עשיתי שטות

רננהלי

New member
עשיתי שטות

השארתי את הניק שלי על מחשב בעבודה. ונראה לי שחברה שלי ראתה את זה. היא אפילו כתבה בטעות הודעה עם הניק שלי בפורום אחר. אני שמחה ששמתי לב לזה ויצאתי. אבל אני מפחדת שהיא כבר ראתה מה שכתבתי, שנכנסה בטעות למסרים שלי. אני כותבת דברים כל כך אישים כאן, שאני לא רוצה שאף אחד אחר יקרא. אני מאוד מקווה שהיא לא קראה. כי זה פשוט חושפני מדי. היא לא תעשה שימוש לרעה בשום דבר, אני יודעת, היא בן אדם טוב והיא בחיים לא תגלה לאף אחד.בטח שלא תלעג לי או משהו. אבל אני גם לא רוצה שהיא תדע על דברים כל כך אישיים שלי. היא חברה,אבל לא חברה טובה מאוד,לא מישהי שאני מספרת לה את צפונות לבי. אם זו היתה מישהי אחרת שקרובה אליי, מילא. ואני מקווה שהיא לא קראה. ביטלתי את הפרסום של כל הרשומות שלי בבלוג כדי שלא תוכל לקרוא כשתכנס דרך העולם שלי. (אם היא לא שמה לב, היא תתפלא בטח כשתכנס לפורום ותראה שהיא כתבה הודעה תחת ניק אחר ותרצה לבדוק מי זה) אם את קוראת פה, בבקשה תשלחי לי מסר. אני רוצה לדעת אם את יודעת משהו, ואני משערת שזה קרה בטעות. בבקשה... אז עכשו אני לא כותבת פה דברים אישיים עד שאני אחליט מה לעשות. מרגע שנחשפתי, אני כבר לא מסוגלת. לילה טוב
 
חשיפה.......

זה יכול באמת לבלבל. לא קרה לי מצב כזה, אבל יצא שאנשים סיפרו לי שהם קוראים את הבלוג שלי, שהיה בעבר מאד חושפני - ופתאום נבהלתי, וזה השפיע על צורת הכתיבה שלי (התחלתי להסתגר). התחושה הלא נוחה הזו חלפה עם הזמן.
 
רננהלי ../images/Emo24.gif

אני נמצאת במצב ש"החברים" שלי קוראים את מה שכותבת- כי משעמם להם, כי הם חראים יכולים להיות אבל התרגלתי לכך ובגלל זה מי שככה לא נחשב כחבר עבורי. אח שלי גם עוקב אחריי בכל הפורומים, כי פעם אחת כתבתי משהו שקשור היה אליו אז מאז הוא עוקב אחריי... וכשהיה לי בלוג קודם, תמיד קראו אותו אותם "חברים"... ואת יודעת מה, החלטתי לצפצף על כולם, ופשוט כתבתי כל מה שעלה על דעתי, כן גם עליהם וכשהם באו בטענות- אמרתי להם שזכותי לכתוב כל מה שרוצה כל עוד זה בלי שם שלהם שמציינת. החלפתי כמה פעמים כינוי ובפעם האחרונה שגיליתי שהם קוראים ועוקבים אחריי בפורומים החלטתי שאני יותר לא משנה בגללם, כי להסתתר מאחורי כינוי שהוא לא שלי זה לא משהו שצריכה לעשות בגלל אנשים כאלה. אני מבינה את הפחד שלך מהיחשפות בהחלט ולכן אולי אפשר לשקול ניק אחר לכל הדברים האלה בזמן הקרוב, למרות שלא חושבת שהיא תחפש עלייך דברים ותקרא, היא בטח לא תזכור אפילו את הכינוי...
 

לקשמי

New member
גם לי קרה דבר דומה

פעם כתבתי בבלוג בישראבלוג ובטעות השארתי את העמוד של הבלוג פתוח, וזה גם היה בעבודה. ואז מישהי באה והתיישבה ליד המחשב שלי וקראה את מה שכתבתי. היא שאלה אותי: "את כתבת את זה"? ואני ניסיתי להכחיש ומיהרתי לסגור את החלון אבל לא נראה לי שהיא האמינה להכחשה שלי, כי כתבתי דברים גם על העבודה שלא יכולים להתאים להרבה אנשים. זה אחד החסרונות בכתיבה באינטרנט.
 

