עשה לך פסיכולוג

מיסטרמר

New member
עשה לך פסיכולוג

בשנים האחרונות הלכתי לפסיכולוגים, מאמנים, יועצים וכדומה. אמנם לא ממש הרבה מהם אבל הסוף היה דומה: חוסר הכימיה התגבר לו לאיטו, גם אם בהתחלה הכל היה נראה טוב עד ש... היה לי גם זמן שבו 2-3 מטפלים ויתרו עלי, כן, כמו שקראתם, ואמרו לי שאין מה להמשיך כי אין להם מושג איך ומה.

ביאושי אמרתי לעצמי שאין טעם ללכת לטיפול רק כדי לחוות שוב (ושוב) נטישה, כן, זה יושב שם איפהשהו (שני ההורים שלי חיים, בריאים וביחד אז זה כנראה לא משם) והמשכתי בחיי. לאחרונה שוב עלה בי הצורך הזה לחפש פיתרון כי הכאב, גם אם הוא קהה, עדיין דוגר לו שם ויש לי כמה issues שאולי כדאי שכן אמצא מישהו/י לדבר איתם עליהם. העניין הוא ששוב חזרתי לנקודת האפס, איך אני בוחר לעצמי פסיכולוג/ית, בלי ששוב אחווה את מה שחוויתי בפעמים הקודמות?

תודה
 
רק מבררת

ומנסה להבין:
כתבת משהו כזה: אתה מחפש מישהו לדבר איתו על הכאב, באופן טבעי פונה לפסיכולוג, ואחר כך מה שקורה זה שהכימיה מתפוגגת.

אני הבנתי כך: בהתחלה מצאת מישהו לדבר איתו על הכאב, הכימיה הייתה בסדר גמור עד ש... ופה אני לא מבינה מה קרה. יש כמה אפשרויות שאני יכולה לחשוב עליהן
לדבר על הכאב זה משהו שטוב לך לזמן מוגבל, אחר כך אתה מצפה שמשהו אחר יקרה. ואז אני שואלת את עצמי:
2- האם היה ברור לשני הצדדים גם לך וגם לפסיכולוג מה אתה מצפה שיקרה (יכול להיות שכן, אבל אי אפשר היה להבין את זה ממה שכתבת)
3- אולי לא מספיק לדבר על אותם issues וצריך משהו אחר?
4- אולי אתה מצפה שהצד השני יציע לך מה לעשות כדי לפתור issues אבל הצפייה הזו מעולם לא עלתה כמטרה טיפולית?
5- אולי עלו מטרות טיפוליות אבל משהו קרה בדרך, הן לא היו מדוייקות, לא עבדו עבורך --- לא יודעת מה.

האם ניסית פעם לעשות מפגש ייעוץ חד פעמי כדי למקד את סוג העזרה שאתה צריך, מול מה אתה מוכן/יכול לעשות בשביל זה? לפעמים באמת שהצפיות לא מותאמות לכוחות ולמשאבים... עוד לפני שמתחילים טיפול אפילו.
אתן דוגמה מתחום קידום הבריאות - כי זה מאוד פופולארי וכל העולם ואחותו מתעסקים בזה:
שלושת מדדי הדגל של קידום בריאות הם מניעת/הפסקת עישון, פעילות גופנית ותזונה נכונה. מילים שכל כך קל להקליד אבל כל כך קשה לעשות שינוי בהרגלים שהשתרשו. אנשים באמת-באמת-באמת רוצים להכניס פעילות גופנית לחייהם אבל לא מצליחים לצאת מהבית ולהגיע לחדר כושר, לצאת להליכה, לשחות בבריכה - whatever. וגם כשמצליחים פה ושם, זה לא הופך לשגרה. או אז מתחיל כל הדיון הפנימי הרגשי מול חוסר ההיענות שלך עצמך מול 'דבר כל כך פשוט'. "אני לא בסדר, כולם מצליחים רק אני לא..." וכד'. ככל שעובר יותר זמן בין ההחלטה לקום ולזוז לבין דחיית הפעילות עולה מדד אחר שפוגע בקידום הבריאות - והוא כל הפן הרגשי והשנאה העצמית.

