|עשיתי זאת...
לראשונה בחיי הלכתי לבד לסרט...ואני גאה בעצמי אני מאד אוהבת קולנוע, ונמנעתי עד כה מללכת לבד כי חששתי ש"ללכת לבד", לבקש "כרטיס אחד" רק יעצים את חווית הבדידות. היום באחת ה"שיחות " שניהלתי ביני לבין עצמי הבנתי שלסרט אני לא חייבת פרטנר או פרטנרית, חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות? מה כבר יכול לקרות? כולה סרט... ומלבד זאת יש גם עלי עכשו "ל", אני לומדת לחיות לבד, אמרתי לעצמי שאני חייבת זאת לעצמי, אפילו רק לשם אימון. ואז באופן ספונטני מבלי לחשוב יותר מידי (שמא אתחרט...) נכנסתי לאוטו ונסעתי לקולנוע, להצגה יומית. מול הקופות הרגשתי אי נוחות מסויימת היבטתי לצדדים ולחשתי לקופאית כרטיס אחד ל"רודף העפיפונים". מול הסדרנית עברתי כבר כמו גדולה (כאילו שאני בכלל מעניינת אותה...) את ה"לבד" ו"כרטיס אחד". נכנסתי לאולם האפלולי התרווחתי ברוגע בכיסא המרופד ושקעתי לתוך הסרט,הלבד אפילו העצים את החוויה ,כלום לא הפריע לי הייתי כולי מחוברת, קשובה ומרוכזת למה שמתרחש על המרקע. בהספקה הזמנתי את עצמי לפופקורן ודיאט קולה. היה לי כייף עם עצמי, יצאתי עם הרגשה נפלאה שעשיתי זאת ... אך לא הסתפקתי בזאת הרגשתי שאני רוצה לבלות ולהנות עוד בחברת עצמי, אז פינקתי את עצמי בארוחה טעימה...יאמי. י א מ י... והסרט...כמעט ששכחתי שהיה גם סרט, הסרט היה נפלא ומרגש מאד, אך על הספר התענגתי יותר... באהבה
משי אדום