עתיד טוב לשילוןט בארץ (קישור)

מצב
הנושא נעול.

mucool2

New member
יש על זה המון מחקרים...

עוד יש דוברי ארמית !
יהודי עורפה ("עורפלים") מדברים ארמית (לפחות המבוגרים שבהם), ובנוסף להם יש עוד כמה אלפי דוברי ארמית מוסלמים ונוצרים בגבול סוריה-עיראק-טורקיה. בנוסף לכך הכנסיה הנוצרית-סורית משתמשת בשפה הסורית, שגם כן קרובה מאוד לעברית. אפשר גם להשוות לשומרונית (ליד מוסך אגד בחולון). כל אלה שמיות מערביות/צפוניות כמו העברית, למה להרחקי לשפה הערבית (שמית דרומית). בכל אופן, לא טענתי שבאי אילו מן השפות אכן יש שתי הגיות לאותיות בגד" כפ"ת, ואני לא טוען שאתה טועה, הפיצול אינו מקורי (אחרת היו אותיות נפרדות) אלא מאוחר. עם זאת, ורסיות שונות של העברית קיימות כבר כ-3000 שנה לפחות ויתכן שהפיצול "הצעיר" הוא עוד משלהי ימי בית ראשון (אם השומרונים מפצלים) או ראשית ימי בית שני.
יש על זה המון מחקרים...
ואם בא לך להתעמק, אתה מוזמן לספרייה האוניברסיטאית הקרובה... אני ממש לא מומחה לכל הדברים האלה, רק קצת ידע כללי, אבל התחום מעניין אותי (ותרשה לי גם להמליץ לך על פורום בלשנות ב"תפוז" שמספרו 943).
 

mucool2

New member
והנה

יש על זה המון מחקרים...
ואם בא לך להתעמק, אתה מוזמן לספרייה האוניברסיטאית הקרובה... אני ממש לא מומחה לכל הדברים האלה, רק קצת ידע כללי, אבל התחום מעניין אותי (ותרשה לי גם להמליץ לך על פורום בלשנות ב"תפוז" שמספרו 943).
והנה
שרשור מעניין בנושא (מהפורום שהזכרתי למעלה).
 
"אין מקום לשמור"

אכן זו ההגיה המקורית
תחפש תימנים בני 80+, חלק לא קטן מהם עוד מדבר ככה. כמובן שההגיה הזו כבר מיושנת. אין מקום לשמור את ההפרדות שהיו קיימות בעבר בין ח' "קשה" (אשכנזית) ל-ח "רכה" (מזרחית), הפרדה שעדיין קיימת בערבית. אין טעם להפריד בין ע רגילה ל-ע' הגרונית מאוד (גם זה עוד קיים בערבית), אבל במקרה של ק=Q כדאי להשאיר את ההבחנה, כי מדובר בשתי אותיות שונות (K הופכת ל-ח', Q תמיד תהיה ק), אבל זה לא בהכרח נכון במקרה של ו=W. גם את ההפרדה בין ט ל-ת אפשר לבטל בתעתיק (למעשה יש בלבול, כי מילים לועזיות נכתבות ב-ט למרות שהגייתן כמו ת). ואגב, הערה: התעתיק המקובל לירושלים הוא Yerushalayim, בעוד שבתנ"ך נכתב ירושלם (עם חיריק בין ה-ל ל-ם), זו צורה זרה לשפה העברית (שתי תנועות רצופות בלי עצור ביניהן), שיהיה קשה לתעתק כמו שצריך (Yerushalaim, Yerushala-im)
"אין מקום לשמור"
זו דעתך האישית. אנשים רבים בבתי כנסת ומחוצה להם שומרים את ההגיה הזו, אפשר לא להשתמש בה... אבל אני לא חושב שרצוי לבעוט בה. אגב לאשכנזי הממוצא חובב האנגלית לא צריכה להיות בעייה להגות את הצלילים W DH TH ... בהם לפחות אפשר להשתמש
 
