עשיתם פעם מצעד הקטעים??
לא לרצוח אותי..אבל מש התחשק לי לעשות..קטעים נבחרים ומי שרוצה שיוסיף..בנתיים זה רק מהספר השלישי אבל לקח לי זמן..אז לא לסלק אותי מהפורום לצמיתות..וחצמזה כולם מדברים על הספר השביעי ובגלל שאני לא קראתי עדיין כי מישהו הבטיח להשאיל לי - ונעלם החלטתי לעשות משהו עם הספר השלישי..זה בכמה חלקים כי תפוז המפגרים האלה לא נותנים לי לעלות את הכל.. מצעד הקטעים – הארי פוטר והאסיר מאזקבאן פרסי הושיט את ידו ברצינות, כאילו הוא והארי לא נפגשו מעולם ואמר, "הארי. טוב לפגוש אותך" "שלום פרסי" אמר הארי, משתדל שלא לצחוק "אני מקווה שמצבך בכי טוב" אמר פרסי ברוב חשיבות עצמית, ולחץ את ידו. זה היה קצת כמו לערוך קבלת פנים אצל ראש העיר. "טוב מאוד, תודה – " "הארי!" אמר פרד, דחף את פרסי הצידה וקד קידה עמוקה. "כמה נפלא לראות את זיו פניך קשישי - " "פשוט תענוג" אמר ג'ורג', דחף את פרד הצידה ולפת גם הוא את ידו של הארי. "הכבוד כולו שלי". פרסי הזעיף פנים "די עם זה" אמרה גברת וויזלי "אמא!" אמר פרד כאילו רק עכשיו הוא שם לב אליה, ולפת גם את ידה "כמה מצוין לראות אותך כאן – " "אמרתי להפסיק עם זה," *********************************************************** לפתע נפתחה דלת התא ומישהו נפל פנימה בכבדות על רגליו של הארי. "סליחה! למישהו פה יש מושג למה עצרנו? איה! סליחה – " "היי, נוויל," אמר הארי , וגישש באפלה ומשך כלפיו את נוויל בשולי גלימתו "הארי? זה אתה? מה קורה פה?" "אין לי מושג! שב – " נשמעה יללת כעס וצווחת כאב – נוויל ניסה לשבת על קרוקשנקס "אני אלך לשאול את הנהג מה קורה כאן" נשמע קולה של הרמיוני. הארי חש בה חולפת על פניו, שמע את פתיחת דלת התא ואחר כך קול חבטה ושתי זעקות כאב חדות "מי זה?" "מי את?" "ג'יני?" "הרמיוני?" "מה את עושה כאן?" "באתי לחפש את רון – " "בואי הנה ושבי – " "לא כאן!" צעק הארי "אני יושב כאן" "איה!" אמר נוויל "שקט! אמר לפתע קול צרוד *********************************************************** האגריד חזר פנימה, שערו וזקנו נוטפים מים, וניגב את המים מתוך עניו. "ככה זה יותר טוב," הוא אמר מנער את ראשו כמו כלב ומרטיב את כולם. "תשמעו, אתם יפה מצידכם שבאתם ככה לבקר אותי, אני ממש – " לפתע האגריד נעצר, והסתכל על הארי כאילו רק עכשיו קלט שהוא עומד כאן. "מה אתה חושב שאתה עושה, אתה תגיד לי?" הוא שאג, וזה היה כל כך לא צפוי עד כי כולם קפצו באוויר. "אתה אסור לך להסתובב בחוץ אחרי רדת החשכה, הארי! ואתם, שניכם! איך זה אתם מרשים לו?" האגריד פסע לעבר הארי, תפס בזרועו, ומשך אותו לכיוון הדלת. "קדימה!" אמר האגריד בכעס "אני לוקח פה את כולכם חזרה לבית הספר, ואתם על תיתנו לי לתפוס אתכם שוב פעם באים לבקר אותי אחרי רדת החשיכה. אני לא שווה את זה!" ***********************************************************