אם יש issue עם עניין הפעילות הגופנית, וזו באמת הבעיה, לפעמים כדי להפוך את זה להרגל צריך מאמן כושר צמוד, מישהו שיבוא אליך הביתה וישלוף אותך מעומק הספה בסלון, ידע איך לעודד אותך יהיה שם עבורך, יעשה אתך את השלב הראשון עד שלאט לאט אפשר יהיה להיפרד ממנו ובאמת ללכת לחדר הכושר השכונתי בלעדיו... או שלא. מתישהו תנחת ההבנה שאצלך, בית דין לא יעזור, תמיד תצטרך מאמן כושר...

אותו הדבר בכל טיפול שמטרתו לחולל שינוי. צריך לא רק לדעת איזה שינוי רוצים לעשות, אלא גם מהם המשאבים שלך לעשות אותו ואיזו עזרה קצת יותר מדוייקת אתה צריך בשלב זה בחייך. אז נכון שאם יש issues מכאיבים הולכים לפסיכולוג ממש כמו שאם רוצים לקדם מדדי בריאות הולכים לחדר כושר. אבל המרחק בין 'הדבר הנכון לעשות' לבין היכולת שלך להפיק ממנו את המרב לפעמים מחבל בתהליך וכמובן גם בתוצאות המצופות.

[וכל זה נכון גם לגבי הפסקת עישון וירידה במשקל או כל שינוי בהרגל חיים שהתקבע]
 

מיסטרמר

New member
אז ככה (תשובה גם לאלון)

ה-נושא שלגביו הלכתי לטיפול היה נושא הזוגיות. לא באתי הכי אופטימי לגבי זה אבל אמרתי שאנסה.
&nbsp
פסיכולוגית שהיא גם מאמנת זוגיות: ההרגשה הייתה שהיא לא מבינה את המקום שבו אני נמצא, מה קורה לי מול הבחורות שאני פוגש וכל פעם התעסקנו בזו שיצאתי איתה אתמול ולא הצליח.
&nbsp
הלכתי לטיפול ב NLP: ניסתה כל מני שיטות שלא ממש עזרו או קידמו. מהר מאוד הגענו לנקודה שבה הרגשתי שהיא לא מבינה את המקום שבו אני נמצא, נתנה לי תשובות שנשמעו כמו מנטרה קבועה או כאלה שהיה לי ברור בראש אבל בפועל, לא ידעתי איך ליישם. אני לא זוכר מה היה במפגש האחרון אבל זה היה משהו בסגנון שאין לה מה להמשיך איתי. לא זוכר את הסיבה, אם הייתה כזו, שהיא נתנה לי.
&nbsp
הלכתי למטפלת NLP אחרת, שנחשבת לבכירה בתחום: היה נחמד, שוב אותן שיטות אבל שוב כאלה שלא הבנתי מה רוצים ממני ומה הקשר וזה כמובן לא קידם אותי לשום מקום. הרגשתי שאני מגיע, עובר משהו, משלם כסף וחוזר הבייתה בלי שבאמת היה שינוי כלשהו.
&nbsp
הלכתי למאמנת למציאת זוגיות: דווקא אז התחלתי לצאת עם האקסית האחרונה שלי. זה רק חיזק לי את זה שטיפול לא רלוונטי כי הנה, לא השתנה כלום (היינו רק אחרי 2 מפגשים), לא שיניתי דבר והנה מצאתי בת זוג (אחרי תקופה ארוכה שלא מצאתי). זה הפך למפגשים על הזוגיות, כשהיה קצת קשה עד שלבסוף נפרדנו (אני והאקסית). הכימיה עם המאמנת הייתה מאוד טובה אבל בדיעבד הבנתי שזה היה בגלל שחשבנו בצורה מאוד דומה אבל אז גם הבנתי שזה לא פעל לטובתי כי תמיד הייתי "צודק" אצלה.
&nbsp
הלכתי לעוד מישהי שאיתה זה היה פשוט זוועת עולם, הרגשתי שהיא יותר לומדת ממני מאשר מאמנת אותי, זה נגמר ברע. מלכתחילה האינטואיציות שלי היו נגד אבל אין לי מושג למה התחלתי ללכת אליה, אז נשים אותה בצד. יש מספיק אחרים כמו שאתם רואים