התכוונתי מבחינת התעתוק, לא הדיבור

"אין מקום לשמור"
זו דעתך האישית. אנשים רבים בבתי כנסת ומחוצה להם שומרים את ההגיה הזו, אפשר לא להשתמש בה... אבל אני לא חושב שרצוי לבעוט בה. אגב לאשכנזי הממוצא חובב האנגלית לא צריכה להיות בעייה להגות את הצלילים W DH TH ... בהם לפחות אפשר להשתמש
התכוונתי מבחינת התעתוק, לא הדיבור
הרי בעברית יש רק צורה אחת של כתיבת האות ע' (ולא שתיים כמו בערבית), ומעטים האנשים שמבחינים בין שתי הצורות (למעשה, מעטים המבחינים בין א' ל-ע'). מכיוון שהתעתוק צריך להיות בעל חוקים קבועים התואמים את הכתיב וההגיה המקובלת, אין טעם לתעתק את שתי הצורות הללו באופן שונה. מצב דומה (אם כי מעט יותר מורכב) קיים לגבי ה-ח'. לטעמי צריך לתעתק את שתי צורות ה-ח' לסימן אחד, ואת ה-כ' הרפה לסימן אחר (שיצביע על ה-K כצורה קרובה דקדוקית). בעניין ה-W, DH, TH - מעטים מאוד עוד דוברים כך, אז למרות שהדבר "נכון" מבחינה לשונית, אין טעם לבלבל.
 
ע

התכוונתי מבחינת התעתוק, לא הדיבור
הרי בעברית יש רק צורה אחת של כתיבת האות ע' (ולא שתיים כמו בערבית), ומעטים האנשים שמבחינים בין שתי הצורות (למעשה, מעטים המבחינים בין א' ל-ע'). מכיוון שהתעתוק צריך להיות בעל חוקים קבועים התואמים את הכתיב וההגיה המקובלת, אין טעם לתעתק את שתי הצורות הללו באופן שונה. מצב דומה (אם כי מעט יותר מורכב) קיים לגבי ה-ח'. לטעמי צריך לתעתק את שתי צורות ה-ח' לסימן אחד, ואת ה-כ' הרפה לסימן אחר (שיצביע על ה-K כצורה קרובה דקדוקית). בעניין ה-W, DH, TH - מעטים מאוד עוד דוברים כך, אז למרות שהדבר "נכון" מבחינה לשונית, אין טעם לבלבל.
ע
הצליל ע` אין לו קשר לאותיות הגרוניות. בעברית צליל זה מתקיים באות ג רפה והוא צליל חכי
 
התכוונתי להפרדה בין ע ל-ע'

ע
הצליל ע` אין לו קשר לאותיות הגרוניות. בעברית צליל זה מתקיים באות ג רפה והוא צליל חכי
התכוונתי להפרדה בין ע ל-ע'
(קצת בעייתי הסימון): בשפה הערבית ישנה אות גרונית (ע) ואות חכית (ע', שהגייתה בין ר אשכנזית ל-ג), אבל בעברית ההבחנה ביניהן נעלמה ולמעשה שתיהן נהגות כ-ע. מכיוון שכיום אין מבחינים בין שתי צורות אלה בכתיב או בהגיה, אין טעם לשוב ולהבדיל ביניהן בתעתיק.
 
אכן כבר לפני הספירה

הגיה "מקורית"
אתה מתכוון להגיה שהיתה נהוגה בטבריה במאה ה-9 לספירה? ההגיה של השפה העברית השתנתה לא מעט גם לפני כן (ויש לזה הוכחות, אבל לא אכנס לזה).
אכן כבר לפני הספירה
העתיקו צליל K כאות ק וצליל T כאות ט.. ידוע. אולי הסיבה נעוצה בכך שלאותיות כ, ת יש שני צלילים. אגב.. חוקי השפה העברית מוכיחים את הצלילים של האותיות W ו - כיווץ דיפטונג צ נחצית = הידמות = "הצטייר" ומכאן גם ט'... ק = שפעמים רבות במקרא מקבלת חטף.
 
ראה התעתיק המקובל

אכן כבר לפני הספירה
העתיקו צליל K כאות ק וצליל T כאות ט.. ידוע. אולי הסיבה נעוצה בכך שלאותיות כ, ת יש שני צלילים. אגב.. חוקי השפה העברית מוכיחים את הצלילים של האותיות W ו - כיווץ דיפטונג צ נחצית = הידמות = "הצטייר" ומכאן גם ט'... ק = שפעמים רבות במקרא מקבלת חטף.
ראה התעתיק המקובל
בתקופת היוונים.. אכן תמוה (ומה שכתבתי לעיל היתה סברה שלי, מעולם לא בדקתי את הנושא)
 

דובושכ

New member
יש גם מצבים הפוכים

אלה מגבלותיה של השפה האנגלית
שהצליל "ש" צריך להיכתב בשתי אותיות אין דרך קצרה יותר מאשר SHARSHERET
יש גם מצבים הפוכים
שם באנגלית (לועזית) שהוא קצר יותר מהעברית! PRI OR זהו שם של בית אריזה ע"י אשקלון (כך כתוב בשלט)- בלועזית (5 אותיות), אבל בעברית - פרי אור (6 אותיות).
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה