עת רצון
דווקא עתה זה צף ועולה. הן הגעתי לחוף מבטחים מים רבים זרמו בתודעתי, סערות שרגעו מכסים. טובה השגרה המוכרת טבועה בה עמוק עד צוואר, מדשדשת במי האפסיים של שיגרה יציבה ורגועה. מה הצית בערה בליבי? טרד שלוותי המדומה? עוד לגמוע עוד פעם ודי זו אולי עת רצון אחרונה.