&nbsp
הלכתי לפגישת מיקוד אצל מאמן: הייתה פגישה אחת שבסופה הוא אמר לי על מה נתמקד באימון אבל לא התחברתי לזה וגם הכרתי את ה"קונספט" שהוא דיבר עליו (שינוי האמונה/אמונות) ולכן לא הלכתי מעבר למפגש המיקוד.
&nbsp
הלכתי למאמנת זוגיות והסברתי לה את המקום שבו הייתי בטיפולים הקודמים ואפילו דיברנו על תיאום ציפיות לגבי זה ואמרתי לה שאני "בעייתי" ואיך "לטפל" בי במקרה הזה אבל לבסוף קרה איתה אותו דבר. התחיל טוב אבל עבר לסוג של התנצחויות, שוב הרגשתי שהיא לא מבינה אותי ושאנחנו מדברים בשפות שונות עד שהיא אמרה שאין טעם להמשיך.
&nbsp
אולי היו עוד אבל אלה העיקריים.
&nbsp
עכשיו לחלק שלי: אני מאוד שכלתני, אני יודע שאני בעייתי בטיפול ומשתדל לומר זאת בהתחלה אבל כנראה שכל מטפל חושב שאיתו זה יהיה אחרת ואז כשאני מתחיל להסביר את המקום שלי, אני מרגיש שהם לא מבינים אותי ושאני לא מצליח להעביר את המסר ושאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמי עד שזה מתפוצץ. לאחרונה קרו דברים נוספים שהגדישו את הסאה וממש חשוב לי לדבר עם מישהו עליהם. אולי עצם הדיבור יעזור אולי ארצה שגם יעלו נקודות מחשבה ופתרונות, אני לא באמת יודע, אני לא מטפל. כרגע זה כבר מעבר לזוגיות אלא לחברויות וזוגיות (לאו דווקא רומנטית) באופן כללי.
&nbsp
נכון, בבעיות בריאותיות המצב קל יותר (מבחינתי) אבל זה לא המקרה אצלי. יותר מזה, בבריאות אני רואה את הדברים בצורה מאוד חדה, בדיוק כמו שתיארת אבל במקרה שלי, שבו מעורבים עוד אנשים אחרים או בת זוג, יש בעיה כי זה לא רק אני מול עצמי אלא יש עוד גורם נעלם שאני לא יודע מי הוא ומה הוא ויותר מזה, הוא משתנה כל פעם (במקרה של דייטים).
 
היי

רוב המפגשים שתיארת היו עם מאמנים ומטפלי NLP.
אתה כותב שאתה טיפוס שכלתני (גם רואים את זה מהתיאורים שלך...).
NLP זו ממש לא גישה שכלתנית.
אימון אולי נראה יותר אנליטי, אבל זו גישה שמתאימה בעיקר לבעיות ממוקדות מאוד.
אף אחת משתי השיטות האלה לא דורשת מטפלים עם השכלה גבוהה.

אולי תועיל לך יותר גישה טיפולית שכלתנית יותר, שהיא באמת טיפול (רחב) ולא אימון (צר)?
כמו כן, כנראה מתאים לך מטפל יחסית אסרטיבי, שאיתו לא תצא תמיד צודק.

