אוגוסטוס היל
New member
עריצות במצח נחושה
היום, יום ג' 4 לינואר, 2005 - מצוטט איתן הבר, לשעבר ראש לשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בחדשות ערוץ 7, כמי שאמר במסגרת הכנס "אחרי - או אחורי התקשורת?- מנהיגות ותקשורת בקבלת החלטות גורליות", שקיים מרכז בורדה לתקשורת חדשנית באוניברסיטת בן גוריון : "אם תבדקו בתולדות מדינת ישראל, תיווכחו לדעת שכל ההחלטות הגדולות התקבלו בחשאי או בניגוד לחזון שהובילו המנהיגים באותו רגע ודבר לא עצר אותם מדרכם. כך היה לגבי הסכמי אוסלו, כך לגבי הסכם השלום עם ירדן וכך גם לגבי הסכמי קמפ-דיוויד". (ההדגשה שלי) שימו לב לקבלה של היפוך הדרך ורמאות הציבור הישראלי כמובנת מאליה, והצדקת הדרך בשם התוצאה ה"חיובית" ("החלטות גדולות"). כל ההחלטות ה"גדולות" האלו, הן כמובן החלטות למען "תהליך השלום". ברוח הדברים, כמובן שכל החלטה גורלית אחרת, אשר התקבלה בהתאם לכללי הדמוקרטיה, תוך ניראות ושקיפות ציבורית מלאות, שאינה תומכת באותם ערכים אשר הבר מקדם, לא תחשב ל"גדולה". במילים אחרות, דוברו לשעבר של רבין מקדם בראש חוצות אג'נדה מקיבליסטית/אורווליאנית/בולשביקית, לפיה יש לשקר במצח נחושה לעם, ולקדם מטרות בניגוד להצהרות מפורשות והבטחות של פוליטיקאים. הבר מסווה מעט את האג'נדה הזו בכך שהוא ממסגר אותה במסגרת של "מידת העמקתה של התקשורת בסוגיות האמיתיות", ו"האם היא אכן משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות או לא" - סוגיה שולית בהשוואה לסוגיה המרכזית כאן. העובדה שאפילו ערוץ שבע אינו טורח להוסיף לדיווח העובדתי התייחסות פרשנית לעזות המצח הנוראה, הזלזול בציבור, הפטרונות, ההצדקה של אחיזת עיניים, והרמאות, אומרת דרשני - כיון שקשה לי להאמין שאיש מהם לא מבין את ההשלכות הנוראיות של אמירה כזו.
היום, יום ג' 4 לינואר, 2005 - מצוטט איתן הבר, לשעבר ראש לשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בחדשות ערוץ 7, כמי שאמר במסגרת הכנס "אחרי - או אחורי התקשורת?- מנהיגות ותקשורת בקבלת החלטות גורליות", שקיים מרכז בורדה לתקשורת חדשנית באוניברסיטת בן גוריון : "אם תבדקו בתולדות מדינת ישראל, תיווכחו לדעת שכל ההחלטות הגדולות התקבלו בחשאי או בניגוד לחזון שהובילו המנהיגים באותו רגע ודבר לא עצר אותם מדרכם. כך היה לגבי הסכמי אוסלו, כך לגבי הסכם השלום עם ירדן וכך גם לגבי הסכמי קמפ-דיוויד". (ההדגשה שלי) שימו לב לקבלה של היפוך הדרך ורמאות הציבור הישראלי כמובנת מאליה, והצדקת הדרך בשם התוצאה ה"חיובית" ("החלטות גדולות"). כל ההחלטות ה"גדולות" האלו, הן כמובן החלטות למען "תהליך השלום". ברוח הדברים, כמובן שכל החלטה גורלית אחרת, אשר התקבלה בהתאם לכללי הדמוקרטיה, תוך ניראות ושקיפות ציבורית מלאות, שאינה תומכת באותם ערכים אשר הבר מקדם, לא תחשב ל"גדולה". במילים אחרות, דוברו לשעבר של רבין מקדם בראש חוצות אג'נדה מקיבליסטית/אורווליאנית/בולשביקית, לפיה יש לשקר במצח נחושה לעם, ולקדם מטרות בניגוד להצהרות מפורשות והבטחות של פוליטיקאים. הבר מסווה מעט את האג'נדה הזו בכך שהוא ממסגר אותה במסגרת של "מידת העמקתה של התקשורת בסוגיות האמיתיות", ו"האם היא אכן משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות או לא" - סוגיה שולית בהשוואה לסוגיה המרכזית כאן. העובדה שאפילו ערוץ שבע אינו טורח להוסיף לדיווח העובדתי התייחסות פרשנית לעזות המצח הנוראה, הזלזול בציבור, הפטרונות, ההצדקה של אחיזת עיניים, והרמאות, אומרת דרשני - כיון שקשה לי להאמין שאיש מהם לא מבין את ההשלכות הנוראיות של אמירה כזו.