עשה לי חור בראש..../images/Emo88.gif
שעת הצהרים,הילדים אוכלים,אני מחכה עם הקבוצה האחרונה של5 ילדים ברחבה המגודרת,ילד אחד נעמד ליד הדלת בוכה חזק,ממש צורח, אני יודעת שהוא עייף ונגמרה לו הסבלנות,מביאה בקבוק לוקחת על הידים,מנסה להשכיב על השטיח,הילד צורח יותר ויותר,חם וגם אני עייפה והסבלנות שלי אוזלת כמו חול בשעון ככל שהוא מגביר יותר את הטונים שלו ואני כבר נסיתי הכל ואי אפשר להכניס אותו כי אין מקום בחדר,בסוף אמרתי לו(אני חייבת להדגיש שלא צעקתי)די כבר לבכות,גם החברים שלך עייפים והם לא בוכים אלא מחכים לתור שלהם,אני יודעת שזה לא היה צריך להגמר ככה אבל הוא פשוט כבר הוציא אותי מדעתי. שלכם חנה גונן
שעת הצהרים,הילדים אוכלים,אני מחכה עם הקבוצה האחרונה של5 ילדים ברחבה המגודרת,ילד אחד נעמד ליד הדלת בוכה חזק,ממש צורח, אני יודעת שהוא עייף ונגמרה לו הסבלנות,מביאה בקבוק לוקחת על הידים,מנסה להשכיב על השטיח,הילד צורח יותר ויותר,חם וגם אני עייפה והסבלנות שלי אוזלת כמו חול בשעון ככל שהוא מגביר יותר את הטונים שלו ואני כבר נסיתי הכל ואי אפשר להכניס אותו כי אין מקום בחדר,בסוף אמרתי לו(אני חייבת להדגיש שלא צעקתי)די כבר לבכות,גם החברים שלך עייפים והם לא בוכים אלא מחכים לתור שלהם,אני יודעת שזה לא היה צריך להגמר ככה אבל הוא פשוט כבר הוציא אותי מדעתי. שלכם חנה גונן
