עתודה רפואית.

פונגיה

New member
עתודה רפואית.

שלום לכולם, רציתי לשאול בקשר לעתודה רפואית. הרבה ממליצים לי ללכת, בטענה שהצבא יתן לי ניסיון בתחום אך הרבה גם אומרים שזבה באסה מבחינת הקטע החברתי, ובגלל הקבע המאוד ארוך שצריך לחתום. מה דעתכם? אולי יש מישהו שעשה עתודה רפואית?
 

Hadas01

New member
רפואה בצבא

ידיד שלי עשה עתודה רפואית. לפי מה שהבנתי ממנו ה"נסיון" שכולם מדברים עליו הוא לא משהו. ממה שהבנתי רוב התפקידים זה להיות רופא במרפאה בבסיס כלשהו, כאשר רוב החיילים לא מגיעים אליך בכלל והם מטופלים ע"י חובש או מישהו אחר במרפאה - בדרך כלל לא מפנים את החיילים לרופא במרפאה. שיא העיניין זה לתת למישהו אקמול או משהו כזה. מצד שני תמיד אפשר להיות מסופח ליחידה קרבית ואז לצערנו רואים יותר "אקשן", אבל שוב פעם - לא נתקלים במקרים כמו שנתקלים בבי"ח אזרחי.
 

mickeym

New member
welcome to the club!

אני ממין אותך לקרוא את הטאג ליין (השורה הכחולה שרצה למעלה) בקשר לעתודה הרפואית. נראה לי שזה יענה לך על השאלה. תוכל גם להקיש חיפוש של "רפואה" בחיפוש. אם יש לך שאלות נוספות, תוכל לשאול כאוות נפשך. אני לדוגמה, עשיתי את הבחירה, ואני הולך לרפואה, אבל אצלי זו חוכמה קטנה כי זה מה שרציתי מגיל 5...
והערה ל-
, אבינו הרוחני: נראה שאני עושה בשבילך את כל העבודה בזמן האחרון...
 

שמש27

New member
תחזקנה ידיך, יא איבני מיקי... ../images/Emo13.gif

למתלבטת ולעונה: כל כך הנחות ותיאוריות בלי לקרוא מילה קודם... איך ? עומר, מר אדוני וקטאלאר, כתבו כל כך הרבה בפורום בשנה האחרונה על מסלול העתודה הרפואית, כולל המינוסים, כולל הפלוסים - פשוט חבל לא לקרוא. תוכלו לפנות אליהם להשלמות, הם ישמחו. קריאה נעימה !
 

ketalar

New member
גם אני הלכתי לרפואה

ואצלי זה רק מגיל 16. ונמשך עד עכשיו, השבח לאל. עוד לא אבדה תקוותינו. הרשה לי לברך אותך בברכת שבע השנים הטובות שאני מברך כל עתודאי (או עתודאי לעתיד) שאני פוגש בפורום. אם קראת את הטאג ליין אתה כבר בטח מכיר את העמדה שלי, ואני גם אשמח לענות על שאלותיך, במידה וידיעתי משגת. אני נאלץ שלא להסכים עם מה שנכתב על ידי הדס. השירות של רופא צבאי, היה והוא מתבצע ביחידה קרבית, הוא שירות תובעני, דינאמי מאוד, רב אחריות, מאתגר, קשה - ועד כמה ששמעתי מהקולגות שלי שכבר התגייסו - גם מספק מאוד. אגב, למה את אומרת שלא רואים מקרי פציעה כמו בבתי חולים? מי שולח את החיילים הפצועים לבית החולים האזרחי אם לא הרופא הצבאי? ארז
 

פלטרון

New member
הקולגות שכבר התגייסו ??

ואני חשבתי שאתה כבר התגייסת .. אופס . פלטרון
 

berrale

New member
לא מבין

רבות נטען לעיל וגם בויכוחים קודמים ע"י עומר כמדומני אודות השירות המעניין של רופאים בצבא. אז ראשית כל רוב הרופאים, אינם קרביים אלא עורפיים. וזה אומר: ג´ ג´ ג´ ג´... נכון, פה ושם, אחד ל-20 חייל בערך, יש חולה אמיתי (כמה חולים בכלל יש מבין החיילים, אשר רובם, צעירים, הרי איש לא יתוכח שאוכלוסית אנשי הקבע וחיילי החובה מאופיינת בתוחלת גילאים נמוכה יחסית לאוכלוסיה המגיעה למשל לביה"ח סורוקה..) שנית, אשר לרופאים הקרביים: ניקח אפילו לדוגמא את תקופת השנתיים האחרונות. אינתיפאדה וכו´. כמה חיילים נפצעו בכל התקופה ? כמה מתוכם בגזרה של רופא-עתודאי פלוני X ? אותו כנ"ל לגבי שירות פראמדיקים בצבא. עכשיו הבה נטפל על דרכי טיפול. נניח שזכיתם בכבוד ונפל לידיכם איש קבע בן 40 עם MI. איך תטפלו בו ? רמז: מי זכה לראות מוניטור צבאי- ירים את ידו ?! מי זכה לראות אמפולת הפרין בצבא - ירים את ידו ?! מתנצל על המינוחים הרפואיים וההתנסחות אבל אני מקווה שהכונה ברורה. בשורה התחתונה הצבא אינו ערוך, אינו אמור, ואינו מטפל בפועל, רפואית, בפצועים ובחולים, גם מבין חייליו ובטח ובטח מבין אזרחים עמהם הוא בא במגע (למשל מעבר לקו הירוק). הכל מועבר לטיפול מד"א. יש יוצאי דופן כמו ג´נין, ושוטף- 669. אלו הם חריגים ! ולמען הסר הספק, לא באתי לומר שעתודה רפואה הוא דבר רע מיסודו, אלא רק להנמיך הציפיות לפחות לגבי השירות בשנים הראשונות..
 

