכולה להשאר לבד והנטל הזה לא יכול ליפול רק עלייך. מאחלת לך הצלחה בהמשך, חיבוק ענק ממני שנה טובה וחג שמח, טובה

 

[מנסהלהתמודד]

תודה לשתיכן

תודה לשתיכן על העצות המעשיות, ועל המילים החמות אני זקוקה לשניהם בימים אלה. אמא שלי בשלב מוזר שבו היא עדיין יכולה להכין ארוחת צהריים לבן שלי (בן ה16), ולהתקף התקפת פראנויה באותו היום. קשה לה כבר לזכור לקחת תרופות או לשלם חשבונות. אבל היא נלחמת על העצמאות שלה, ולא נותנת לי אפילו להביא משהו לנקות את הבית. יכול להיות שבגלל זה יהיה לי קל יותר לשכנע לעבור לדיור מוגן. תודה שוב, סימונה

 

[ליאורלילי]

סימונה יקרה, ליבי איתך

אני מבינה שבתחומים מסוימים אמא עדיין עצמאית ומתפקדת ובגלל זה כל כך קשה לך. תמיד כדאי לתת לחולה בתחילת דרכו להמשיך לעשות את אותם דברים שהוא מסוגל ורוצה לעשות. אך, בגלל שהיא מאובחנת כבר, צריך לשים לב לשימוש בגז ובכלל כל מיני פעולות בבית שיכולות לסכן אותה. אני יודעת שזה קשה, אבל תנסי בכל זאת למצוא לה איזושהיא עזרה בבית, בכל מיני תרוצים שאת יכולה להמציא, כך תהיה לה השגחה נוספת. צריך להיות מוכנים לכל מצב. לגבי דיור מוגן, הסיכוי שיקבלו אותה כעצמאית הוא נמוך כי יש וועדות קבלה בכל מוסד. ברור שאם את רוצה לנסות לעניין אותה בכך, את יכולה לקרוא לזה דיור מוגן ולא מוסד. אני מקווה שתצליחי למצוא גם דרך לאזן אותה תרופתית מבחינת ההתנהגות ואז היא תוכל להמשיך כמה שיותר בשיגרה שלה. בהצלחה וחג שמח טובה