ואולי הקושי שלך הוא יותר רחב מכפי שהגדרת, ולמעשה הקושי שלך הוא לא רק בזוגיות וגם לא רק בחברות, אלא פשוט בתקשורת עם בני אדם?
 
באמת הרבה "אולי"

ואני מסכימה עם ההערכה שיכול להיות שמישהו מגיע עם בעייה ספציפית (קושי בזוגיות) ומאוד מתעקש לפתור את הנקודה הזו בלי להיות פתוח לשמוע שמא יש דברים אחרים שצריך "לסדר" לפני זה כדי שאפשר יהיה להתחיל בכלל לעבוד על זוגיות... אבל אנחנו לא יודעים, וכנראה לעולם לא נדע. זה רק ניחוש מושכל משני פוסטים.

בכל מקרה כדי לחדד את עניין התקשורת אני הולכת להשקיע קצת


ה-נושא שלגביו הלכתי לטיפול היה נושא הזוגיות. לא באתי הכי אופטימי לגבי זה אבל אמרתי שאנסה.
כשאני קוראת משפט כזה אני מבינה שמדובר במישהו שמוכן להתנסות ולנסות ובו זמנית מגיע על בסיס מצומצם ופסימי. "רק זוגיות, ובטח לא יעבוד אבל יאללה ניתן למטפל צ'אנס"

פסיכולוגית שהיא גם מאמנת זוגיות: ההרגשה הייתה שהיא לא מבינה את המקום שבו אני נמצא, מה קורה לי מול הבחורות שאני פוגש וכל פעם התעסקנו בזו שיצאתי איתה אתמול ולא הצליח.

הלכתי לטיפול ב NLP: ניסתה כל מני שיטות שלא ממש עזרו או קידמו. מהר מאוד הגענו לנקודה שבה הרגשתי שהיא לא מבינה את המקום שבו אני נמצא, נתנה לי תשובות שנשמעו כמו מנטרה קבועה או כאלה שהיה לי ברור בראש אבל בפועל, לא ידעתי איך ליישם. אני לא זוכר מה היה במפגש האחרון אבל זה היה משהו בסגנון שאין לה מה להמשיך איתי. לא זוכר את הסיבה, אם הייתה כזו, שהיא נתנה לי.

הלכתי למטפלת NLP אחרת, שנחשבת לבכירה בתחום: היה נחמד, שוב אותן שיטות אבל שוב כאלה שלא הבנתי מה רוצים ממני ומה הקשר וזה כמובן לא קידם אותי לשום מקום. הרגשתי שאני מגיע, עובר משהו, משלם כסף וחוזר הבייתה בלי שבאמת היה שינוי כלשהו.

הלכתי למאמנת למציאת זוגיות: דווקא אז התחלתי לצאת עם האקסית האחרונה שלי. זה רק חיזק לי את זה שטיפול לא רלוונטי כי הנה, לא השתנה כלום (היינו רק אחרי 2 מפגשים), לא שיניתי דבר והנה מצאתי בת זוג (אחרי תקופה ארוכה שלא מצאתי). זה הפך למפגשים על הזוגיות, כשהיה קצת קשה עד שלבסוף נפרדנו (אני והאקסית). הכימיה עם המאמנת הייתה מאוד טובה אבל בדיעבד הבנתי שזה היה בגלל שחשבנו בצורה מאוד דומה אבל אז גם הבנתי שזה לא פעל לטובתי כי תמיד הייתי "צודק" אצלה. אז גם כשמבינים אותך ובאיזה מקום אתה נמצא זה לא עובד??