עומר ד

New member
מה אתה אומר

אני לא טענתי שכל השירות רצוף בעניינים מעניניים מהפן הרפואי. בהחלט טענתי שיש אתגרים מהפן הפיקודי, במקביל לעניניים רפואיים. נכון - בבי"ח רואים יותר חולים וכנראה גם יותר טראומות, אבל קח בחשבון ששם יש לך עוד 5 אחיות ו5 רופאים על הראש. בצבא אתה הסמכות הבכירה; נראה לי שיש לכך חשיבות כלשהי. על הקטע הקרבי לא אפרט מאחר ואני לעסתי את הנושא בפורום, מי שקרא מבין. והפנץ´ ליין, רוב הרופאים קרביים ולא עורפיים בכל מחזור, פרופיל מעל 72+רצון=גדוד. אתה מוזמן לעשות את החשבון. אני מאחל לך כל טוב (_עכשיו שקראתי את המסר שלי הוא נראה תוקפני..) ויש אמת במה שאמרת, גם לדעתי המשוחדת (ושים לב, אני לא בטוח שעתודה רפואית זה הדבר הכי נכון..)
 

berrale

New member
..

לא נראה לי שזה עוזר להיות הסמכות הבכירה בשטח כשאין לך מוניטור.. האם כל רופא גדודי == קרבי ? (לא מבחינת הגדרה פורמלית אלא מעשית). לא נראה לי גם שיש יותר רופאים גדודיים, הרי בכל גדוד יש רופא אחד, כמה גדודים יש לצבאנו הקטן ?? וכמה מרפאות לעומת זאת (כאשר בכל מרפאה כך וכך רופאים..). שוב, לעתודה רפואה לדעתי יש יותר יתרונות ביחס למסלולי עתודה אחרים כמו פראמדיקס או במיוחד הנדסת חשמל. ההתמחות היא נושא חשוב.. אבל יש לראות את התמונה בכללותה, ולדעת לעמוד על כל העובדות כהוויתם.
 

amir_aikido

New member
רגע רגע

ברלה, נדמה לי ששכחת שרוב הרופאים במרפאות העורפיות הם מילואימניקים שלמדו רפואה ושינו הצבה. אמיר
 

Hadas01

New member
התכוונתי שבבי"ח אזרחי...

רואים הרבה יותר סוגים של מקרים, למשל רפואת ילדים, פלסטיקה, טיפול נמרץ, כירורגיה וכו´. אמנם עושים רוטציה בשנה השביעית , אבל זה לא כמו לעבוד באופן קבוע במחלקה מסוימת או להתמחות בתחום מסוים. אני באמת לא יודעת מה עדיף, או מה יותר מעניין, התכוונתי להגיד כי היות והרפואה צבאית מגבילה במידה זו או אחרת, לא תמיד עוסקים בתחום שמתעניינים בו (זה נכון לכל מקצוע, אבל נראה לי שזה יותר חשוב ברפואה), ואז יתרון הניסיון הוא לא כל-כך יתרון.
 

פלטרון

New member
נקודה אחת בלבד ...

תראי , אני לא לומד רפואה - אלא הנדסת-חשמל בטכניון . עם זאת, לדעתי זה לא מוריד מחשיבות מה שיש לי לומר : מסלול הרפואה בעתודה = 7 שנים לימודים + שנתיים שירות חובה (בנות ) + שנתיים קבע = 11 שנה . אישית- אני מוצא זאת ממש ממש הרבה . בפרט - תחשבי על המספר 29 ! זה הגיל בו תשתחררי מהצבא ! ו... אני לא בטוח, אבל לפי המגמה כיום עד גם תקבלי מילואים לכמה שנים טובות ( כנראה ... אף פעם לא שמעתי אף אחד בפורום מדבר על מילואים לבנות בעתודה , ובפרט רפואה !! - מישהו יודע משהו .. ? ) אני לא מנסה להוריד אותך מהרעיון, רק להביא לתשומת ליבך מה שנחשב לדעתי כחיסרון הגדול של המסלול . נ.ב. לעומר,מר אדוני וקטלר - תגידו, האם יש מיגבלה אקדמית/מיקצועית מהיותכם סטודנטים רפואנים עתודאים. כוונתי - האם הצבא מגביל אותכם בהתקדמות (כבר הבנתי שיש עניין עם ההתמחויות אחרי זה , לא ? ) או בכיוונים האקדמיים אותם אתם יכולים לבחור לפני ובזמן השירות ? או שהלימודים הם פחות או יותר אותו הדבר, ולכאן ולכאן , ללא שוני רב , ב-7 השנים הראשונות ? פלטרון
 

