ערפדים וישראל

[ACTON]

ערפדים וישראל

רק לי זה נראה קצת לא קשור- ערפדים זה- קור, אפלוליות, חושך. וישראל (הארץ שלנו והתרבות) זה- חום, להיות ביחד, משפחתיות, אור ובעיקר- חום!!!! זה רק אני או שמזג האויר פה ממש ממש לא מתאים לערפדים. ערפדים זה יותר אירופה. תחשבו על זה, האקלים פה לא סתם חם הוא פשוט רותח!!! 6 או 7 חודשים בשנה חם בצורה מטריפה (אי אפשר ללבוש שום דבר אממ ערפדי אם אתם מבינים למה אני מתכוונת) וגם כשקר אין גשם והשמיים בהירים בצורה מטריפה. לי אישית זה נורא מפריע. אני מניחה שאתם פה לא בגלל שאתם ערפדים אלא בגלל שהאישיות שלכם היא יותר קרה מחמה. יש עוד מישהו שמפריע לו לחיות פה בגלל זה? מישהו שמפריע לו החום פה? מה אתם מרגישים בנוגע לזה? ועוד משהו- הנה קישור לכתבה מעניינת על דיכאון קיץ (משהו שאני סובלת ממנו

)

 

[ACTON]

זה הקישור למי שלא עובד לו

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2691757,00.html

 

[Bullets Of Revenge]

לא יודעת אם האהבה שלי לערפדים קשורה לקור...

למרות שכן, אני מעדיפה בהרבה את מזג האוויר באירופה, ולאו דווקא בגלל ערפדים (אני מהאנשים המוזרים האלה שעולים על קרחונים עם גופיות ולבנים בכל ימות השנה). כשאני חושבת על ערפדים או קוראת עליהם אני מדמיינת מקומות שיצא לי לבקר בהם בחו"ל, וככה הרבה יותר כל לי לדמיין את הסיטואציות בהן הערפד נמצא. אולי אם מזג האוויר והנוף כאן היו שונים הייתי מדמיינת את זה אחרת, אבל מכיוון שלא...

 

[אביר אפל]

יש בזה משהו

אני אישית מעדיף את החורף, לפעמים את הקיץ.

 

[בדנתמ]

אני הכנסתי את המילה "דיכאון" ל"דיכאון קיץ"../images/Emo8.gif

והלוואי שזה היה רק 6-7 חודשים... זה אולי מה שהיה לפני שההתחממות הגלובאלית התחילה להיות משהו שאני אשכרה מסוגל פיזית להרגיש. עכשיו בערך מאפריל עד נובמבר חם פה בצורה בלתי נסבלת, דצמבר הוא אביבי כזה יחסית, עם כמה ימים של גשם מקרי. ינואר, שאמור להיות החבוב הקר מכולם, הוא במקרה הטוב סתווי, ואם במקרה יצא שבפעם היחידה שהטמפרטורות היו מספיק קרות, גם היו משקעים, אז בפברואר תושבי ירושלים מקבלים זרזיף לבן, העונה לשם "שלג" אבל נמס בצהרי היום שלמחרת... תחילת מרץ נוטה עוד להיות גם מעט סתוית או אביבית, רק כדי לבאס אותנו עם פורים גשום, אבל איכשהו תמיד יוצא בין השלג הקצרצר והקל ומבול של פורים, שיש שבוע שבועיים של מיני-חמסין. והקטע הכי נורא - רוב הישראלים מתים על זה!

