פאקינג יולי- פרק 6
רעש היריות מילא את המקום בעשן. הארווה הפכה לשדה קרב פרוע, משפחת הייפטי לא הייתה מוכנה לשמוע יותר מדי אז כולם התחילו ללחוץ על ההדק ובשניות כל המקום הרועש הפך למשחטה, בכל מקום פצועים והרוגים, ערפדים רצו במהירות, קפצו וקרעו גרונות בעזרת השיניים שלהם, מבזיקים היו משגרים עצמם עם חרב או סכין פשוטה אל תוך חברי המשפחה, חותכים וטולשים מהם איברים בפחות משנייה, סמית' הקרוי על שם משפחתו טריפיו, עמד מבלי לפחד, ממצמץ קלות כשכדור עבר לידו, הוא נטען, הרעש, הכעס, האלימות, היו אלו דברים שפלטו המון אנרגיה. גדי צור חי וגיזמו התחבאו בפינת הארווה, ניסו להישאר כמה שיותר בחיים. ידייהם היו קשורות למעקה העץ, גם הם וגם יולי ששמעה את כל המתרחש מחדרון אחר במקום, לא ידעו כיצד לצאת מהתסבוכת שנקלעו לתוכה. טריפיו סיים לעמוד ולהיטען וכעת הוא בחר לפעול ולהרוג, הוא שט בצורה מהירה בין כל חברי משפחת הייפטי, מתמרן את עצמו בין הנפות האגרופים חמושי אגרופנים שעפו לכיוון פניו, הוא נתן לכדורים שנרו לכיוונו לחלוף על פניו באיטיות, הוא ראה הכל אחרת, הוא מרגיש מה הולך לקרות, הוא מנתב את כולם. הוא נכנס למרכז החבורה ושולף חרב ארוכה, היא נראתה כמו חרב של סמוראי, הוא התחיל להסתובב כמו סביבון בתוך הקבוצה תוך כדי שהוא מפרק מכולם איברים שלמים או רק חתיכות עור. הוא שיחק איתם, נתן להם לירות לכיוונו ונהנה לראות איך המבט שלהם הופך מפוחד כשהוא כבר מרחק הנפה מהם. מלמטה למעלה, מצד לצד הוא רקד אל תוך החבורה וקצץ לעצמו סלט בשרי. העיניינים נרגעים, עוד ירייה אחת, וידוי הריגה וזה נגמר, משפחת הייפטי מחוסלת. כעת טריפיו סמית' ומשפחת גרדומוף עמדו והביטו אחד לעבר השני, כולם התחילו לצחוק, כאילו זה היה קטע קומי עבורם, מלאים בדם, חלקם אפילו פצועים הם מברכים אחד את השני ולוחצים ידיים, טריפיו עדיין לא נרגע. "יש לנו תוכנית לבצע, אין לכם מה לשמוח עדיין".
טריפיו שלח חייל להתיר את הקשרים מידייהם של גדי וגיזמו. הוא גם דאג שהוא ישמור עליהם מכל משמר, חייל נוסף הלך ושיחרר את יולי, עינייה היו קשורות בעזרת פיסת בד, פיה נחסם וידייה נקשרו מאחורי גבה. היא ניסתה למלמל משהו אבל טריפיו מיהר לקדם את עינייניו. הוא ניגש לעבר גדי וגיזמו ואמר "אתם תלכו עם גליץ', הוא יקח אתכם לבית הארחה שלנו בעיר, תקבלו חדר ותוחזקו אצלי עד שאני אשיג את מבוקשי" הוא הביט לעבר גדי ואמר "אתה תתחיל לעבוד קשה בקרוב אז נסה להתפנק מהחופשה שלך במלון". הוא התרחק מהם וניגש ליולי, נעמד מולה וסרק את פנייה, ליטף את לחייה, היא הסיטה את מבטה, רק שלא יגע בה, הוא הצמיד את ראשו לראשה ושידר, "את תיהי צמודה אלי, אני צריך חיילת שיודעת לעבוד קשה ובנוסף ניראת טוב כמוך". הוא התרחק ממנה וחייך כאילו הגיע לנקודה מסויימת שקיווה להגיע אליה. "קדימה!" הוא צעק והרים יד מצביעה לכיוון היציאה. כולם התחילו לזוז לבקשתו, הוא יצא אחרון מן הארווה.
