ערב שבת שכזה...
לפני שבועיים, הרגשתי המאושרת באדם. ישבתי לי וחשבתי לאיזו "נחלה" הגעתי. בעל מדהים, משפח אהובה, עבודה כיפית והאושר הכי גדול שחוויתי בחיי, לגדל בתוכי את מי שיהיה בננו הבכור. ואז, בסקירת מערכות ארורה אחת, כל האושר השתבש. המציאות נתנה סטירת לחי מצלצלת שעדיין לא קמתי ממנה. כבר שבוע אחרי הגרידה, ריקנו לי את הרחם, והתרוקן לי איתו גם הלב. מנסה לשדר לסביבה מסרים של התחזקות והבראה, אבל יותר מרגישה כמו שחקנית די טובה.. הצלחתי לעבוד עליהם שאני בסדר ושאני מתחזקת ומעודדת. זה הרי לא נכון. אני שבורה ועצובה ומרוקנת. רק לבעלי היקר בוכה. או לעצמי... ומה יהיה הלאה? למה זה קרה לנו? איך בתוך שבועיים האופוריה שחייתי בה נסדקה לרסיסים. משתדלת להזכיר לעצמי את יתר הדברים הטובים בחיי שהוקרתי אותם מאוד עד לא מזמן. חוזרת עוד ועוד על זה שכל מה שחסר לי בחיים זה הריון..ואם זה הדבר היחיד שחסר, אז יהיה טוב. לא?? כל מנ שנמצאת פה כנרא ה ועברה דברים קשים בדרך לאמהות הנכספת. הרופאה הבטיחה לי שזה רק עיכוב בדרך. להאמין לה? ולמה הכל יןתר קשה כשחשוך בחוץ? ומתי שוב אהיה מאושרת. שאלה קשה.
לפני שבועיים, הרגשתי המאושרת באדם. ישבתי לי וחשבתי לאיזו "נחלה" הגעתי. בעל מדהים, משפח אהובה, עבודה כיפית והאושר הכי גדול שחוויתי בחיי, לגדל בתוכי את מי שיהיה בננו הבכור. ואז, בסקירת מערכות ארורה אחת, כל האושר השתבש. המציאות נתנה סטירת לחי מצלצלת שעדיין לא קמתי ממנה. כבר שבוע אחרי הגרידה, ריקנו לי את הרחם, והתרוקן לי איתו גם הלב. מנסה לשדר לסביבה מסרים של התחזקות והבראה, אבל יותר מרגישה כמו שחקנית די טובה.. הצלחתי לעבוד עליהם שאני בסדר ושאני מתחזקת ומעודדת. זה הרי לא נכון. אני שבורה ועצובה ומרוקנת. רק לבעלי היקר בוכה. או לעצמי... ומה יהיה הלאה? למה זה קרה לנו? איך בתוך שבועיים האופוריה שחייתי בה נסדקה לרסיסים. משתדלת להזכיר לעצמי את יתר הדברים הטובים בחיי שהוקרתי אותם מאוד עד לא מזמן. חוזרת עוד ועוד על זה שכל מה שחסר לי בחיים זה הריון..ואם זה הדבר היחיד שחסר, אז יהיה טוב. לא?? כל מנ שנמצאת פה כנרא ה ועברה דברים קשים בדרך לאמהות הנכספת. הרופאה הבטיחה לי שזה רק עיכוב בדרך. להאמין לה? ולמה הכל יןתר קשה כשחשוך בחוץ? ומתי שוב אהיה מאושרת. שאלה קשה.