J3di

New member
אני מסכים איתך

מסלול של 11 שנה הוא דיי ארוך... למרות שבנים בעתודה אקדמאית במסלול הנדסי כמו שלך למשל הנדסת חשמל זה 4 שנים לימודים + 3 סדיר + 3 קבע = 10 שנים, אז גם אנחנו לא בחרנו את המסלול הכי קצר שיש השאלה היותר מהותית לגבי מסלול רפואה זה אם יש לך מילואים, ואם בתקופה הצבאית (סה"כ 4 שנים) את מקבלת נסיון (ועד כמה הנסיון הזה שווה) שאחר כך באזרחות יעזור לך להתקבל למקום עבודה שאת רוצה... זה אחד היתרונות של עתודה במקצועות הנדסיים למשל, אתה לומד 4 שנים, ואז צובר שנות נסיון בצה"ל, כאשר אחר כך באזרחות הנסיון הזה עוזר מאוד למצוא מקום עבודה... אני ממליץ לדבר עם אנשים שנמצאים במסלול וכאלה שסיימו אותו לראות עד כמה זה שווה בעניהם
 
תגובה לפלטרון, ובכלל

בעניין המגבלות האקדמיות ברפואה: כעיקרון, הלימודים הם 6 שנים, שבסופן מקבלים תואר "דוקטור לרפואה" או "דוקטור לרפואת שיניים". לרפואנים יש גם שנה סטאז´. זה, מה שנקרא, ברירת המחדל. ועם זאת - יש גם ברירות אחרות. למשל, האוניברסיטה שלי מאפשרת, בתום השנה השלישית (עם קבלת התואר הראשון במדעי הרפואה), לכל מי שידו משגת מבחינת זמן פנוי וציונים (ממוצע תואר 85), לקחת הפסקת לימודים של שנה או שנתיים, לעשות מאסטר במחקר רפואי (ולמצטיינים - מסלול ישיר ל-Ph.D), ואז לחזור לשנים הקליניות. אין הרבה עתודאים שהולכים למסלול הזה, אבל מי שרוצה - הולך. הצבא מאפשר להאריך את הדח"ש כמה שצריך, וגם מממן את הלימודים, בלי שתוארך תקופת הקבע. בקשר להתמחות אחרי הלימודים: רפואנים - אין בעיה. לא רק שמאפשרים לרוב הרפואנים לעשות את חצי שנת השירות האחרונה שלהם (משמע, לאחר 4.5 שנות שירות) במסגרת של בית-חולים אזרחי, ולהתחיל תכל´ס את ההתמחות עוד לפני השחרור, אלא שגם אם יישארו בקבע להמשך הקריירה, לא תהיה בעיה להוציא אותם להתמחות. יש מספיק מקצועות רפואיים, ולכולם יש מקום. ברפואת שיניים הבעיה קשה יותר, מכיוון שמספר ההתמחויות קטן, ומספר המקומות בארץ שמעבירים התמחויות כאלה, ניתן לספירה על 10 אצבעות. אמנם, היתרון הוא שחיל-הרפואה עצמו הוא אחד מהמקומות האלה, ושם רק עתודאים יכולים להתמחות (מה שאומר שהתחרות לא קשה במיוחד - אם יש לך במחזור כולו 3-4 עתודאי שיניים). כמו-כן, גם מחלקות יוקרתיות, כמו כירורגיית פה-ולסת בתל-השומר, מעדיפות לקחת עתודאים - גם כי הצבא משלם את המשכורת ושכר הלימוד (ברפו"ש יש שכר לימוד להתמחות - והוא גבוה). בשיניים, רק הטובים ביותר יוצאים להתמחות - כמה מומחים כבר צריך הצבא?! ולמצטרפת החדשה למתלבטי העתודה הרפואית - תקראי בפורום, ואם יש לך משהו פרטני - אשמח לענות. ולדי
 

natalyp

New member
למר אדוני....

לא ציינת - באיזו אוניברסיטה אתה לומד? ועוד דבר - איך נודע לך על המסלול המיוחד שציינת? האם הוא פשוט מוצע לכל הלומדים או....?
 
אני לומד באוניברסיטה העברית

ועל המסלול המיוחד נודע לי בקלות יחסית - אנחנו פקולטה קטנה, ומכירים את כולם, אז מן הסתם אני מכיר גם אנשים שעושים את זה. חוץ מזה, על היום הראשון הדיקאן שלנו ציין את זה בתור אפשרות.
 
למעלה