אני מבין מה מרענן בתחילת הקיץ. האביב מרענן, כי אחרי חורף טוב וסקסי, פתאום אפשר ללכת עם חולצה קצרה (ואני לא מדבר על חורף ישראלי של השנים האחרונות, שבו גם ככה הולכים עם חולצה קצרה) ולהרגיש את הבריזה. השבוע הראשון של הקיץ הוא גם ממש נחמד. הטמפרטורות עדיין לא טיפסו לגבול הבלתי-נסבל, אבל מספיק חם בשביל ללכת לים ולא להיות המשוגע היחיד שחושב שמספיק חם בשביל זה (אני מבחינתי, תנו לי יום של 17 מעלות כזה עם בריזה ומים פושרים, ואני עושה חיים בים, אבל כנראה שזה הגנים החורפיים האירופאים שלי...) הורג אותי לראות אנשים מתבכיינים שנהיה קר וחורף, כשכולה יש איזה 14 מעלות בחוץ והם מתנהגים כאילו סיביר פה. או נהגים ישראלים שאיך שיש עננים אפילו על 70% מהשמיים, ופה ושם יורדת איזו טיפה, נוהגים בלחץ כאילו הם בסערת ברד אימתנית ומשפך של טורנדו אורב להם מעבר לפינה... היה הורג אותי בצבא בזמנו, שרוב החיילים ביחידה היו תל-אביבים למודי לחות וחום, שברגע שלוח השנה הראה שנובמבר, ולא משנה שיש יותר מ20 מעלות בחוץ, היו מדליקים חימום כמו מטורפים בכל חדרון קטן. אבל הכי גרוע, זה שכשאני הולך לישון, וזאת אמורה להיות השעה הכי קרה ביממה (בדיוק כשהשמיים מתחילים להתבהר, אבל עדיין אין אף סימן לשמש. או בקיצור - שחר), אני זורק את עצמי על המיטה, פורש ידיים ורגליים לצדדים, ועדיין מתקשה להירדם בגלל החום שנלכד בבית במצטבר (אין לי מזגן בבית... ירושלמי שכמוני...). וכשאני מצליח להירדם, אז לא מעט פעמים קורה שאני מתעורר מרוב שחם לי, 4-5 פעמים בבוקר (בוקר הוא הלילה החדש

).

 

[בדנתמ]

אה, כן

וגם בעניין האישיות הקרה אני מניח שאת צודקת

לא רק באהבה שלי למזג אוויר קר וחורפי, שמכניס משום מה את רוב בני ישראל לדיכאון וגורם לי להתפוצץ מאושר כמו ילדה בת 12 שפגשה את כוכב הקולנוע הנערץ עליה, אלא גם באופי בכלליות. אני מתקשה להבין את הנמהרות והפזיזות של רוב האנשים בחברה הישראלית. קשה לי עם ה"אופי החם והישראלי" הזה שכולם מדברים עליו, ובעיניי הוא פשוט אגרסיבי, חמום, ולא מכבד את הפרטיות של האחר. זה לא שאני איזה סנוב שחושב שמי שגאה להיות ישראלי הוא נחות. אני מאוד אוהב את מדינת ישראל (לא את הפוליטיקאים שלנו או את הכיוון בו המדינה צועדת, אבל את האידאל הציוני של בית לאומי ליהודים אני בהחלט מוקיר עד עמקי נשמתי), ובמשך שנות קיומי, הצלחתי ללקט ממקומות שונים לא מעט חברים. אבל את האופי הכללי של רוב החברה הישראלית, אני לא מחבב יותר מדי. אני רוצה שיהיה קר. שיהיה שלג חודש שלם בשנה, וחורף איכותי וקר של 4-5 חודשים. אני רוצה שהאביב והסתיו יהיו כמו אביב וסתיו ולא כמו קיץ, ושהקיץ לא יהיה אינסופי, ושאף פעם לא יהיו טמפרטורות שספרת העשרות שלהן יותר גבוהה מ2... ואני רוצה לחיות בחברה שקטה וקרירה, שלא מנהלת הכל בצורה לחוצה, ולא דוחפת את האף לעניינים לא לה. חברה שלחלוטין לא איכפת לה מדברים כמו סלבריטאים או תוכניות ריאליטי דביקות, ויודעת להעריך את האנשים שתורמים לה. וכן, אני גם מדבר על חברה שחושבת שלרכוש השכלה וידע זה דבר טוב, ולא תגרום לכל אחד שמצליח בתחום השכלתי או מדעי כלשהו להצניע את זה, ולהתבייש בזה, כי הוא חי בחברה שמתייחסת לזה כאל משהו שלילי, ואילו לאנשים מטומטמים ורועשים כאל גיבורי תרבות (אם אתם לא יודעים על מה אני מדבר, וגם לא רוצים לדעת, תשתדלו להימנע מלשמוע גלגלצ

) אבל עכשיו אני קרוב מתמיד לחופשה מכל הקיץ הזה. הצבא מאחוריי, עוד חודש גם הפסיכומטרי יהיה, ואז אני אוכל להרוויח קצת כסף ולחרוש לי את אלאסקה עד אוקטובר הבא

