פאקינג יולי- פרק 1
זה הדאנס בר היחיד באיזור שלנו שמכיל בתוכו אחוז גבוה יותר של אנשים יפים ביחס לפרחות וערסים. הדיג'יי הקבוע מנגן בעיקר מוזיקת האוס מקפיצה. הברמניות יוציאו לך את העיניים ואת הכסף מהארנק, לפני שהן יוציאו ממך טיפה של מיץ לתוכן. חבורות של בנות יושבות מקובצות, מדברות הרבה, כאילו שאפשר בכלל לשמוע משהו. ומה הקטע של "אני פסל, אני לא יודעת לדבר"? תפתחו תפה שלכן פעם אחת לא בשביל להכניס לתוכו זין מסריח. זה מה שאהבתי ביולי, כשהיא הייתה פותחת את הפה, כל שאר המילים ביקום היו מתביישות לצאת. היא גרמה לגברים לקרקר סביבה תוך כדי שהם משאירים שובל ארוך של רוק אחריהם. אלו לא היו הגברים בלבד, גם נשים נפלו בקסמיה. היא לא חסכה מעצמה פלירטוטים עם בנות מינה. היא אהבה באמת, נתנה מהלב, תמיד רצתה שיהיה כיף, אבל איך אפשר להביט מהצד ולתת לחיה מפוארת שכזאת להמשיך להתהלך על פני האדמה, כשאתם יודעים שהיא לא הולכת לגעת בכם, לעולם. למעשה, מגע ידה יהיה הדבר האחרון שתזכרו בחייכם. זה המינוס אצל יולי, מוטנטית אמיתית.
הסיפור מתחיל
בתא שירותים מלא ציורים על הקירות, ב"טרומפלדור". מועדון בסגנון כפרי הנמצא באיזור השרון. הוא הוקם בכפר ויתקין בסמוך לאסם גדול, סגור בדלתות עץ ענקיות, צבועות חום כהה. יולי מתגופפת עם בחור צעיר ממנה. הוא נמרץ והיא אוהבת את האנרגיה שלו. מפעם לפעם היה עוזב את התחת שלה ופונה לסוגיית הכפפות שלה. "הכפפות שלך יפות מאוד אבל איך בדיוק אני אמור להרגיש את היד שלך מלטפת אותי ככה?". יולי חייכה ודפחה את ראשו בחזרה אל תוך צווארה. "תמשיך. אל תשאל שאלות". הוא חוזר ללקק את גרונה, בחושניות, באיטיות. יולי שלחה יד לעבר ראשו, היא ליטפה אותו ודחפה כלפי מטה. הוא לא עמד לעצור אותה. במשיכה קלה, החצאית הצמודה והקצרה שלה עולה למעלה, הבחור הצעיר מזיז את התחתון הצידה, היא מפשקת את הרגליים ואומרת "טפל בי יפה וביסודיות", הוא חייך והינהן לעברה. מאושר היה הבחור מן המעמד אליו הגיע. שילוב של פנים יפות, גוף חטוב ולשון עדינה, זה מה שעשה לה את זה. היא התנשמה באיטיות, מרכזת את חשיבתה בנשימותייה. היא תפסה את שני שדייה הקטנים והעדינים ומעכה אותם בחוזקה. הפיטמות שלה הזדקרו, היא ליטפה אותן דרך החולצה בעזרת כריות אצבעותיה בצורה איטית ומתגרה. הבחור הצעיר שאת שמו היא לא ידעה. החליט והוסיף אצבע למשחק ועכשיו יולי מתנהגת קצת אחרת. היא החלה מתנשמת בכבדות וגניחות קולניות החלו עושות את דרכן החוצה מתוכה. היא הצמידה את ראשו חזק יותר והרימה רגל אחת על מכסה האסלה שהיה סגור. תנועות אגן קטנות וחדות גרמו לפנים של הבחור להיתדפק על איבר מינה. הוא פישק את שפתייה התחתונות, זיהה את הדגדגן שלה