ערך עצמי

ערך עצמי

לא מצליחה להבין איך להרגיש הצלחה מעשייה כלשהיא. הצלחה זו הרגשת סיפוק שנגרמת בדר"כ על ידי קבלת פידבקים מהסביבה. ואם אין פידבקים אני מרגישה שלא השגתי הצלחה (שמתם לב שלא אמרתי שאני מרגישה כשלון מוחלט-זאת כבר התקדמות מבחינתי). וזה ממש לא מוסיף לערך העצמי שלי בלשון המעטה. ולפי מה שהבנתי, זאת חשיבה מוטעת לבקש אישור מהסביבה להצלחות שלי. אני לא מצליחה להבין איך להרגיש שהצלחתי במשהו? איך להרגיש סיפוק אם לא דרך אותם פידבקים? חוסר ההבנה הזאת שלי מושכת אותי לכיוונים לא כל כך טובים, ואני לא מצליחה להנות מדברים.
 
איפה כתוב

שהפידבקים צריכים לבוא מהסביבה (ורק מהסביבה?) למען האמת הערכה עצמית נבנית משני סוגי הפידבקים - אלו מהסביבה ואלו שאת נותנת לעצמך. איך לומדים לתת לעצמך משוב? שאלה טובה. נסי קודם להגדיר את המטרה שאת מנסה להשיג ומה את מחשיבה כהתקדמות טובה. כשתדעי מה את מחשיבה ומעריכה, כך יהיה לך יותר קל לתת לעצמך משוב על סמך ההערכות שלך עצמך. ** טיפ היום**: יש לנסח את ההערכות שלך במונחים ריאליים - ולא במונחים אידאליים או אוטופיים.
 
ממש לא מצליח לי../images/Emo7.gif../images/Emo53.gif

אני מודאגת כל כך.למה אני לא מצליחה לשחזר את ההרגשה מלפני מספר שבועות שבהם הרגשתי שהכל עובד. כשהרגשתי שאני אוהבת את עצמי יותר. אני ממש לא מעריכה ולא אוהבת את מי שאני רואה במראה כל יום, יש לי הרבה מאוד ביקורת כלפיי עצמי. לא חויתי הצלחות גדולות כבר הרבה מאוד זמן. ההצלחות הקטנות שחויתי כבר לא משאירות עליי רושם. אני לא מצליחה להגדיר לעצמי מטרות שאוכל לעמוד בהם. היו לי כל מיני רעיונות שהתגלו בעצם כלא מעשיות. כמו לימודים ועבודה. אני תקועה בבית עם כל מיני פעולות שגרתיות ומשעממות. כל נסיון לעשות יותר מזה נתקל בהתקפות חרדה גדולות שמשתקות אותי, ומחזירות אותי הרבה אחורה. אני מאבדת עניין, אין לי מוטיבציה ,משועממת וממש בדאון. לא מצליחה לקחת החלטות פשוטות .מה קורה לי? אני מרגישה עוד יותר רע כשאני ככה מייללת כל היום במקום לעשות. מה יותר טוב עבורי? לילל או לחוות כשלונות ברצף?
 

שריד

New member
הי... הי... הי... להרגיע

נפלת לאותו מקום של חשיבת שחור לבן, הכל או לא כלום. לפני מספר שבועות הכל עבד, היום שום דבר לא עובד. פעם היו לי הצלחות גדולות, היום הן רק קטנות. תגידי, מי מחליט מהי הצלחה גדולה ומהי הצלחה קטנה ?
 
למעלה