הלכתי לעוד מישהי שאיתה זה היה פשוט זוועת עולם, הרגשתי שהיא יותר לומדת ממני מאשר מאמנת אותי, זה נגמר ברע. מלכתחילה האינטואיציות שלי היו נגד אבל אין לי מושג למה התחלתי ללכת אליה, אז נשים אותה בצד. יש מספיק אחרים כמו שאתם רואים

הלכתי לפגישת מיקוד אצל מאמן: הייתה פגישה אחת שבסופה הוא אמר לי על מה נתמקד באימון אבל לא התחברתי לזה וגם הכרתי את ה"קונספט" שהוא דיבר עליו (שינוי האמונה/אמונות) ולכן לא הלכתי מעבר למפגש המיקוד. זה לא מפגש המיקוד אליו התכוונתי. הוא מיקד כמו שהוא רואה את הדברים ולא כמו שאתה רואה את הדברים. יש הבדל גדול.

הלכתי למאמנת זוגיות והסברתי לה את המקום שבו הייתי בטיפולים הקודמים ואפילו דיברנו על תיאום ציפיות לגבי זה ואמרתי לה שאני "בעייתי" ואיך "לטפל" בי במקרה הזה אבל לבסוף קרה איתה אותו דבר. התחיל טוב אבל עבר לסוג של התנצחויות, שוב הרגשתי שהיא לא מבינה אותי ושאנחנו מדברים בשפות שונות עד שהיא אמרה שאין טעם להמשיך.
מעניין מאוד! באמת. אמרת גם איך אתה חושב שצריך לטפל בך ולא צלח? פה אני כבר סקרנית מאוד.

אני מאוד שכלתני, אני יודע שאני בעייתי בטיפול (מה זה אומר?) ומשתדל לומר זאת בהתחלה אבל כנראה שכל מטפל חושב שאיתו זה יהיה אחרת ואז כשאני מתחיל להסביר את המקום שלי, אני מרגיש שהם לא מבינים אותי ושאני לא מצליח להעביר את המסר (לפי המשפט הזה עפרה כתבה מה שכתבה על תקשורת) ושאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמי עד שזה מתפוצץ. לאחרונה קרו דברים נוספים שהגדישו את הסאה וממש חשוב לי לדבר עם מישהו עליהם. אולי עצם הדיבור יעזור אולי ארצה שגם יעלו נקודות מחשבה ופתרונות, אני לא באמת יודע, אני לא מטפל. כרגע זה כבר מעבר לזוגיות אלא לחברויות וזוגיות (לאו דווקא רומנטית) באופן כללי. מעולה שבאופן כללי. אולי הפעם אפשר שיהיה אחרת?

נכון, בבעיות בריאותיות המצב קל יותר (מבחינתי) אבל זה לא המקרה אצלי. יותר מזה, בבריאות אני רואה את הדברים בצורה מאוד חדה, בדיוק כמו שתיארת אבל במקרה שלי, שבו מעורבים עוד אנשים אחרים או בת זוג, יש בעיה כי זה לא רק אני מול עצמי אלא יש עוד גורם נעלם שאני לא יודע מי הוא ומה הוא ויותר מזה, הוא משתנה כל פעם (במקרה של דייטים). צודק לגמרי. זה אחרת שמדובר באתה מול עצמך ואתה מול אחרים. לכן תקשורת. לכן מה שעפרה אמרה.
 
אכן השקעת.

כן, אדם שכל הזמן מרגיש שלא מבינים אותו, או שהוא לא מבין מה רוצים ממנו, וגם כשמבינים אותו הוא לא מרוצה -- כנראה יש לו בעיה בתקשורת.
 

מיסטרמר

New member
אז אחרי הפסיכולוגיה הקצרה שעשיתן לי

אפשר לחזור לשאלה המקורית שלי? איך אני לא נופל שוב למלכודת הקבועה שתיארתי פה בבחירת המטפל/פסיכולוג
&nbsp
אני יכול לענות לכן על מה שיעל ניסן השקיעה וכתבה כי חלק מזה נובע מכך שהיא לא הבינה למה התכוונתי (הפעם זה דווקא לגיטימי, כי היא קוראת טקסט פלקט, מקשרת אותו לניסיון שלה ולמה שהיא מכירה ומגיבה מתוך זה), השאלה היא האם זה רלוונטי לשאלה המקורית שלי, אם כן, אעשה זאת.
 