ולא התנתק ממנו לרגע. בעזרת תנועות סיבוביות, קצה לשונו מעלה את הדופק של יולי. היא גונחת חזק עכשיו, ראשה מוטה לצד, היא לא מתעניינת כעת בכלום מלבד האורגזמה שמתקרבת ובאה לקראתה בצעדי ענק. את הראש, היה מזיז הבחור מעלה ומטה, מנסה לגייס עוד שרירים שיחליפו את אלו שהתעייפו. הקצב יורד, היא גונחת בלחישה "מהר יותר", הוא מתאמץ בשבילה. הפנים שלו היו בתוך צנצנת דבש והוא היה דוב לא קטן. הוא דמיין בראשו את הרגע בו יצאו שניהם חזרה למועדון, כיצד יאתר את חבריו במהירות ויתאר להם בפירוט גם את מה שלא קרה. היא לא נותנת למחשבה הזאת להסיח את דעתו, היא תופסת בשיערו שהיה ארוך ומתולתל ומושכת לאחור, כאילו הרחיקה אותו מגופה, בצעד אחד לפנים היא כעת שוב צמודה לפניו אך ראשו נצמד לקיר שמאחוריו. אם הוא לא יכול להמשיך לבד היא תעזור לו. בעזרת קצות אצבעות רגלייה היא עולה ויורדת, מזיזה את האגן ימין ושמאל, רק שתמיד יהיה חלק מפניו מרוח עליה. הגניחות שלה מתחזקות ובצעקה רמה היא גומרת. משחררת את שיערו מידה, ומתרחקת. היא נרגעת ונותנת לתחושה האלוהית לאפוף כל איבר בגופה, הבחור הצעיר התרומם, חייך אליה וניגש לחבק אותה, היא לא הייתה מעוניינת. "זהו, גמרנו להיום...". הוא הביט עליה בפרצוף מסכן ואמר "מה גמרנו, אולי את גמרת, מה איתי, לא מגיע לי?". היא לא ענתה, רק סידרה את החצאית, הסתובבה למראה וטיפלה בשיערה. הוא ניסה למלמל עוד שורה או שתיים אבל יולי כבר לא שומעת אותו, היא חייבת לתכנן את המהלך הבא שלה במערכה הנבזית בינה לבין טריפיו סמית'.
דלת השירותים נפתחת
והמוזיקה ממלאת את חלל התא בבאסים חזקים. הכל רועד במקום. היא יוצאת ראשונה ומגלה את גונזו עומד שעון על הקיר שממול לדלת השירותים. הוא חייך חיוך רחב ושאל בהקנטה "זהו, קיבלת את המנה היומית שלך?!" היא הביטה לעיניו ואמרה "גונזו חמוד שלי, זה שאתה צריך בחורה עם קשקשים על הגוף כדי להתחרמן זאת בעיה שלך, על תוציא עלי תיסכולים". הוא צחק ואמר "יאא איזה לוקחת קשה..". גונזו היה מוטנט ממשפחת המקושקשים. גופו היה מלא בכאלה ולכן כל חלקי גופו היו מכוסים בגדים ואביזרים לטישטוש. היכולת שלו- גמישות מופלאה, חוסר עצמות בגוף ומערכת שרירים מיוחדת במינה, איפשרו לו לבצע פעולות לא רגילות בכלל, זינוקים לגבהים ולמרחקים והתפתלות במקומים צרים, היו רק חלק מהן. "טוב אנחנו זזים. אני מריח את טריפיו ואת החבורה שלו מתקרבים אלינו במהירות, חייבת לצאת מהאיזור כמה שיותר מהר. יולי, נעמדה מול הראי הגדול שתפס חלק מרכזי מן הקיר, היא מרחה אודם אדום בוהק על שפתייה ואמרה "אנחנו זזים, נמאס לי מהמקום המעופש הזה. מחר נמצא לך מקושקשת שתרגיע אותך קצת, היא קרצה והחלה ללכת לכיוון היציאה".