ניאו30

New member
לי קרה משהו דומה/שונה כזה ../images/Emo4.gif

זה היה בתחילת דרכי בתפוז.כתבתי אז בפורום אחד,והכרתי וירטואלית כמה אנשים.עם אחת מהן התחלתי לדבר בטלפון.לא חשוב איך,אבל ביום אחד,דרך השיחה,גיליתי שאנחנו גרים באותו מקום(יישוב קטן).הייתי בכזה שוק,שלא יכולתי לדבר איתה כמה ימים...לאחר מכן,המשכנו לדבר ולהיות בקשר,אבל ברור שאתה מרגיש פחות חופשי ומשוחרר לכתוב כל מה שאתה רוצה... נפגשנו פיזית לאחר בערך חודש,והתברר שאנחנו גרים ממש ממש קרוב אחד לשני, משהו כמו 50 מטר
...ועד שנפגשנו,כל פעם שהייתי הולך ליד מישהי שאני לא מכיר,אמרתי לעצמי "אולי זאת היא?"...ברררררר,קשה,קשה...לא נעים... אבל לאחר כמה זמן הבנתי גם שזה לא נורא...וזה דבר שמאוד קשה לי,לחשוף את עצמי במציאות כפי שאני עושה כאן,אבל בשבילי זה היה כקו המוביל מהחשיפה הוירטואלית לחשיפה המציאותית,ולפתיחות שעכשיו לפעמים אני לוקח אותה רחקו מדיי,אבל עדיין מעדיף אותה על פני ההשמרות והסגירות או הפחד מ"מה יגידו אם ישמעו ש...". רננהלי,לדעתי זה גם כמו תרגיל שנועד לחזק אותך,להיות שלמה יותר עם עצמך,להגיד לעולם "זו אני!אין לי מה להסתיר!". אבל כמובן שזה נתון לשיקולך המוחלט
 

רננהלי

New member
גישה יפה

לומר לעולם: זו אני ואין לי מה להסתיר! עדיין קשה לי עם זה אבל יש משהו במה שאתה אומר לא עד הסוף. כי כמו שאנחנו לא הולכים ערומים ברחוב, ואני לא חושבת שאנחנו צריכים, גם להיות ערומים נפשית לא ראוי לדעתי. אבל יש משהו בזה שאני יותר מדי סגורה בתוך עצמי. יותר מדי מתחבאת מאחרים. תודה על ההארה הזו
 

sunshine2004

New member
לא נעים...אבל...

אני חושבת שאם היא קראה את מה שכתבת... זאת חדירה לפרטיות... ולא עושים את זה.... מבקשים רשות לפני...אם בכלל... אבל...את לא יודעת בוודאות אם היא קראה את מה שכתבת... אבל אין לך במה להתבייש... מי שאת...זה מה שמייחד אותך... תמיד יהיו אנשים עם דעות שונות עליך...וזה בסדר... כי אלו הדעות שלהם - לא שלך... מקווה שתחזרי מהר...
 

רננהלי

New member
לא בטוחה

משתי סיבות: מה שאני כותבת בבלוג, אני מפרסמת לכולם, אז גם אם היא קראה. זה בעצם אשמתי כי אני חשפתי את עצמי. ולגבי המסרים. אני פשוט חושבת שיש סיכוי שהיא קראה בטעות, כי חשבה שזה הניק שלה שפתוח, אז אולי היא פתחה את המסרים, עד שהבינה. יש מצב שזה לא קרה. ויש מצב שברגע שהיא שמה לב היא הפסיקה, כי היא בן אדם מאוד ישר והוגן. ובכל זאת, אני חוששת, אני מרגישה ממש חשופה. אבל היום יותר טוב מאתמול. אולי כי כמו שנאו אמר, זה עוזר לי לקבל את עצמי. "זו אני וזה מה יש". קרה מה שקרה וגם אם זה לא רצוי, מה לעשות, זה המצב.
 
בנוגע לחשיפה

משהו דומה אבל לא דומה- שפכתי את הלב בבלוגים שלי שכתבתי ופתאום שמתי לב שבבלוג האחרון תפוז שמו קישור לבלוג שלי ואז כתגובה התחילו להגיב לי ולהתייחס אלי. עד אותו רגע כתבתי בשבילי. גם עכשיו אני כותבת בשבילי אבל כרגע עם מודעות יותר גדולה שאני לא היחידה בעולם, שאני לא היחידה שקוראת את הכתוב כי אם כך הייתי רוצה הייתי כותבת למגירה. זו בעצם מעין הזעקה שלי. להוכחה אפילו כתבתי על זה היום בבלוג כי הייתי טרודה בנושא
 
למעלה