בעקרון גם אני נגד צפיה מוגזמת
כשהילדים היו קטנים הגבלתי את מספר שעות הצפיה ביום. הייתי אומרת להם, שיעברו על לוח המשדרים בעיתון, ויתכננו להם את הצפיה, כך שיבחרו להם את התוכניות הטובות ביותר, בפרק הזמן המוקצב. עכשיו הם כבר גדולים, ולא ניתן לעשות זאת עוד. אבל מסתבר, שלפעמים יש כמה רווחים מזה. הבת הגדולה (19), שכבר כמה שנים משגעת אותי ברביצתה האינסופית מול ערוץ "ויוה" (טלנובלות), למדה בעזרתם ספרדית. לא ממש מדברת את השפה, אבל מבינה די הרבה. עכשיו היא כבר לומדת גם כמה מלים בפורטוגזית... הבן השני (16), אוהב לצפות בסרטים וסדרות. גם הוא שיפר את רמת האנגלית של עד כדי כך, ששובץ לכיתת דוברי אנגלית בתיכון בו הוא לומד. חוץ מזה, שהוא העשיר מאד את ידיעותיו בתחומים שונים. למשל: רפואה (מתוך צפיה ב-אי.אר.). לפעמים אני ממש מופתעת מרמת הידיעות שלו. אבל, לדעתי, זה ממש תלוי בילד, אם הוא יודע לסנן את הזבל, ולהפנים רק את מה שחיוני. הבת השלישית (11), גם הוא למדה כמה מלים בספרדית מתוך צפיה ב"קטנטנות". ...ושאף אחד לא יראה במה שכתבתי כאן המלצה לעודד את הילדים לצפות בטלויזיה. אני עדיין הייתי מעדיפה לראות אותם קוראים ספרים, ופעילים בתחומים מועילים יותר.