עוד יוסף פנדריך
Member
ערכיה של המדינה
ערכיה של המדינה
בחוקי היסוד נקבע שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ערכי המדינה הנם אם כך ערכי היהדות והדמוקרטיה. חוק שסותר את ערכיה של המדינה אמור להפסל. זה נשמע יפה אבל מה הדין כשיש סתירה בין הערכים לבין עצמם? יהדות ודמוקרטיה לא הולכים יחד. ביסוד היהדות עומד הרעיון של עם בחירה. ביסוד הדמוקרטיה עומד השיויון והעדר הפליה בין בני אדם. נמצאנו למדים שיהדות ודמוקרטיה סותרים זה את זה. הסתירה ביניהם עלולה להביא לתוצאות קשות. נניח שהכנסת נותנת לבוש של חוק לנורמה דתית כמו סקילת מחלל שבת. חוק כזה פוגע בזכות האדם לחיים ומנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בסעיף ההגבלה נאמר שמותר לפגוע בכבוד האדם בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל. הדין העברי מתיר כנראה פגיעה בחיי אדם בגין הפרת איסורים דתיים. הדמוקרטיה שוללת זאת בכל תוקף. מה הדין? לכאורה הכנסת לא עשתה מאומה ורוקנה את חוקי היסוד מכל תוכן. יחד עם זאת, אפשר לאמץ פתרון אחר. אם ניתן לערכי היהדות פירוש מצמצם אפשר לשוות מראה אנושי למדינה. אני הייתי מפרש את ערכי היהדות כערכים כלליים להבדיל מאימוץ דינים ספציפיים. לדוגמא- ערכים כמו "ועשית הישר והטוב", או "חביב אדם שנברא בצלם, " או " צדיק באמונתו יחיה". ערכים אוניברסליים אלה הם ערכים יהודיים מצד אחד, ואינם עומדים בסתירה לערכי הדמוקרטיה מצד שני. לפיכך כמעט אף פעם לא תיתכן סתירה בין ערכי הדמוקרטיה ליהדות. אני מציע איפוא לפרש את ערכי היהדות כערכים אוניברסליים שהם נחלת העולם התרבותי. רק כך ניתן לקיים ביקורת אמיתית על חוקי הכנסת.
ערכיה של המדינה
בחוקי היסוד נקבע שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ערכי המדינה הנם אם כך ערכי היהדות והדמוקרטיה. חוק שסותר את ערכיה של המדינה אמור להפסל. זה נשמע יפה אבל מה הדין כשיש סתירה בין הערכים לבין עצמם? יהדות ודמוקרטיה לא הולכים יחד. ביסוד היהדות עומד הרעיון של עם בחירה. ביסוד הדמוקרטיה עומד השיויון והעדר הפליה בין בני אדם. נמצאנו למדים שיהדות ודמוקרטיה סותרים זה את זה. הסתירה ביניהם עלולה להביא לתוצאות קשות. נניח שהכנסת נותנת לבוש של חוק לנורמה דתית כמו סקילת מחלל שבת. חוק כזה פוגע בזכות האדם לחיים ומנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בסעיף ההגבלה נאמר שמותר לפגוע בכבוד האדם בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל. הדין העברי מתיר כנראה פגיעה בחיי אדם בגין הפרת איסורים דתיים. הדמוקרטיה שוללת זאת בכל תוקף. מה הדין? לכאורה הכנסת לא עשתה מאומה ורוקנה את חוקי היסוד מכל תוכן. יחד עם זאת, אפשר לאמץ פתרון אחר. אם ניתן לערכי היהדות פירוש מצמצם אפשר לשוות מראה אנושי למדינה. אני הייתי מפרש את ערכי היהדות כערכים כלליים להבדיל מאימוץ דינים ספציפיים. לדוגמא- ערכים כמו "ועשית הישר והטוב", או "חביב אדם שנברא בצלם, " או " צדיק באמונתו יחיה". ערכים אוניברסליים אלה הם ערכים יהודיים מצד אחד, ואינם עומדים בסתירה לערכי הדמוקרטיה מצד שני. לפיכך כמעט אף פעם לא תיתכן סתירה בין ערכי הדמוקרטיה ליהדות. אני מציע איפוא לפרש את ערכי היהדות כערכים אוניברסליים שהם נחלת העולם התרבותי. רק כך ניתן לקיים ביקורת אמיתית על חוקי הכנסת.