מיני, דעתי היא
שכיוון שמדובר באינטראקציה של שניים, או לפחות שניים שחולקים את אותה סיטואציה - במקרה הזה את ובנך, ברגע שאחד הצדדים חש לא בנוח (עלפי הדיווח זו את), סביר כי השני יחוש באופן דומה, או לפחות יחוש את אי הנוחות שלך. לכן, אם החשיפה הזו גורמת לך לאי נוחות ברמה כלשהי, השתדלי לצמצם אותה, שכן המסר הלא מילולי שתעבירי לו בעת שלא תחושי נוח הוא - הסיטואציה הזו היא לא נוחה..לא 'רגילה'.. ונדמה שאת לא מעוניינת להעביר לו מסר שכזה. לסיכום - שניכם האישיו כאן. הנושא המדובר הוא כל כך שונה מפרט לפרט וממשפחה למשפחה, יש משפחות שלא יראה 'מוזר' או חריג בעיניהם להתהלך בעירום אל מול הילדים גם בגילאי בית ספר, ולכן המסר שיועבר הוא כי אין זו התנהגות חריגה, והנוכחים יחושו נוח בחשיפה שכזו. לעומתם, יש כאלה שכבר בגילאי שנתיים חשים אי נוחות להחליף חולצה ליד הילד/ה. לכן, התשדורת המילולית והבלתי מילולית הן שחשובות בעייני. כמובן שיש משקל וחשיבות גם לנורמות חברתיות...אך זה לפעם אחרת
