לכרטיס האישי לחץ כאן
New member
אני חייבת להגיב...
ולפני שאעשה זאת, חשוב לי שתבין - אני לא תוקפת אותך. אני באמת מבינה כמה כואבת עלולה להיות ביקורת, אני מעלה את הסרטונים שלי ליוטיוב כבר שנים, אתה יודע אילו ביקורות ספגתי? אתה יודע כמה דברים אמרו עליי? ואוו, בחיי... יותר מדי. היו ביקורות שהיו כ"כ כואבות... עד שאפילו אני נעלבתי! כן, "אפילו", כי אני טיפוס שקשה להעליב ואני גם תמיד מתחננת לקבל ביקורות! [זו הדרך היחידה להשתפר]. אבל באמת! לומדים לנשום, לחשוב בהיגיון על מה קרה כאן ולהבין שאם הבן-אדם לקח מזמנו ורשם הודעה שמציינת מה הפריע לו, גם אם ההודעה נראית קצת פוגענית או לא ממוקדת במיוחד - דע לך שזה בא מכוונה טובה. אגב, גם אני לא חפה מפשע... אני זוכרת שכתבתי למישהי מיוטיוב מגילה שלמההה על מה כדאי לה לשפר בשירה שלה [היא ביקשה ביקורת. אני לעולם לא מגיבה ברצינות אלא אם מבקשים], והיא כ"כ נעלבה עד שכתבה לי הודעה ארוכה לא פחות ו... בקצרה? קיללה את יום היוולדי תוך כדי שהיא, לדבריה, בוכה. ואוו, הרגשתי כ"כ רע עם עצמי, אבל אני נשבעת שרק רציתי לעזור לה! לא, לא הגבתי לה כי אני 'אוי, כ"כ הרבה יותר טובה ממנה אז מישהווו צריך ללמד אותה איך לשיר', אלא כי... אני, בתור מישהי שצופה מהצד, שומעת דברים שהיא, בתור הזמרת, לא. ואיך כמו תגובה כנה של קהל, לא? :} [ורק שתדע, אגב, לימים הסתבר שהיא לקחה את העיצות שלי אחריי שנרגעה קצת ולפי מה שהיא אמרה לי - היא כבר מרגישה שיפור מטורף!] אז שוב, באמת, פשוט עצור ותחשוב מאיפה נובע מה שכותבים לך... מבטיחה לך, מההיכרות שלי עם רותם, למשל - שזה לא בא ממקום רע. אגב, בתכלס... אין דבר כזה "ביקורת בונה/הורסת", כי ביקורת היא ביקורת, נקודה. אתה הוא זה שבוחר לאיזה כיוון לקחת אותה.
ולפני שאעשה זאת, חשוב לי שתבין - אני לא תוקפת אותך. אני באמת מבינה כמה כואבת עלולה להיות ביקורת, אני מעלה את הסרטונים שלי ליוטיוב כבר שנים, אתה יודע אילו ביקורות ספגתי? אתה יודע כמה דברים אמרו עליי? ואוו, בחיי... יותר מדי. היו ביקורות שהיו כ"כ כואבות... עד שאפילו אני נעלבתי! כן, "אפילו", כי אני טיפוס שקשה להעליב ואני גם תמיד מתחננת לקבל ביקורות! [זו הדרך היחידה להשתפר]. אבל באמת! לומדים לנשום, לחשוב בהיגיון על מה קרה כאן ולהבין שאם הבן-אדם לקח מזמנו ורשם הודעה שמציינת מה הפריע לו, גם אם ההודעה נראית קצת פוגענית או לא ממוקדת במיוחד - דע לך שזה בא מכוונה טובה. אגב, גם אני לא חפה מפשע... אני זוכרת שכתבתי למישהי מיוטיוב מגילה שלמההה על מה כדאי לה לשפר בשירה שלה [היא ביקשה ביקורת. אני לעולם לא מגיבה ברצינות אלא אם מבקשים], והיא כ"כ נעלבה עד שכתבה לי הודעה ארוכה לא פחות ו... בקצרה? קיללה את יום היוולדי תוך כדי שהיא, לדבריה, בוכה. ואוו, הרגשתי כ"כ רע עם עצמי, אבל אני נשבעת שרק רציתי לעזור לה! לא, לא הגבתי לה כי אני 'אוי, כ"כ הרבה יותר טובה ממנה אז מישהווו צריך ללמד אותה איך לשיר', אלא כי... אני, בתור מישהי שצופה מהצד, שומעת דברים שהיא, בתור הזמרת, לא. ואיך כמו תגובה כנה של קהל, לא? :} [ורק שתדע, אגב, לימים הסתבר שהיא לקחה את העיצות שלי אחריי שנרגעה קצת ולפי מה שהיא אמרה לי - היא כבר מרגישה שיפור מטורף!] אז שוב, באמת, פשוט עצור ותחשוב מאיפה נובע מה שכותבים לך... מבטיחה לך, מההיכרות שלי עם רותם, למשל - שזה לא בא ממקום רע. אגב, בתכלס... אין דבר כזה "ביקורת בונה/הורסת", כי ביקורת היא ביקורת, נקודה. אתה הוא זה שבוחר לאיזה כיוון לקחת אותה.
