עתידנות/פוטוריזם

[קא זו או]

עתידנות/פוטוריזם

E ואני במסגרת דיון בינינו הצבענו על שלושה מקצועוןת עתידיים בעקבות האינטרנט. אחד אני ושניים E. האם תוכלו להציע מקצועות נוספים, וקצת לכתוב עליהם?

 

[e-magine]

חלק מהמקצועות כמובן כבר קיימים

למשל התומך הטכני שנותן שרות בטלפון או באינטרנט. כולנו מכירים את זה, ויש על זה גם מלא בדיחות. לדעתי מקצוע נוסף שכבר קיים הוא התומך הנפשי באינטרנט. מדובר בדרך כלל במתנדב ולדעתי יש הבדל מסויים ביננו לבין התומך הטלפוני (כמו בער"ן) מכיוון שהתמיכה שהוא נותן היא טקסטואלית גרידא. אגב, כשאני מבבר על מקצועות, זה כולל כמובן מקצועות לא לגיטימיים, כמו מתכנת וירוסים האקר וקראקר.

 

[xslf]

האקר לא לגטימי? ממתי?

או שאתה נופל למלכודת המדיה שבה האקר וקראקר הם אותו הדבר?

 

[e-magine]

לפי ההגדרה של הציבור הרחב

האקר הוא אדם שפורץ למחשבים, רשתות ומאגרי מידע ןקראקר הוא פורץ תוכנות. אני מודע לקיום התרבות ההאקרים לפי ההגדרה שלך (קרי מתכנתים שלא לשם עבודה) ובוודאי שעיסוק זה לגיטימי. אך כפי שכתב Brian Harvey מ University of California, Berkeley "אינני האקדמיה הצרפתית ואינני יכול להכתיב לניוסוויק להשתמש במילה האקר לפי ההגדרה שלי." גם webopedia משתמשת בהגדרות "הרשמיות" אך מציינת בנשימה אחת את המשמעות השניה הנפוצה בעיתונות ובציבור, לפיה האקר הוא אדם המשיג כניסה לא חוקית לשם השגת מידע או סילופו. העניין הוא שקיימת אי בהירות בנושא וההגדרות עדיין בהתהוותן. זה מודגם גם בקטע הבא. בכל מקרה, גם דברים שנראו בעבר די ברורים משתנים כל הזמן ולא ברור היכן הגבול עובר. כך למשל, לפני חודשים ספורים התפרסם מקרה של אדם שרצה כנראה להתקבל לשרות במוסד. באיזשהו שלב, הוא החליט לבדוק את רמת האבטחה של אתר המוסד. הדבר נתגלה, נפתחה נגדו חקירה משטרתית והוא הועמד לדין, על עבירה לפי חוק המחשבים. בית המשפט זיכה אותו, היות והאמין לו שרצה רק לבדוק את רמת האבטחה של הנתונים האישיים שמסר למוסד. ההשקפה המסורתית היתה שאין לו לאדם לבדוק את רמת ההבטחה של האחרים ללא רשותם, והנה בא בית המשפט ובפסק דינו ביטל השקפה זאת כלא היתה.

 

[xslf]

הציבור הרחב לומד מהתקשורת

והתקשורת פעמים רבות לא מבינה על מה היא כותבת, במיוחד כשזה מגיע לתחום האינטרנט, ואני לא צריכה להדגים כאן. בכלל, לא ברורה לי הנטייה ללכת אחרי התקשורת בעניני לשון, גם כשהיא שוגה. במיוחד בעידן האינטרנט, כשההבדל המהותי בין מי שכותב בעיתון ומי שלא מטשטש והולך (ע"ע הסגנון והשפה של אתר nrg מעריב, לעומת זה של האייל הקורא למשל), למונח המקובל בתקשורת יש הרבה פחות משקל לטעמי. בהקשר לבחור שהואשם בבדיקת רמת האבטחה של אתר המוסד: אם קראת את פסק הדין, אין דבר פסול לדעת השופט בבדיקה שטחית של רמת אבטחת האתר. לי זה מזכיר את ה"חשיפות" בעיתונות על כך שהצליחו להחדיר נשק-דמה לכל מיני מקומות שהיו אמורים להיות מאובטחים. האם העיתונאים במקרים הללו היו "האקרים"? אגב, אם כבר, הבחור ההוא נכנס תחת ההגדרה script kiddy ולא "האקר" בכל מקרה, מכיוון שהוא פעל ללא ידע ממש, והוריד תוכנה מוכנה מהאינטרנט בשביל לעשות את הבדיקה שעשה.