 

[ACTON]

אתה צריך לעבור לאירופה../images/Emo6.gif

אני כול כך מזדהה עם כול מה שאמרת! אני נכשלתי בפסיכומטרי בגלל החום

לא יכולתי ללמוד פשוט

וזה היה באוקטובר

וכשהלכתי לפסיכומטרי באמצע אוקטובר כמעט ונשרפתי בדרך מרוב חום

והוצאתי ציונים נמוכים בהרבה מהבגרויות בגלל החום

והפסדתי מלא ארועים חברתיים בגלל החום זה גם לא רק החום. האור הבוהק הקייצי נורא מפריע לי <ערפדית שכמוני

> גם אני לא מבינה איך ישראלים מסוגלים לשנאת את החורף ולהתלונן כשזה בקושי חורף שנה הבאה אני נושאת בקיץ לרוסיה הקרה!

 

[בדנתמ]

חח כן...

רגע, אבל מה זאת אומרת להיכשל בפסיכומטרי? אין בזה עובר ונכשל... כן, גם אני שקלתי לדחות למועד דצמבר, אבל בסוף החלטתי שחבל לי על הזמן, ונסתפק באוקטובר לטוב או לרע (כמובן שאם הציון באמת לא יהיה טוב, אני אעשה שוב...) אני נוטה להסתובב עם משקפי שמש גם ממש בשעות השקיעה כשבקושי רואים שמש, אם בכלל... משהו כמו שעתיים אחרי שכולם כבר לא מסתובבים איתם

*תקווי שעד הקיץ רוסיה לא תהפוך רשמית לפוטינוקרטיה סגורה ותוריד שוב את מסך הברזל...

 

[Xylophone]

להיכשל בפסיכומטרי

הכוונה לציון מאוד מאוד מאוד נמוך. לא יקבלו איתו אפילו לפקולטת אומנות

אבל זה כבר לא משנה, אני במילא לא רוצה ללמוד פה. אני מעדיפה להשקיע את הזמן שלי בלנסות להשתקע בחו"ל איכשהו.

 

[Xylophone]

זה אני מכינוי אחר../images/Emo3.gif

 

[בדנתמ]

הבחורה בעלת אלף הכינויים... ../images/Emo8.gif

חחח נראה לי שלחלק לא קטן מהפקולטות אפשר להתקבל גם רק על סמך בגרות... הייתי אומר שללמוד בחו"ל נשמע סבבה וזה, אבל לא יודע... אפילו שהאנגלית שלי סבבה, ורוב האנשים שמכירים אותי ושומעים אותי מדבר אנגלית שואלים אותי מאיפה בארה"ב אני, עדיין אין לי כוח ללמוד בשפה זרה, מה שיאלץ אותי לשבת ולהתרכז כל ההרצאה... שלא לדבר על להיות היהודי היחיד בקמפוס וזה... אני באופן אישי, יותר בונה על חו"ל לתואר שני או דוקטורט, במה שזה לא יהיה שאני אחליט ללמוד בסוף

שלא לדבר על כל החברים שאני אאכזב, במיוחד כאלה שמקימים איתי עכשיו להקה חדשה, אם אני פתאום אתחוך להם לחו"ל עוד שנה

נראה לי ששווה לך אולי לנסות לעשות שוב פסיכומטרי בחורף או משהו. תלוי כמובן במה שאת רוצה ללמוד...

 

[בדנתמ]

ואגב קור ופסיכומטרי...

בדיוק חזרתי משיעור פשוט... זה מבדר כל העניין עם המזגן שם. למדריך תמיד חם, אז הוא רוצה שהמזגן תמיד יפעל (מה שאותי באופן אישי מאוד משמח), אבל רוב האנשים שם לא כל כך משתגעים על קור... אז כולם עוברים לשבת בטורים שלא ברוח של המזגן, והיום למשל יצא שחוץ משניים (אבל זה לא ממש נחשב, כי הם ישבו ממש מקדימה והרוח של המזגן פחות חזקה שם, והם גם ישבו עם סווטשרטים) רק אני נשארתי בטור של המזגן. אז יכולתי להצמיד שני שולחנות כדי שיהיה לי מקום להתפרש טוב טוב ועוד בר כזה להשעין את הרגליים

אבל מזגן הוא לא תחליף לחורף

 

[Xylophone]

היה לי אותו קטע כשלמדתי../images/Emo6.gif

המדריך היה מדליק מזגן וכולם היו קופאים

היתה לנו ממש מלחמה איתו.