זה הדאנס בר היחיד באיזור שלנו שמכיל בתוכו אחוז גבוה יותר של אנשים יפים ביחס לפרחות וערסים. הדיג'יי הקבוע מנגן בעיקר מוזיקת האוס מקפיצה. הברמניות יוציאו לך את העיניים ואת הכסף מהארנק, לפני שהן יוציאו ממך טיפה של מיץ לתוכן. חבורות של בנות יושבות מקובצות, מדברות הרבה, כאילו שאפשר בכלל לשמוע משהו. ומה הקטע של "אני פסל, אני לא יודעת לדבר"? תפתחו תפה שלכן פעם אחת לא בשביל להכניס לתוכו זין מסריח. זה מה שאהבתי ביולי, כשהיא הייתה פותחת את הפה, כל שאר המילים ביקום היו מתביישות לצאת. היא גרמה לגברים לקרקר סביבה תוך כדי שהם משאירים שובל ארוך של רוק אחריהם. אלו לא היו הגברים בלבד, גם נשים נפלו בקסמיה. היא לא חסכה מעצמה פלירטוטים עם בנות מינה. היא אהבה באמת, נתנה מהלב, תמיד רצתה שיהיה כיף, אבל איך אפשר להביט מהצד ולתת לחיה מפוארת שכזאת להמשיך להתהלך על פני האדמה, כשאתם יודעים שהיא לא הולכת לגעת בכם, לעולם. למעשה, מגע ידה יהיה הדבר האחרון שתזכרו בחייכם. זה המינוס אצל יולי, מוטנטית אמיתית.
הסיפור מתחיל
בתא שירותים מלא ציורים על הקירות, ב"טרומפלדור". מועדון בסגנון כפרי הנמצא באיזור השרון. הוא הוקם בכפר ויתקין בסמוך לאסם גדול, סגור בדלתות עץ ענקיות, צבועות חום כהה. יולי מתגופפת עם בחור צעיר ממנה. הוא נמרץ והיא אוהבת את האנרגיה שלו. מפעם לפעם היה עוזב את התחת שלה ופונה לסוגיית הכפפות שלה. "הכפפות שלך יפות מאוד אבל איך בדיוק אני אמור להרגיש את היד שלך מלטפת אותי ככה?". יולי חייכה ודפחה את ראשו בחזרה אל תוך צווארה. "תמשיך. אל תשאל שאלות". הוא חוזר ללקק את גרונה, בחושניות, באיטיות. יולי שלחה יד לעבר ראשו, היא ליטפה אותו ודחפה כלפי מטה. הוא לא עמד לעצור אותה. במשיכה קלה, החצאית הצמודה והקצרה שלה עולה למעלה, הבחור הצעיר מזיז את התחתון הצידה, היא מפשקת את הרגליים ואומרת "טפל בי יפה וביסודיות", הוא חייך והינהן לעברה. מאושר היה הבחור מן המעמד אליו הגיע. שילוב של פנים יפות, גוף חטוב ולשון עדינה, זה מה שעשה לה את זה. היא התנשמה באיטיות, מרכזת את חשיבתה בנשימותייה. היא תפסה את שני שדייה הקטנים והעדינים ומעכה אותם בחוזקה. הפיטמות שלה הזדקרו, היא ליטפה אותן דרך החולצה בעזרת כריות אצבעותיה בצורה איטית ומתגרה. הבחור הצעיר שאת שמו היא לא ידעה. החליט והוסיף אצבע למשחק ועכשיו יולי מתנהגת קצת אחרת. היא החלה מתנשמת בכבדות וגניחות קולניות החלו עושות את דרכן החוצה מתוכה. היא הצמידה את ראשו חזק יותר והרימה רגל אחת על מכסה האסלה שהיה סגור. תנועות אגן קטנות וחדות גרמו לפנים של הבחור להיתדפק על איבר מינה. הוא פישק את שפתייה התחתונות, זיהה את הדגדגן שלה ולא התנתק