תשובה לשאלה המקורית

השאלה המקורית שלך הייתה "איך אני לא נופל שוב למלכודת הקבועה שתיארתי פה בבחירת המטפל/פסיכולוג"?
אם כך, יש עיקרון חשוב שנקרא "תמשיך לעשות מה שעשית -- תמשיך לקבל מה שקיבלת".
כלומר, אם אתה רוצה לקבל משהו אחר, תצטרך לפנות לדרך אחרת.

אם אתה מסכים שיכול להיות שהקושי שלך בזוגיות נובע מבעיה כללית יותר, בתקשורת, אולי כדאי שתפנה לטיפול בבעיות תקשורת?
לא מדובר על בעיות תקשורת מכאניות כמו גמגום, אלא על למידה של תקשורת חברתית. תקשורת בין אישית.

זה יעזור לך להגיע להבנה גם עם המטפלים, וגם עם נשים.

מה דעתך?
 

מיסטרמר

New member
אני לוקח בחשבון שאני טועה

אבל בכל מה שקשור לזוגיות ולחברויות, הבעיה היא לא בתקשורת אלא במשהו אחר שאני אשמח לדעת מה הוא כמובן. ה"תלונות" שיש לי לגבי הקושי שלי בזוגיות ובחברויות לא קשורה ל"לא מבינים אותי" וכדומה אלא למשהו אחר לגמרי.
&nbsp
בטיפול, אני מסכים שמדובר בבעיית תקשורת ובכך שאני לא מצליח להעביר את המסר שאני רוצה לצד השני כדי שיבין אותי, או לפחות כדי שיתן לי את התחושה שהוא מבין אותי. עד היום הלכתי ל NLP ואימון רק על מה שקשור לזוגיות והנה עכשיו אני רוצה ללכת לפסיכולוג ולדבר על הנושא הרחב יותר כך שאני מקווה שזה מספיק נחשב ל"לעשות משהו אחר". עכשיו נשאר לי להבין איך לבחור את הפסיכולוג שלי.
 

sharpantie

New member
לא תנסה לא תדע

בחירת מטפל קצת דומה למה שמכונה '' קניית חתול בשק''. המטפל הוא דמות עלומה עבורך.
אינך מכיר אותו אישית, אולי בדקת קודם על הרקע והניסיון המקצועי שלו, אבל זו איננה ערובה
להצלחת הטיפול. כל מטפל שתבחר וכל טיפול שתתחיל יהיה בתחילתו התנסות ובדיקת
ציפיות. אין כל דרך לדעת מראש האם הטיפול יצליח והאם תהיה כימיה בינך לבינו.
אולי, כמו שכתבו קודמי הציפיות שלך מדרך הטיפול או העובדה שציינת שאתה קשה בטיפול,
הן המכשול בינך ובין הצלחת הטיפול.
 

