נדירון מצוי
New member
ערגה
להרגיש את השקט גועש, נעצר,
במפגש מתוזמן באחרית דבר,
לפגוש יד מושטת מוכנה לנגן,
על גוף משוע, שגדול בו האין.
להרגיש גוף ששכח קיומו וקיומו שכך,
לחבור לרצון להכיל כאבי שהוזנח,
למצוא באין מקום ובאי צפי – יד מושיעה,
האומרת: "היכון לחיים, קום לתחייה!"
קום לתחייה כי נכונים הם חייך!
קום לתחייה כי רוחי היא עדיך.
קום ורכב בדרך החום והנס,
כי השחר עולה והקרח נמס.
לקרא שורות אלה ולדעת ברור,
כי הונאה עצמית היא שוב הסיפור,
דבר לא ארע, רק ערגה משלי.
ובתום השעה שוב אתעה לבדי.
להרגיש את השקט גועש, נעצר,
במפגש מתוזמן באחרית דבר,
לפגוש יד מושטת מוכנה לנגן,
על גוף משוע, שגדול בו האין.
להרגיש גוף ששכח קיומו וקיומו שכך,
לחבור לרצון להכיל כאבי שהוזנח,
למצוא באין מקום ובאי צפי – יד מושיעה,
האומרת: "היכון לחיים, קום לתחייה!"
קום לתחייה כי נכונים הם חייך!
קום לתחייה כי רוחי היא עדיך.
קום ורכב בדרך החום והנס,
כי השחר עולה והקרח נמס.
לקרא שורות אלה ולדעת ברור,
כי הונאה עצמית היא שוב הסיפור,
דבר לא ארע, רק ערגה משלי.
ובתום השעה שוב אתעה לבדי.