 

[בדנתמ]

למה מלחמה? ../images/Emo2.gif

זה גרם לי להעריך אותו כבר מהשעה הראשונה של הקורס

ותכלס, גם אם היה לי קר מדי, מה כבר כזה ביג דיל להביא איתי עוד חולצה ולשים לפי הצורך... הרי אם למישהו חם מדי, זה לא כאילו הוא יכול לשים מינוס מעיל או משהו כזה

אצלנו אנשים שקר להם (שזה כמעט כולם חוץ ממני ומהמדריך) פשוט משתדלים לא לשבת ממש בקו של המזגן, ושמים איזה סווטשירט אם הם צריכים. אגב, כשטיפה קר מדי (לא ברמות שאת לא מסוגלת לחשוב כבר על שום דבר חוץ מ"בררררררר") המוח עובד הכי טוב

ה2-6 מעלות שאולי היו עושות את האוויר נעים, היו יכולות גם ממש להרדים אנשים

 

[Xylophone]

זה לא היה טיפה קר

היה קר ברמה של בררררררררר כמו שאמרת. היה איזה 15 מעלות לפי ההרגשה. זה אומר שאם באים עם כפכפים או סנדלים אז קופאים ישר. ויש אנשים שלא יכולים לבוא עם נעלי ספורט או נעליים חמות כי חם נורא בחוץ. אז זה אומר שכול פעם צריך לסחוב איתך בגדים ונעליים

זה מעצבן

 

[בדנתמ]

15 מעלות זה לא סוף העולם...

ואם חם בחוץ, עדיין רוב האנשים הולכים עם נעלי ספורט... בכל מקרה, הנקודה היא שגם ב5 מעלות אם קר לך, את יכולה פשוט ללבוש מעיל, אבל אם, נניח, ב25 אני מת מחום, אני לא יכול ללבוש אנטי-מעיל

אצלנו פשוט רוב האנשים סוחבים איתם איזה סווטשירט קטן או משהו וזה מספיק להם... היום עשו לנו סימולציה כזאת וכשהגעתי טיפה באיחור ראיתי שהם כיבו אותו, אבל אחרי אחד הפרקים של האנגלית, בעקבות שיחה בחוץ עם עוד אנשים שסיימו מוקדם את הפרק ומתו מחום, החלטנו שחייבים להדליק

ולא, זה לא אותו מדריך... אבל אולי זאת תכונה נדרשת לתפקיד?

 

[Xylophone]

ד"א זה לא אותו מדריך במקרה../images/Emo6.gif

צפריר קראו לו

 

[פונצית גירל האמיתית]

ממש לא נכון...

בטירונות כשהיו לנו שיעורים בחוץ היינו עירניות בטירוף, מרוכזות והכול, אבל ברגע שהיינו נכנסים לכיתות הממוזגות/לאולם המקפיא על השנייה שהיינו מתיישבות היינו מתחילות לנקר ולהאבק בהירדמות באופן נואש.

 

[בדנתמ]

וזה לא בגלל הקור...

זה בגלל שבחוץ היית חייבת לזוז, ובפנים פתאום ישבת והיית צריכה להתרכז בשיעור עיוני - דבר שלעצמו גורם להתעפצות... במיוחד אם את על חוסר שינה מטורף כמו שקורה לא מעט לחיילים... אבל אני מבטיח לך שאם היה חמים ונעים באולם, היית נרדמת הרבה יותר והיה לך הרבה יותר קשה להיות ערנית.

 

[פונצית גירל האמיתית]

נממ אני מדברת על השיעורים העיונים שהיו בחוץ

בפריקסטים, גם אז היינו עירניות תמיד. אבל זה היה מדהים איך ברגע שהיינו נכנסות למזגן היינו נרדמות ישר. אני לא מדברת על השיעורים שהיינו בהן פעילות ועשינו דברים, כי אז זה ברור שהעירנות נובעת מכך.