העיניים מכוסות
אבל האוזניים מבינות לאן הם הגיעו. יולי מוחזקות בידה ונדחפת בכוח אל מחוץ לרכב השחור המבריק. ברקע נישמעים הקולות הפורצים מתוך אחד המועדונים של טריפיו. הבאסים הולכים ומתחזקים, הוא מגיעים לכניסה, שומעת את המאבטחים, היא מרגישה אותם, הדלת נפתחת, המוזיקה רועשת, מרטיטה את כל הגוף שלה, היא תשושה מהיום, גוררת את עצמה במעלה המדרגות ואם היא מתקשה אז שני חיילים מרימים אותה בכוח עד למשרדו של טריפיו, שוב המוזיקה נחלשת ורק רעש הבאסים בוקעים מן הקירות, "תורידו את הכיסוי", הוא יורד, הראייה שלה מטושטשת, היא ישבה מול שלחן שיש שחור ארוך, טריפיו ישב מולה בראשו, מאחוריו חלון ראווה ענק משקיף למרכז הרחבה שהייתה מלאה בערפדים ומוטציות מכל הסוגים והזנים. נשיכות התקבלו בברכה במקום הזה, כולם קופצים בפראות, נתקלים אחד בשני, בפינות המועדון זוגות מעורבים, לא משנה מה המין שלך פה כולם עושים הכל עם כולם. יולי לא הייתה רגועה "מה אתה רוצה ממני?!". טריפיו התסכל עליה ושתק, היא חיכתה, הוא לא אמר כלום. "נו! דבר כבר!!". טריפיו אמר "אני מחפש משווקת חדשה לליין חדש של כדורים, מעוניינת במשרה?". יולי לא חיכתה לרגע ואמרה "אני לא אעבוד בשבילך כל עוד אני חייה!". טריפיו שילב את אצבעותיו אלו בתוך אלו, ניראה היה שהוא מאבד את סבלנותו, "אם כך, נצטרך להרוג אותך ולקוות שזה יעזור לך להחליט שאת מצטרפת אלינו", הוא הוסיף תנועת אצבע קטנה למשפט הזה, תנועה ששולחת את החייל שעמד מאחוריה להביא מזרק ולתקוע אותו בצד של גרונה, היא נבהלה וניסתה להרחיק אותו ממנה אבל זה השתמש באלימות ותפס לה את הראש בחוזקה. המזרק התרוקן ויצא ממנה, טריפיו מניף שוב אצבע וידייה של יולי משתחררות מהקשירה, החייל מניד את ראשו לעבר טריופיו, כאילו קד קידה ויצא מן המשרד.
