RT Dear
"כבלים חברתיים וסביבתיים", אלו הם כבלים שנמצאים בראש שלך. אף אחד לא כובל אותך פיסית וההרגשה היא שלך בלבד. ההרגשה משליכה על ההתנהגות שלך, כך שלא משנה מה תלבש וכמה תקעקע, תשאר אותו RT כבול. הדרך היחידה להשתחרר מהכבלים, היא להשתחרר מהכבלים שהמוח שלך מייצר. המוח הוא המכשול הכי גדול... ברובד אחר יש את התדמית. התדמית היא מה אתה רוצה שיחשבו עליך...בדרך כלל זה ההפך ממה שאתה באמת. מין כיסוי לכל הפחדים שלך והאמונות המגבילות שיש לך על עצמך. יש אנשים שמנוהלים ע"י התדמית שלהם ויש אנשים שמנהלים את התדמית. תדמית זה לא דבר רע בהכרח (אם היא מנוהלת). כשאני מגיעה לפגישת עסקים, אני אלבש מכנס מחוייט שיושב לי יופי על התחת, וחולצה לבנה עם כפתורים, כי זה עוזר לי לעסקים. זה משדר משהו מסויים שבעולם העסקים 'לוקח'. זה מקדם אותי ומשרת את מטרותיי. ביום יום, אני הכי אוהבת להסתובב עם מכנסי הטרנינג שלי וטי שירט, או עם הגינס הקרוע וגופיה...אני ללא איפור ואני מרגישה הכי סקסית בעולם. אני יכולה ללכת למסיבה עם שמלה ובלי נעלים, ולהרגיש יפה ונחשקת. ככה גם הסביבה תתייחס אלי, וזה לא בגלל מה שאני לובשת או איך שאני נראית...זה בגלל איך שאני מרגישה עם עצמי. אני לא נותנת למוסכמות ולחברה לקעקע אותי (תרתי משמע
). אני משוחררת מכל סממן חיצוני ואין לי שום צורך לעשות רושם על אחרים. נוח לי וטוב לי בכל מצב. המצבים היחידים שאני מנהלת את התדמית הם מקומות שבהם זה משרת אותי (עבודה ועסקים, בתי משפט, מסיבות קוקטלים אצל השגריר). איפה שאני לא צריכה להיות, אני לא נמצאת. באופן אישי, לא רואה שום דבר סקסי בפירסינג, אבל יודעת שמדובר בטעם אישי וזה בסדר. אם זה הדבר שגורם לאנשים להרגיש חופש וכיף...(לעומת קודם שהרגישו מרובעים ומרוסנים), אז לעניות דעתי הצנועה מדובר בתדמית שמנסים לשדר ולא באמת במה שמרגישים בפנים (עם יד הללב וכשאף אחד לא שומע).