עשור שנים
(לאלברט בני, במלאות עשר שנים למותו)
עשר שנים חלפו,
פניך לא דהו.
אותו חיוך דקיק,
אותו מבט חודר.
תוהה ואינני יודע,
המת ממיתתך,
או מילות מורעלות
הביאו את סופך?
לא!
אותך קשה לשכוח!
היית לי ידיד יקר.
לא בכל יום,
זוכה אדם בנכס כזה.
והנה -
עשר שנים עברו
אנשים לא השתנו.
קיימת הקנאה, השנאה
והדחף הפראי לנקמה.
אתה מזמן אינך
וכאילו היית אתמול...
בלבבות שפעם נגעת,
בהם נשמר החום עד היום.
עשר שנים עברו.
נחל שורותיך לא יבש.
הידיים שאתה הנעת,
ממשיכים את זרימתו.
באים בגלים, גלים,
שירים וסיפורים,
עצובים ועליזים,
כבחיי אדם ואדם.
שמא
יעברו עוד עשר שנים?
מקומך שמור הוא,
כאן, לך בינינו,
או, מי יודע היכן?
-------------------
א. נתקו
(לאלברט בני, במלאות עשר שנים למותו)
עשר שנים חלפו,
פניך לא דהו.
אותו חיוך דקיק,
אותו מבט חודר.
תוהה ואינני יודע,
המת ממיתתך,
או מילות מורעלות
הביאו את סופך?
לא!
אותך קשה לשכוח!
היית לי ידיד יקר.
לא בכל יום,
זוכה אדם בנכס כזה.
והנה -
עשר שנים עברו
אנשים לא השתנו.
קיימת הקנאה, השנאה
והדחף הפראי לנקמה.
אתה מזמן אינך
וכאילו היית אתמול...
בלבבות שפעם נגעת,
בהם נשמר החום עד היום.
עשר שנים עברו.
נחל שורותיך לא יבש.
הידיים שאתה הנעת,
ממשיכים את זרימתו.
באים בגלים, גלים,
שירים וסיפורים,
עצובים ועליזים,
כבחיי אדם ואדם.
שמא
יעברו עוד עשר שנים?
מקומך שמור הוא,
כאן, לך בינינו,
או, מי יודע היכן?
-------------------
א. נתקו