אופירA

New member
מנהל
אני חושבת שאתה צריך לבחור את הפסיכולוג כמו שכולם בוחרים

לפנות לפסיכולוג ששמעת עליו או שקראת עליו, לדבר איתו בטלפון, לשמוע איך הוא עובד (טיפול דינמי? טיפול קוגניטיבי? משולב?), לשמוע כמה משפטים בטלפון ולקלוט את הסגנון שלו, ולקבוע פגישה.
עשית טוב בכך ששינית את הגישה שלך, לדבר רק על זוגיות בטיפול. כי כמו שאתה רואה, יש לך עוד בעיות, למשל הבעיה איך להסתדר עם המטפל ואיך לתקשר איתו. אז אם אתה זקוק למטפל ולעזרה, ברור שצריך לטפל לפחות גם בבעיה של תקשורת עם המטפל בנוסף לבעיה האחרת. ואם תוך כדי הטיפול בבעיות האלה יצופו בעיות ברורות אחרות, שקודם לא הבנת שהן מפריעות לך, אז תצטרך נכונות לטפל גם בהן. כלומר לטפל בך, בעצמך, במה שמפריע לך בפועל, ולא בבעיה זו או אחרת שאתה חושב שמפריעה לך ושאתה רוצה עזרה לגביה.
אז לדעתי, אתה צריך לעשות עוד שינוי גישה - לא רק להחליט ללכת לפסיכולוג בעניין הנושא הרחב, אלא גם בנוסף להחליט שאחת המשימות החשובות שלך היא לקלוט את הפסיכולוג, להתאים את עצמך במידת האפשר לפסיכולוג, ולא לחכות שהוא יתאים לך כמו כפפה ליד. לפעמים אפשר לעשות התאמות מסוימות, כשקשה למצוא את הבגד המתאים, ואז מגיעים לבגד מוצלח גם אם אינו מתאים באופן מושלם לכתחילה.
לשם כך תן לו כמה וכמה פגישות ניסיון, לא אחת, שתיים שלוש. אם יש תקלות בתקשורת, כגון החוויות שחווית אצל האחרים, שלא הבינו אותך, או זו שהבינה אותך אבל היתה יותר מידי לצידך - זהה אותן, ודבר קודם כל עליהן בפגישה הבאה. רק כך יש סיכוי לתקשורת טובה ולתועלת מהטיפול.
אבל תביא בחשבון גם שזה בסדר שלא כל פסיכולוג מתאים לך ועוזר לך. ויש מצב שתצטרך לנסות כמה עד שתרגיש בסדר עם אחד מהם.
 
זאת בוודאי התחלה טובה.

כבר הסברנו למה אימון או NLP לא מתאימים במקרה הזה.

מצד שני, גם לא כל פסיכולוג יתאים.

הבחור מתאר את עצמו כטיפוס שכלתני. רוב הפסיכולוגים בארץ עובדים בגישה הפסיכודינמית, שהיא מאוד לא שכלתנית, ויכולה ממש לעצבן אנשים כאלה (כולל אותי, אגב).
כיוונים יותר שכלתניים שעלו בדעתי:
א. פסיכולוג שמשלב בעבודתו גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
ב. פסיכותרפיסט שהוא בהכשרתו עובד סוציאלי,ולא פסיכולוג. לאלה יש לפעמים אוריינטציה יותר מעשית ופחות נטייה "לחפור".
ג. האיש הזה. שהוא בכלל לא מטפל בהכשרתו אלא חוקר בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, ונותן ייעוץ בנושאי תקשורת בין-אישית וזוגיות.
אני לא מכירה אותו אישית, אבל איכשהו, אינטואיטיבית, נראה לי שהוא בכיוון.
 
שלום מיסטרמר

הצטערתי לקרוא על חוויותיך השליליות מטיפול, ועל התחושה שמוותרים עליך. וגם כשלא מוותרים עליך, עדיין יש ככל שהזמן חולף תחושה שהכימיה ביניכם פוחתת. מה קורה שם לאורך הזמן? כתבת: ״הכל היה נראה טוב עד ש...״ עד שמה? מהו הגורם לתחושת הניכור הגדלה? האם זה משהו כזה? - http://m.doctors.co.il/articles/article.html?articleid=8649/האם+קרבה+מולידה+בוז+q00כך או כך, יש כאן מן הסתם איזושהי חוויה שמשתחזרת, ורב הסיכויים שיחזור על עצמו בטיפול הבא. לא שלא כדאי להיכנס שוב לתהליך טיפולי - אבל אולי הפעם כדאי להיכנס אליו עם מודעות מוגברת וחושים מחודדים בכדי להבין המנגנון החוזר על עצמו ביחסים שלך עם מטפלים, ובכלל.
 
למעלה