לימור, השיחה היתה די קצרה כי
הוא היה באמצע קניות... שאלתי אותו אם אפשר לדבר והוא אמר שכן. אמרתי לו שאני מאוד מצטערת, אבל אני לא מרגישה שאני מסוגלת לתרום למשרד ולמרות שהורדנו יום בשבוע, זה עדיין לא עוזר לי. הוא אמר שהוא שם לב (כנראה מנהל המשרד סיפר את הצד שלו בכל האירוע שהיה אתמול עם העישון) ושאל מה אני מציעה. אמרתי לו שהחלטתי לעזוב. הוא אמר: אוקיי. אז ניפרד כידידים. וזהו. איחלתי לו בהצלחה במעבר למשרדים החדשים והוא אמר תודה ונדבר וביי... האמת היא שדי השתמשתי בהריון שלי כבתירוץ אבל אני מניחה שאם הייתי נהנית מהעבודה ואם היחסי עובד-מעביד במשרד היו שפירים, המצב לא היה מגיע למה שהגיע. אז אמרתי לו שבגלל ההריון אני עייפה ולא יכולה להישאר שעות נוספות (מה שנכון), ובגלל ההריון הראש שלי לא במיוחד במקום והזכרון שלי נהיה זוועתי (מה שנכון) אבל בסופו של דבר - פשוט שנאתי את העבודה !