../images/Emo207.gif מזכיר נשכחות ...
לפני מספר שנים, כשאדר א' ואדר ב' עוד היו קטנים, שברתי את כף הרגל וקורקעתי למספר שבועות עם רגל מגובסת בבית. את הזמן העברתי עם פאזל עגול יפהפה, נדמה לי של קלמנטוני. זה היה בתקופה של טרום שיגעון הפאזלים ולכן עם סיום הפאזל הוא פורק והוחזר לקופסא (היא נמצאת אי שם בבית... אולי הגיע הזמן לחפש אותה ולהרכיב שנית) שגעון הפאזלים שלנו התחיל בדיוק לפני שנה בסביבות יום ההולדת של אדר ב' - קנינו לו אז פאזל אחד מתנה ליומולדת ועוד אחד לכל המשפחה לימי החורף הקרים. מסתבר, שעוד לפני זה היינו חובבי פאזלים, רק ששכחנו מזה, ולא התייחסנו לזה כנושא בפני עצמו הילדים הרכיבו פאזלים מגיל 0 כמעט. אדר ב' גילה כישורים כבר בסביבות גיל 3-4 כשהרכיב לבד פאזל של 160 חלקים! גילינו כל מיני פאזלים בכל מיני גדלים, ביניהם 4 בני 500 חלקים (כ"א) של דינוזאורים שהורכבו ופורקו (כן, אז נהגנו לפרק ולהחזיר לקופסא) במהלך חופשת הקיץ לפני שנתיים (גם הדוד, אח של אמא אדר נתן יד להרכבה ...) אלו היו 60 שניות על ההיסטוריה של משפחת אדר
אמא אדר.