לא לרצוח אותי..אבל מש התחשק לי לעשות..קטעים נבחרים ומי שרוצה שיוסיף..בנתיים זה רק מהספר השלישי אבל לקח לי זמן..אז לא לסלק אותי מהפורום לצמיתות..וחצמזה כולם מדברים על הספר השביעי ובגלל שאני לא קראתי עדיין כי מישהו הבטיח להשאיל לי - ונעלם החלטתי לעשות משהו עם הספר השלישי..זה בכמה חלקים כי תפוז המפגרים האלה לא נותנים לי לעלות את הכל.. מצעד הקטעים – הארי פוטר והאסיר מאזקבאן פרסי הושיט את ידו ברצינות, כאילו הוא והארי לא נפגשו מעולם ואמר, "הארי. טוב לפגוש אותך" "שלום פרסי" אמר הארי, משתדל שלא לצחוק "אני מקווה שמצבך בכי טוב" אמר פרסי ברוב חשיבות עצמית, ולחץ את ידו. זה היה קצת כמו לערוך קבלת פנים אצל ראש העיר. "טוב מאוד, תודה – " "הארי!" אמר פרד, דחף את פרסי הצידה וקד קידה עמוקה. "כמה נפלא לראות את זיו פניך קשישי - " "פשוט תענוג" אמר ג'ורג', דחף את פרד הצידה ולפת גם הוא את ידו של הארי. "הכבוד כולו שלי". פרסי הזעיף פנים "די עם זה" אמרה גברת וויזלי "אמא!" אמר פרד כאילו רק עכשיו הוא שם לב אליה, ולפת גם את ידה "כמה מצוין לראות אותך כאן – " "אמרתי להפסיק עם זה," *********************************************************** לפתע נפתחה דלת התא ומישהו נפל פנימה בכבדות על רגליו של הארי. "סליחה! למישהו פה יש מושג למה עצרנו? איה! סליחה – " "היי, נוויל," אמר הארי , וגישש באפלה ומשך כלפיו את נוויל בשולי גלימתו "הארי? זה אתה? מה קורה פה?" "אין לי מושג! שב – " נשמעה יללת כעס וצווחת כאב – נוויל ניסה לשבת על קרוקשנקס "אני אלך לשאול את הנהג מה קורה כאן" נשמע קולה של הרמיוני. הארי חש בה חולפת על פניו, שמע את פתיחת דלת התא ואחר כך קול חבטה ושתי זעקות כאב חדות "מי זה?" "מי את?" "ג'יני?" "הרמיוני?" "מה את עושה כאן?" "באתי לחפש את רון – " "בואי הנה ושבי – " "לא כאן!" צעק הארי "אני יושב כאן" "איה!" אמר נוויל "שקט! אמר לפתע קול צרוד *********************************************************** האגריד חזר פנימה, שערו וזקנו נוטפים מים, וניגב את המים מתוך עניו. "ככה זה יותר טוב," הוא אמר מנער את ראשו כמו כלב ומרטיב את כולם. "תשמעו, אתם יפה מצידכם שבאתם ככה לבקר אותי, אני ממש – " לפתע האגריד נעצר, והסתכל על הארי כאילו רק עכשיו קלט שהוא עומד כאן. "מה אתה חושב שאתה עושה, אתה תגיד לי?" הוא שאג, וזה היה כל כך לא צפוי עד כי כולם קפצו באוויר. "אתה אסור לך להסתובב בחוץ אחרי רדת החשכה, הארי! ואתם, שניכם! איך זה אתם מרשים לו?" האגריד פסע לעבר הארי, תפס בזרועו, ומשך אותו לכיוון הדלת. "קדימה!" אמר האגריד בכעס "אני לוקח פה את כולכם חזרה לבית הספר, ואתם על תיתנו לי לתפוס אתכם שוב פעם באים לבקר אותי אחרי רדת החשיכה. אני לא שווה את זה!" ***********************************************************