ממנו לרגע. בעזרת תנועות סיבוביות, קצה לשונו מעלה את הדופק של יולי. היא גונחת חזק עכשיו, ראשה מוטה לצד, היא לא מתעניינת כעת בכלום מלבד האורגזמה שמתקרבת ובאה לקראתה בצעדי ענק. את הראש, היה מזיז הבחור מעלה ומטה, מנסה לגייס עוד שרירים שיחליפו את אלו שהתעייפו. הקצב יורד, היא גונחת בלחישה "מהר יותר", הוא מתאמץ בשבילה. הפנים שלו היו בתוך צנצנת דבש והוא היה דוב לא קטן. הוא דמיין בראשו את הרגע בו יצאו שניהם חזרה למועדון, כיצד יאתר את חבריו במהירות ויתאר להם בפירוט גם את מה שלא קרה. היא לא נותנת למחשבה הזאת להסיח את דעתו, היא תופסת בשיערו שהיה ארוך ומתולתל ומושכת לאחור, כאילו הרחיקה אותו מגופה, בצעד אחד לפנים היא כעת שוב צמודה לפניו אך ראשו נצמד לקיר שמאחוריו. אם הוא לא יכול להמשיך לבד היא תעזור לו. בעזרת קצות אצבעות רגלייה היא עולה ויורדת, מזיזה את האגן ימין ושמאל, רק שתמיד יהיה חלק מפניו מרוח עליה. הגניחות שלה מתחזקות ובצעקה רמה היא גומרת. משחררת את שיערו מידה, ומתרחקת. היא נרגעת ונותנת לתחושה האלוהית לאפוף כל איבר בגופה, הבחור הצעיר התרומם, חייך אליה וניגש לחבק אותה, היא לא הייתה מעוניינת. "זהו, גמרנו להיום...". הוא הביט עליה בפרצוף מסכן ואמר "מה גמרנו, אולי את גמרת, מה איתי, לא מגיע לי?". היא לא ענתה, רק סידרה את החצאית, הסתובבה למראה וטיפלה בשיערה. הוא ניסה למלמל עוד שורה או שתיים אבל יולי כבר לא שומעת אותו, היא חייבת לתכנן את המהלך הבא שלה במערכה הנבזית בינה לבין טריפיו סמית'.
דלת השירותים נפתחת
והמוזיקה ממלאת את חלל התא בבאסים חזקים. הכל רועד במקום. היא יוצאת ראשונה ומגלה את גונזו עומד שעון על הקיר שממול לדלת השירותים. הוא חייך חיוך רחב ושאל בהקנטה "זהו, קיבלת את המנה היומית שלך?!" היא הביטה לעיניו ואמרה "גונזו חמוד שלי, זה שאתה צריך בחורה עם קשקשים על הגוף כדי להתחרמן זאת בעיה שלך, על תוציא עלי תיסכולים". הוא צחק ואמר "יאא איזה לוקחת קשה..". גונזו היה מוטנט ממשפחת המקושקשים. גופו היה מלא בכאלה ולכן כל חלקי גופו היו מכוסים בגדים ואביזרים לטישטוש. היכולת שלו- גמישות מופלאה, חוסר עצמות בגוף ומערכת שרירים מיוחדת במינה, איפשרו לו לבצע פעולות לא רגילות בכלל, זינוקים לגבהים ולמרחקים והתפתלות במקומים צרים, היו רק חלק מהן. "טוב אנחנו זזים. אני מריח את טריפיו ואת החבורה שלו מתקרבים אלינו במהירות, חייבת לצאת מהאיזור כמה שיותר מהר. יולי, נעמדה מול הראי הגדול שתפס חלק מרכזי מן הקיר, היא מרחה אודם אדום בוהק על שפתייה ואמרה "אנחנו זזים, נמאס לי מהמקום המעופש הזה. מחר נמצא לך מקושקשת שתרגיע אותך קצת, היא קרצה והחלה ללכת לכיוון היציאה".