עשרים ושש, עשרים ותשע...

[עלה אדום]

עשרים ושש, עשרים ותשע...

למה עשרים וAשש, עשרים וAתשע? מה הסיבה?
שבת שלום...

 

[trilliane]

בוכ"ל נוטות להיות קמוצות כשהן לפני הטעם

(כלומר, כשהטעם בהברה הראשונה, בין אם מדובר במילה חד-הברתית או מלעילית דו-הברתית). לכן: לָשֶׁבֶת, בָּזֶה (אחר זה), כָּזֹאת וָעוֹד. לא בטוחה לגבי בכ"ל, אבל לפחות לגבי וי"ו החיבור זו לא חובה אלא רק סגנון מקובל להגבהת המשלב, בעיקר בצירופים כבולים כמו "כפתור וָפרח", "חץ וָקשת", "חוק וָסדר" וכו'.

דבר האקדמיה:
ניקוד וי"ו החיבור בקמץ בשם המספר ניקוד וי"ו החיבור בקמץ לפני הברה מוטעמת הוא רשות. למשל: שלושים וָשש או שלושים וְשש (אבל אחת וָחצי, שתיים וָרבע).
הערה: ניקוד וי"ו החיבור בקמץ לפני הברה מוטעמת מקובל בצירופים קבועים, כגון בשר וָדם, יומם וָלילה, עיר
וָאם, חנה וָסע.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D118.aspx

 

[עלה אדום]

תודה!

 

[עלה אדום]

איך פיברוזיס עוּברת ל-לייפת?

מה זה השורש ל-י-פ ?

 

[איתי שלר]

ליף = סיב

בספרות ימה״ב מצאו את המילה "ליף" במשמעות סיב (fiber).
ומכאן גזרו לַיֶּפֶת כתרגום למילה fibrosis, במשקל המחלות כמו דַּלֶּקֶת.

 

[trilliane]

"ליף" הגיעה מערבית لِيف

 

[עלה אדום]

המממ... זה קשור ל"לוּפה"? (מין ספוג קרצוף גס)

 

[sailor]

לופה הגיע מליפה בערבית

אז אולי כן.