עשיתי את זה...

[משוטט בדרכים]

תסריטים שבלב

אהלן אופיר (

של שם...), בחצות ודקה הועלתה ההודעה שלך...איזה דיוק. בדיוק כשסינדרלה...

וכו'. ואללה - שבועיים תמימים התחבטתה עם הדילמה ועם ההחלטה. ובסוף הלכת על זה והשד יצא פחות נורא ממה שחשבת. טוב שבסופו של דבר עניינים הלכו לפי הצורה שחשבת שיתקדמו ולא היו הפתעות גדולות. לפעמים אנחנו מריצים תסריטים ארוכים ממש ודווקא הדברים עצמם בתכל'ס מבהילים פחות ומסתדרים על הצד הטוב. האם העניין עדיין חי ונושם

אן שהעניין הסתיים

חשוב שהלכת עם האמת הפנימית שלך - כבר לא תצטרך למצוא שום תירוצים או דברים אחרים שיוליכו אותך בדרכים אחרות. בהצלחה

 

[מתקתק99]

לילה טוב משוטט יקר...

מה שלומך ? אצלי הכל בסדר. לאחר ביצוע השיחה שלשום, הכל שב לתיקונו. התחבטתי שבועיים בנושא \ בבעיה, מפני, שזה מסוג הדברים, שצריך לתת את הדעת עליהם, לבחון טוב ושלא לפעול בפזיזות. המתנתי גם לטיימינג הנכון. היה אירוע משפחתי ואותו בן משפחה חלה בשפעת, גורמים שעיכבו מעט את פעולתי. אני ידעתי והבנתי, שזה מה שעלי לעשות. ואני שמח, שכך פעלתי. מתוך נאמנות למשפחה ומפני, שכך הייתי צריך לנהוג. העניינים כתיקונים, כתמול שלשום. חן חן על התעניינותך. נשיקות, א-ו-פ-י-ר.

 

[בופיק]

היי מתקתק יקר שלי...

מה שלומך

אני שמחה לשמוע

שעשית את זה, זה בהחלט לא נשמע קל... אתה יודע תמיד הורגים את השליח, וכנראה שבמקרה הזה מאוד פחדת מזה, התלבטת, אך בסוף החלטת לפעול ולעשות את מה שאתה צריך לעשות

ואפילו גילתי שהשד לא כל כך נורא... לפעמיים אנחנו מריצים בראש שלנו סרטים סתם, פחדים מיותרים, מנסים לחשוב על הגרוע מכל, ואז בסוף מסתבר שזה לא כך והדברים הם פחות מפחידים משחשבנו... אני שמחה בשבילך שהעזת ועשית זאת ואני מבינה שזה שהחזקתי לך אצבעות בזמנו עזר

אני גאה

במיוחד אני שמחה לדעת שאתה מרגיש נוח כאן לכתוב על דברים אישיים שלך... שאתה מרגיש צורך לכתוב ולשתף ואתה עושה את זה כאן... בבית החם הזה

חיבוק ונשיקות ממני בופיק

 

[מתקתק99]

לילה טוב צפונית מתקתקה שלי... ../images/Emo25.gif

מה שלומך בופיק ? מה חדש בארצנו בעקבות מסעותייך הדו גלגליים ? כפי שהגבתי למשוטט בדרכים, מדובר כאן בנושא, שחייבים לתת את הדעת, שאין לנהוג ולהגיב בפזיזות. שבועיים, זו לא תקופה ארוכה. פרט לבעיות בחיים, מתמודדים עם החיים עצמם. מצאתי לפעול לנכון, כשכל הצדדים (אני ובן משפחתי), היינו מוכנים למימוש ולביצוע שיחה זו. התמודדתי בעבר, לצערי, עם טראומה גדולה בחיים. שאר הדברים, שיבואו בדרך, קטנים בעיניי לעומת אותה טראומה... כך, שיותר חיפשתי את הטיימינג הנכון, מאשר להתמודד עם פחדים וחששות. כשהאמת מולך והצדק איתך, אין חיזוקים ותמיכה יותר מאלה. חן חן גם לך, על התעניינותך,

ו...

לילה טוב, א-ו-פ-י-ר.

 

[בופיק]

צהריים טובים מתקתק שלי,

אם כך אני שמחה שמצאת את התזמון הנכון בשבילך ובשביל בן משפחתך, אני זוכרת שסיפרת על מה שקרא לך בעבר, וגם אז אמרת שזה נתן לך את האפשרות להעריך ולהסתכל אחרת על דברים, וכנראה שפה זה בא לידיי ביטוי... מסעותיי היו מדהימים כל בוקר הייתי מתעוררת לקראת הזריחה כשעוד כולם ישנים להם ורכבתי בהרי אילת, על הכביש הערבה, בעמודי עמרם ובקיצור קרעתי את התחת, ולא סתם אני אומרת את זה, כי אתמול שחזרתי לחיפה התחלתי לרכב לעבר יערות הכרמל ומרוב שהייתי מוטשת לא עברו מספר קילומטרים (6) ונפלתי מהאופניים כי לא יכולתי לפדל יותר בעליה (ולא לדאוג לא קרה כלום מלבד כמה סריטות) אבל מיידי הבנתי שהגוף עייף ואני חוזרת הביתה. אז אתמול נחתי טיפה והיום חזרתי לרכב, אבל הסיפור היותר מעניין זה מה קרה אחרי הרכיבה כשחזרתי הביתה. אני באה להכניס את האופניים למחסן ואני רואה שאיזה עציץ כולו הפוך ולידו יושבת יונה, היונה הייתה פצועה בכנף. מה הסתבר

שהכלבה שלי החליטה שההורמונים של המחזור משגעים אותה ו(כמו כל אישה מסתבר

) והיא החליטה לטרוף לי יונה, אז עכשיו הפכתי להיות אמא ליונה פצועה, העלתי אותה הביתה נתתי לה קצת אוכל ועכשיו אני מקווה שהפציעה לא חמורה מידיי והיא תשוב לעוף. כנראה אחרי הצהריים אקח אותה לוטרינר או משהו כזה... בנתיים היא פה יושבת לא זזה מטר מהמקום שהכנתי לה... מסכנה היא בטראומה לגמרי

יאללה יום טוב ומלא בריאות לכולם אוהבת בופיק