 

[e-magine]

בית המשפט פירט בהכרעת דינו

את הגישות השונות. לפני מתן פסק הדין, לא היה ברור שפעילות מהסוג הזה מותרת. למעשה גם היום, לפי פסק הדין, זה עדיין לא לגמרי ברור, שכן בית המשפט מסביר את הבעיתיות הרבה של החוק, שהוא חוק שנחקק בראשית תקופת האינטרנט. בפסק הדין מוסבר גם שעבירת החדירה לחומר מחשב היא עבירה שכוללת בין מרכיביה, מרכיב נפשי (כמו העבירות הפליליות המסורטיות) ולא עבירה מסוג "איסור מוחלט" (עבירות רגולציה).

 

[simplex]

מסכים ולא מסכים

אין ספק שבמקור המונח האקר לא התייחס דווקא לפורצי מחשבים. למעשה גם לפני שהמדיה הפופולרית שיבשה לחלוטין את המשמעות של המונח, המשמעות עברה שינוי לאורך השנים. במקור "האק" נחשב לפתרון לא מסודר, לא נקי, מאולתר, אבל מהיר ושעובד. במקור "האקר" (וזה עוד לפני תקופת האינטרנט) נחשב למי שפותר בעיות בדרכים לא שגרתיות. בד"כ גם לא בדרך נקיה (כלומר לא בדרך שבה מי שבמקור בנה את המערכת היה עושה) אלא בדרך מלוכלכת ועקיפה, אבל מהירה ושעושה את העבודה. מעין פותר בעיות באופן מאולתר. לפעמים פותר את הבעיה מבלי להכיר את התרשים של המערכת, אלא באופן עקיף, או ע"י לימוד אופן העבודה של המערכת לא ע"י הסתכלות בתרשים אלא ע"י תצפית עליה. לכן גם קראו להם האקרים (חוטבים, רוקעים, מכים בגרזן). מדובר באופי אנושי. זה אותם אנשים שיבנו בעצמם מערכת אזעקה למכונית, או יקנו משהו פשוט וישפרו אותו. לאורך השנים, עם ההתפתחות של עולם האינטרנט, המונח הפך להיות מונח במחשבים. פורצי המחשבים היותר טובים היו האקרים באופיים, לאו דווקא ממטרות זדון אלא כאתגר, אבל המונח האקר לא התייחס לעצם הפריצות אלא לעצם האופי של להכנס למערכות לא מוכרות ולשנות אותן (לעשות להן האק). אבל ההאקר המפורסם ביותר בעולם, קווין מיטניק, התפרסם כמי שפרץ למערכות רבות. וכך המדיה הפופולרית, בניגוד גמור לאופן שבו אנשי מחשבים הגדירו האקר, קישרה בין המונח ובין פורצי מחשבים. לצד הילה שכבר היתה להאקרים, בזכות יכולותיהם ללמוד מערכות מבחוץ ולעקוף בעיות מבחוץ, נוצרו מאבקים על המונח ומשמעותו, וכן כינויי גנאי מצד שני, האקר מול קראקר, האקר כובע לבן מול האקר כובע שחור, והאקר קובע אפור, ילדון סקרפיטים מול האקר, והאקר במשמעות של פורץ מול האקר במשמעות המקורית, וכן גם פתאום תוכניתנים שעסקו בתחום לשם שמיים ולא לשם פרנסה, הוגדרו כהאקרים על עיסוקם זה. המדיה הפופולרית המשיכה להתייחס להאקר כאל פורץ מחשבים, דבר שכאמור התחיל מחוסר הבנה (ואני מסכים עם xslf שזה לא נדיר שעיתונאי מחשבים חושפים את בורותם), אבל בסלאנג כמו בסלאג, אין נכון ולא נכון אוניברסלים, אלא הסלאנג מקבל את משמעותו מתוך השימוש הנפוץ בו. מצד שני, מכיוון שבכל הויכוח הזה יש לא רק עניין של הגדרות אלא גם עניין של יוקרה ומאבקים, הייתי ולו רק מתוך כבוד להאקרים שעשו דברים נפלאים כמו את ה- Usenet או שפת ה- C ועוד ועוד, רק מתוך כבוד אליהם הייתי (ועודני) נוקט עמדה בקונפליקט ההגדרות. מבחינתי האקר זה מי שמחפש איך לשפר קוד, ולאלתר פתרונות לבעיות, מי שיודע ללמוד על מערכות מתוך תצפית עליהם. ולפורצי מחשבים הייתי ממשיך לקרוא פורצי מחשבים, או לפעמים crackers = יש האומרים שזה בא מ- cracks כלומר פריצות, ויש שאומרים שזה ר"ת של Criminal Hackers העמדה שלי (שהיא פוליטית מיסודה) רואה בקראקרים פורצים (מלשון cracks), וכהערה נוספת, יש כאלו שמתייחסים רק אל פורצי הגנות של תוכנות כאל קראקרים. שוב חלק ממאבקי היוקרה סביב המונחים. אי לכך ומתוך עמדתי לא כפרשן, המדיה הפופולרית משתמשת בהגדרה בצורה שגויה, וחשוב שלא לאמץ זאת.