הכל הפך קליל עבורה. הידיים שלה, היא לא הרגישה את המשקל שלהן יותר. עינייה התגלגלו לאחור תוך כדי שהן גורמות לה לתחושה של ריחוף בשמיים. העיניים חוזרות ומביטות בטריפיו שישב מולה, הוא היה ניראה פתאום כל כך טוב, כל כך הוגן ומתחשב. "איזה כוח יש לבחור הזה" היא קמה וניגשה אליו. זה בסדר עכשיו, זה מתאים. הוא חייך אליה והיא נפלה על הבירכיים, ממשיכה להתקדם אליו בזחילה. היא הייתה מלאה באנרגיות אבל הרגישה צורך לסגוד לו. "מה זה היה?" היא שאלה את עצמה, החומר הזה לא נותן לה להתרכז בכלום מלבד בכוח שהיא חוותה ובצורך לסגוד לייצור שטען אותה בזה. היא הגיעה עד לתחתית רגליו והשפילה את ראשה אל הקרקע. הוא הניח יד על ראשה וליטף אותה, "זה טוב?" הוא שאל, היא לא דיברה, רק הנהנה לחיוב. הוא צחק, "אחח, את גדולה יולי, אני כבר חודשים שומע עליך.. בואי נהפוך אותך למלכה אמיתית, אה!? מה את אומרת?" היא שוב הנהנה לחיוב, הוא הסביר "קיבלת עכשיו תמיסה שנעשה מהכדור שאני רוצה שתשווקי, ניתן לצרוך אותו כמעט בכל צורה, לבלוע, לפורר ולהסניף, לפורר ולעשן, להמיס ולהזריק, בקיצור רק שהחבר'ה שלנו יקבלו משהו טוב. אני צריך שתתחילי כבר עכשיו בעודך על זה. יש לי בחור בעל מועדון ביפו, קוראים לו יוסוף. ערפד שלא יצא מהארון, אוהב בני אדם. הבחור הזה מפיץ סמים בקצב עדין, ככה שאת נכנסת למשהו רגוע בהתחלה, אין לך מה לדאוג הוא מחכה לך, את הולכת עם שקית של דוגמיות ונותנת לו לטעום, הוא יחליט כמה הוא צריך, את תחזרי אלי עם כמות מדוייקת. הפרטים של העבודה ברורים לך?" יולי הרימה את ראשה, היא הביטה אל תוך עיניו, הוא הרשים אותה, באמת, היא קמה ממקומה והתיישבה על רגליו, נשענה על החזה שלו ומניחה יד סביב צווארו, היא אמרה "ברורה כשמש, תן לי להוכיח מה אני שווה, אני בטוחה שעוד אפתיע אותך...". טריפיו סובב את צירו של הכסא בעודה יושבת עליו, הוא חיבק אותה ושניהם הביטו אל עבר רחבת הריקודים המלאה יצורים פראים שנושכים ומלקקים אחד את השני בתוך מופע אורקולי.
רעש היריות מילא את המקום בעשן. הארווה הפכה לשדה קרב פרוע, משפחת הייפטי לא הייתה מוכנה לשמוע יותר מדי אז כולם התחילו ללחוץ על ההדק ובשניות כל המקום הרועש הפך למשחטה, בכל מקום פצועים והרוגים, ערפדים רצו במהירות, קפצו וקרעו גרונות בעזרת השיניים שלהם, מבזיקים היו משגרים עצמם עם חרב או סכין פשוטה אל תוך חברי המשפחה, חותכים וטולשים מהם איברים בפחות משנייה, סמית' הקרוי על שם משפחתו טריפיו, עמד מבלי לפחד, ממצמץ קלות כשכדור עבר לידו, הוא נטען, הרעש, הכעס, האלימות, היו אלו דברים שפלטו המון אנרגיה. גדי צור חי וגיזמו התחבאו בפינת הארווה, ניסו להישאר כמה שיותר בחיים. ידייהם היו קשורות למעקה העץ, גם הם וגם יולי ששמעה את כל המתרחש מחדרון אחר במקום, לא ידעו כיצד לצאת מהתסבוכת שנקלעו לתוכה. טריפיו סיים לעמוד ולהיטען וכעת הוא בחר לפעול ולהרוג, הוא שט בצורה מהירה בין כל חברי משפחת הייפטי, מתמרן את עצמו בין הנפות האגרופים חמושי אגרופנים שעפו לכיוון פניו, הוא נתן לכדורים שנרו לכיוונו לחלוף על פניו באיטיות, הוא ראה הכל אחרת, הוא מרגיש מה הולך לקרות, הוא מנתב את כולם. הוא נכנס למרכז החבורה ושולף חרב ארוכה, היא נראתה כמו חרב של סמוראי, הוא התחיל להסתובב כמו סביבון בתוך הקבוצה תוך כדי שהוא מפרק מכולם איברים שלמים או רק חתיכות עור. הוא שיחק איתם, נתן להם לירות לכיוונו ונהנה לראות איך המבט שלהם הופך מפוחד כשהוא כבר מרחק הנפה מהם. מלמטה למעלה, מצד לצד הוא רקד אל תוך החבורה וקצץ לעצמו סלט בשרי. העיניינים נרגעים, עוד ירייה אחת, וידוי הריגה וזה נגמר, משפחת הייפטי מחוסלת. כעת טריפיו סמית' ומשפחת גרדומוף עמדו והביטו אחד לעבר השני, כולם התחילו לצחוק, כאילו זה היה קטע קומי עבורם, מלאים בדם, חלקם אפילו פצועים הם מברכים אחד את השני ולוחצים ידיים, טריפיו עדיין לא נרגע. "יש לנו תוכנית לבצע, אין לכם מה לשמוח עדיין".
טריפיו שלח חייל להתיר את הקשרים מידייהם של גדי וגיזמו. הוא גם דאג שהוא ישמור עליהם מכל משמר, חייל נוסף הלך ושיחרר את יולי, עינייה היו קשורות בעזרת פיסת בד, פיה נחסם וידייה נקשרו מאחורי גבה. היא ניסתה למלמל משהו אבל טריפיו מיהר לקדם את עינייניו. הוא ניגש לעבר גדי וגיזמו ואמר "אתם תלכו עם גליץ', הוא יקח אתכם לבית הארחה שלנו בעיר, תקבלו חדר ותוחזקו אצלי עד שאני אשיג את מבוקשי" הוא הביט לעבר גדי ואמר "אתה תתחיל לעבוד קשה בקרוב אז נסה להתפנק מהחופשה שלך במלון". הוא התרחק מהם וניגש ליולי, נעמד מולה וסרק את פנייה, ליטף את לחייה, היא הסיטה את מבטה, רק שלא יגע בה, הוא הצמיד את ראשו לראשה ושידר, "את תיהי צמודה אלי, אני צריך חיילת שיודעת לעבוד קשה ובנוסף ניראת טוב כמוך". הוא התרחק ממנה וחייך כאילו הגיע לנקודה מסויימת שקיווה להגיע אליה. "קדימה!" הוא צעק והרים יד מצביעה לכיוון היציאה. כולם התחילו לזוז לבקשתו, הוא יצא אחרון מן הארווה.
העיניים מכוסות
אבל האוזניים מבינות לאן הם הגיעו. יולי מוחזקות בידה ונדחפת בכוח אל מחוץ לרכב השחור המבריק. ברקע נישמעים הקולות הפורצים מתוך אחד המועדונים של טריפיו. הבאסים הולכים ומתחזקים, הוא מגיעים לכניסה, שומעת את המאבטחים, היא מרגישה אותם, הדלת נפתחת, המוזיקה רועשת, מרטיטה את כל הגוף שלה, היא תשושה מהיום, גוררת את עצמה במעלה המדרגות ואם היא מתקשה אז שני חיילים מרימים אותה בכוח עד למשרדו של טריפיו, שוב המוזיקה נחלשת ורק רעש הבאסים בוקעים מן הקירות, "תורידו את הכיסוי", הוא יורד, הראייה שלה מטושטשת, היא ישבה מול שלחן שיש שחור ארוך, טריפיו ישב מולה בראשו, מאחוריו חלון ראווה ענק משקיף למרכז הרחבה שהייתה מלאה בערפדים ומוטציות מכל הסוגים והזנים. נשיכות התקבלו בברכה במקום הזה, כולם קופצים בפראות, נתקלים אחד בשני, בפינות המועדון זוגות מעורבים, לא משנה מה המין שלך פה כולם עושים הכל עם כולם. יולי לא הייתה רגועה "מה אתה רוצה ממני?!". טריפיו התסכל עליה ושתק, היא חיכתה, הוא לא אמר כלום. "נו! דבר כבר!!". טריפיו אמר "אני מחפש משווקת חדשה לליין חדש של כדורים, מעוניינת במשרה?". יולי לא חיכתה לרגע ואמרה "אני לא אעבוד בשבילך כל עוד אני חייה!". טריפיו שילב את אצבעותיו אלו בתוך אלו, ניראה היה שהוא מאבד את סבלנותו, "אם כך, נצטרך להרוג אותך ולקוות שזה יעזור לך להחליט שאת מצטרפת אלינו", הוא הוסיף תנועת אצבע קטנה למשפט הזה, תנועה ששולחת את החייל שעמד מאחוריה להביא מזרק ולתקוע אותו בצד של גרונה, היא נבהלה וניסתה להרחיק אותו ממנה אבל זה השתמש באלימות ותפס לה את הראש בחוזקה. המזרק התרוקן ויצא ממנה, טריפיו מניף שוב אצבע וידייה של יולי משתחררות מהקשירה, החייל מניד את ראשו לעבר טריופיו, כאילו קד קידה ויצא מן המשרד.
