ערומים או עירומים?

[עדיה1מוסינזון]

ערומים או עירומים?

אם עירומים היא הנכונה, אז למה ברכת "מלביש ערומים" נקראת כך?

תודה

 

[trilliane]

גם וגם (וגם)

"עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה; ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" (איוב א כא)
"כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף" (ישעיהו כ ג)
"וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ג א)
" וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ" (בראשית ב כה)
"וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג ז)
"וְאִישׁ לֹא הוֹנָה חֲבֹל לֹא חָבָל וּגְזֵלָה לֹא גָזָל לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן וְעֵרוֹם כִּסָּה-בָגֶד" (יחזקאל יט יז)
"שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז ז; מצוטט גם בהגדה של פסח)

 

[איתי שלר]

הערה:

נראה לי שהשואלת לא התכוונה לשאול על ערום מלשון עָרְמה, אז הציטוט על הנחש הערום לא קשור.
היא גם לא התכוונה לשאול על עירום כשם עצם מופשט (ואת ערם ועריה).
(רק מעיר כדי למנוע בלבול. עיקר התשובה ודאי נכונה).

 

[Common Denominator]

בדיוק מה שבאתי לומר לגבי הנחש

אגב, מסיבה זו הדתיים (המדקדקים) מדקדקים לומר בברכות השחר "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מלביש ערומּים", במ"ם דגושה. ולא ערומים (במ"ם דגושה). ההסבר הוא שערומים במ"ם רפויה זה ערמה בעוד שערומים במ"ם דגושה זה עֵירוֹם.

 

[trilliane]

ֻ

תודה על ההערה

לגבי הנחש אכן התבלבלתי (בראש שלי זה תמיד מתקשר אסוציאטיבית גם לכך שהנחש הוא חיה עירומה) אבל למה בפסוק השני מדובר בשם עצם ולא בשם תואר? "עירום" קיים גם וגם, ומההקשר זה נראה (לי) שם תואר.

 

[איתי שלר]

לו היה זה שם תואר

אז היה צריך לכתוב "ואתְּ ערומה" ולא "וְאַתְּ עֵרֹם".

 

[trilliane]

נכון, אבל בתנ"ך יש מקרים של אי התאמה דקדוקית...

 

[איתי שלר]

לא זכורה לי

אי התאמה מסוג זה (של שימוש בתואר זכרי לאישה). אולי תמצאי אי-התאמות כאלה למילה שמינה הדקדוקי נקבי, ואז תוכל לומר שבאופן חריג המין הדקדוקי התחלף, אולי תמצאי אי-התאמות כמדובר בצירוף סמיכות שבו הסומך והנסמך ממינים שונים, ואז תוכלי לבאר זאת כגררה, אבל כשהמין הביולוגי וגם הדקדוקי נקביים והמילה אינה חלק מצירף סמיכות, נדיר שתמצאי שם תואר זכרי, אם בכלל.
ועוד שגם המילה העוקבת היא שם עצם: ואת ערֹם ועריה
כמו שהמילה עריה היא שם עצם כך גם המילה עֵרֹם.

 

[trilliane]

אני ודאי שלא זוכרת בע"פ, אבל יש בתנ"ך אי התאמות דקדוקיות

מסוגים שונים, גם אם לא נקודתית מהסוג הזה.
&nbsp
אם כבר מדברים על אי התאמות, גם לומר "את עירום" זה לא בדיוק התחביר שהיינו מצפים לו... לגבי "עריה", מילון ספיר כותב כי המשמעות היא "בעירום" (כלומר תה"פ). למען האמת אלמלא היה הקשר נקבי מובהק במשפט הייתי חושבת ש"את" = "אתה" (כמקובל בלשון חז"ל).

 

[איתי שלר]

שתיהן שמות עצם

המתפקדים כאן כמו תואר הפועל.
ואת ערם ועריה = ואת בעירום ובעריה.
(דומה לפסוק בתהלים "ואני תפִלה" = ואני בתפילה.)
ונראה שבהשמטת בי"ת היחס יש משום העצמה.

 

[Common Denominator]

בתרבות הכללית הנחש נתפס כחיה ערמומית

ולא סתם הכינוי "נחש" נרדף לערמומי.
&nbsp
*אני לא נכנס לדיון אם התפיסה הזאת נכונה מדעית או לא. אני מדבר סמנטית בלבד.

 

[trilliane]

ללא ספק. אבל זו לא האסוציאציה שלי...

כדוברת עברית בת זמננו כשאני קוראת "ערוּם" אני חושבת ישר על "ערום" (אבא'שך ערומקו? - לא!

) ולא על ערמומי. מה ל'שות, זה כ"כ מסתדר לי עם נחש שבאמת באותו רגע לא שמתי לב שזה באמת לא הסתדר בהקשר. טעות שלי.

 

[Common Denominator]

אוקיי, ואם כבר, אז כבר נצל"ש

מאיפה מגיע השורש המרובע(?) של הערמומי? אני מבין שיש קשר בין זה לבין ערמה וערום, אבל לא בדיוק מבין איך.

 

[trilliane]

לא שורש מרובע אלא הכפלה תבניתית כמו קטנוני, רכרוכי, סהרורי

ישנוני, שמנוני, עקמומי, זערורי, נקבובי...

 

[Common Denominator]

האם שורש מרובע אמור להיות רק בפעלים?

ואז המושג "הכפלה תבניתית" אמור להיות המקבילה שלו בש"ע? (קטנ"ן, רכר"כ, סהר"ר וכו' וכו')

 

[trilliane]

לא, אבל אלה לא שורשים מרובעים; יש תבניות כמו קטלול/י

קטליל/י: חלקיק, סמליל, זמריר, צמרירי (ורך...),
קטלטל: כלבלב, צהבהב, כחלחל, אדמדם...
&nbsp
המשמעות של רוב השמות בתבניות הנ"ל קשורה בהקטנה/החלשת התכונה – "במקצת", "מעין".

 

[trilliane]

וגם סגרירי, אפרורי, קצרצר, חמקמק, שמנמן, מתקתק, חמצמץ...

 

[Common Denominator]

מצוין, השכלתי, תודה

 

[trilliane]

ואגב, יש בעברית שורשים מרובעים שנוצרו ע"י הכפלת לה"פ

כ-ד-ר-ר, כ-ו-נ-ן, צ-ח-ק-ק, ל-ח-ש-ש, מ-ס-ר-ר, פ-ק-ס-ס...
ובחלקם ההכפלה הזאת אכן מציינת משמעות של הקטנה; אבל מדובר כאן ביצירת שורש חדש ולא בשימוש בשורש משולש בתבנית הכוללת הכפלה. הם משמשים בבניינים הדגושים (פיעל, פועל והתפעל ובשמות הפעולה שלהם) ולא בתבניות הכוללות הכפלה. זו תופעה דומה שיש לה ביטויים שונים.

 

[trilliane]

תיקון קטן: רכרוכי דווקא כן מרובע (ר-כ-ר-כ שנוצר מר-כ-כ)