 

[קא זו או]

אני רוצה לחדד את שאלתי

האקר, קראקר אלו שני מקצועות קיימים. עורך תוכן - קיים. איזה סוגי מקצוע עתידניים אתה חושבים שהאינטרנט יצור? הצעתי "עורך/מייצר מידע משרשורי נושאים" [משהו, שאולי דומה לעורך ערך באינציקלופדיה] מה דעתכם על "אביר/ת זכויות יוצרים" - מן דמות שתפקידה לחפש את הפרות זכויות היוצרים השונות? או אם אתם מעדיפים לדון במקצועות/עיסוקים הקיימים מאז האינטרנט ושייכים בלעדית לאינטרנט- הולך, גם. כך או אחרת - אני לומד .

 

[Aisha]

מה אמ המקצוע מידענות

ז'א חיפשו מידע . לגבי תמיכה , לא חושבת שהייתי קוראת לזה מקצוע אלה פעילות חברתית ללא שכר.

 

[קא זו או]

מידען

האמת שהיום ספרנים לומדים מידענות כחלק מתוכנית לימודים, ובעבר, אני למשל, הועסקתי כעוזר מחקר, שכל משימתי היתה איתור מידע בספריות ענק הקשור לנושא ספציפי. דווקא הרשת לדעתי הרבה יותר נוחה לחיפוש מידע.

 

[e-magine]

היום הופיעה הכתבה הזאת

שאולי מעניינת כשלעצמה, אני נותן כאן קישור כי ראיתי את הכתבה הבוקר בעיתון מעריב המודפס (השארתי אותו בבית) והכותרת שם היתה "צה"ל נלחם בהאקרים" והנה כאן, הכותרת שונה לגמרי אך הכתבה היא אותה כתבה של כרמל וייסמן. (זה כבר טוב, כי פעם ראיתי כתבה זהה כאשר במעריב אונליין היתה רשומה עיתונאית שונה וזאת שהיתה רשומה על הכתבה המודפסת).