הכל הפך קליל עבורה. הידיים שלה, היא לא הרגישה את המשקל שלהן יותר. עינייה התגלגלו לאחור תוך כדי שהן גורמות לה לתחושה של ריחוף בשמיים. העיניים חוזרות ומביטות בטריפיו שישב מולה, הוא היה ניראה פתאום כל כך טוב, כל כך הוגן ומתחשב. "איזה כוח יש לבחור הזה" היא קמה וניגשה אליו. זה בסדר עכשיו, זה מתאים. הוא חייך אליה והיא נפלה על הבירכיים, ממשיכה להתקדם אליו בזחילה. היא הייתה מלאה באנרגיות אבל הרגישה צורך לסגוד לו. "מה זה היה?" היא שאלה את עצמה, החומר הזה לא נותן לה להתרכז בכלום מלבד בכוח שהיא חוותה ובצורך לסגוד לייצור שטען אותה בזה. היא הגיעה עד לתחתית רגליו והשפילה את ראשה אל הקרקע. הוא הניח יד על ראשה וליטף אותה, "זה טוב?" הוא שאל, היא לא דיברה, רק הנהנה לחיוב. הוא צחק, "אחח, את גדולה יולי, אני כבר חודשים שומע עליך.. בואי נהפוך אותך למלכה אמיתית, אה!? מה את אומרת?" היא שוב הנהנה לחיוב, הוא הסביר "קיבלת עכשיו תמיסה שנעשה מהכדור שאני רוצה שתשווקי, ניתן לצרוך אותו כמעט בכל צורה, לבלוע, לפורר ולהסניף, לפורר ולעשן, להמיס ולהזריק, בקיצור רק שהחבר'ה שלנו יקבלו משהו טוב. אני צריך שתתחילי כבר עכשיו בעודך על זה. יש לי בחור בעל מועדון ביפו, קוראים לו יוסוף. ערפד שלא יצא מהארון, אוהב בני אדם. הבחור הזה מפיץ סמים בקצב עדין, ככה שאת נכנסת למשהו רגוע בהתחלה, אין לך מה לדאוג הוא מחכה לך, את הולכת עם שקית של דוגמיות ונותנת לו לטעום, הוא יחליט כמה הוא צריך, את תחזרי אלי עם כמות מדוייקת. הפרטים של העבודה ברורים לך?" יולי הרימה את ראשה, היא הביטה אל תוך עיניו, הוא הרשים אותה, באמת, היא קמה ממקומה והתיישבה על רגליו, נשענה על החזה שלו ומניחה יד סביב צווארו, היא אמרה "ברורה כשמש, תן לי להוכיח מה אני שווה, אני בטוחה שעוד אפתיע אותך...". טריפיו סובב את צירו של הכסא בעודה יושבת עליו, הוא חיבק אותה ושניהם הביטו אל עבר רחבת הריקודים המלאה יצורים פראים שנושכים ומלקקים אחד את השני בתוך מופע אורקולי.