ערב

ערב

ערב
ערב בא , לעיר מגיע רב ,
פני לשלום ,אמר,
עם איש אני לא רב.
בידו אוחז פרח בר לבן
ומעליו מתעופף עורב שחור,
ומה מוזר קולו ערב ולא צורם.
כולם מביטים בתימהון על הרב
עם פרח הבר ועל העורב
עם הקול הערב ולא מבינים..
פותח פיו הרב נושא דרשה על הרעב בעולם
כולם משתתקים-
ואז את הארנקים פותחים וביד נדיבה לרב תורמים.
זהו מסכם הרב לעת ערב אין יותר רעב
אומר והולך ומעליו עף העורב עם הקול הערב
 
למעלה