@ע(ו)לם במשבר@

@ע(ו)לם במשבר@

מתנתק משיגרה, מחולין ועבירה, ליראה טהורה, בישיבה קדושה.. עולם בחוץ קורס, השטן כנפיו פורס, וכל חלקה הורס, הקדושה לקדשה.. מצעדי טומאה בחוצות, והמילים אינן נחוצות, גדרות הכבוד העצמי פרוצות, העלו באושה.. סילוק צדיק מן העיר, עושה רושם כה כביר, לב מי לא יעיר, דור עקבתא אטום להמחשה.. נקרע בין מסילת ישרים, למשחק בין שערים, בין יציאה עם חברים, לסוגייא בנדרים.. עקיבא מחייב את העניים, התחתן בימים קרים חורפיים, ישנו הם באסם מאוהבים טריים, תבן ניקה משערות ראשה.. היכול אני להישבר, מחסרון מזומנים שגובר, כי הורגלתי בעולם עובר, לחיי עבודה מתישה.. מאן מלכי רבנן, ואף צורבא דנן, יעבור בהצלחה המבחן, ויעלה בדרך הקשה.. יודע שחפרתי יודע שמרחתי אבל הייתי חייב.. הכתיבה מחזקת אותי.. מי יתן ואלוקים ישלח לי את הכוחות להמשיך בישיבה ושיוציא אותנו מהגלות המרדימה הזו! לילה טוב!
 
ותיק

כתבת מהלב.. ממש יפה. ולרוב אני לא שוכחת להזכיר את שמך בכותל בנושא הזה. מקוה שיום אחד התפילות של כולם יעלו ישר לכסא הכבוד.
 
למעלה