ערב רע

ערב רע

חזרתי כרגע מאחד הערבים הכי פחות נחמדים שהיו לי, לא, לא היתה לי סיבה לא להינות אבל פשוט לא נהניתי, הוזמנו כמה חברים, כמות מצומצמת של חברים מהעבודה, דווקא אלה שאני יותר קרוב אליהם בעבודה. זאת לא פעם ראשונה שכמעט אותה "חבורה" מתכנסת, אבל מה, פשוט פתאום לא הרגשתי שייך, הרגשתי שאני מין נלווה שלא חלק מהם, שאני שם רק מתוך איזה התחייבות, בחרתי שלא לקום וללכת, אלא המשכתי את הערב, ההרגשה בדרך הביתה היתה פשוט לא נעימה, ישבתי לי, בלי מוסיקה, בלי שום דבר פרט למחשבות של עצמי, פשוט נעשה לי רע. לא יודע איך לתאר את זה, אבל זה פשוט הרגשה שלא היתה לי מעולם, כאילו הרגשה של סוף, סוף תקופה, סוף רע. לא יודע אם הגיע הזמן לעבור, או שהגיע הזמן לחופשה, אבל את ההרגשה הזאת אני לא רוצה להרגיש יותר בחיים.
 

zahav2007

New member
יום נעים לך!../images/Emo140.gif

אני כל כך מבינה את הרגשתך,כי גם אני הייתי שם... יש איזו חבורה שהם חברים של בעלי מימי ביה"ס.ואני מכירה אותם שנים.ובינתיים חלק מהם התחתנו ויש להם ילד. ומידי פעם שאנחנו נפגשים,אז אני מרגישה בדיוק ככה! לא שייכת אליהם,אין לי משהו משותף איתם. מבחינתי אני במקום גבוה יותר מהם. וזה לא שאני סנובית או יהירה,פשוט זו ההרגשה! אני עברתי דברים בחיים שהם לא עברו.כי אפשר לראות לפי נושאי השיחה שלהם. אבל...הבעיה שבעלי רוצה לשמור איתם על "אש קטנה" ואני ממש מרגישה רע כל פעם שאנחנו נפגשים איתם ואחת הנשים(אשתו של חבר שהוא לא ממש חבר של בעלי...)שנוכחת לפעמים,אני ממש לא מחבבת אותה,והיא גורמת לי להרגיש רע מאוד,בנוכחותה. אבל כמובן שזה משהו שצריך גם לעבוד על הפנימיות שלנו. כי כניראה שהיא משקפת לי דברים מסויימים שעושים לי רע. בכל אופן,מה שאני מייעצת לך,אם זה חברים שלך אז ההחלטה היא שלך,אם להמשיך איתם בקשר או לא. כי אם הגעת למסקנה שהם עושים לך רע ואתה כבר לא מרגיש שייך,אז כניראה שדרככם התפצלו לכיוונים שונים. זה קורה! אנשים משתנים במשך השנים... מאחלת לך רק הרגשות טובות ושמחות!!! שיהיה לך יום טוב וקרירררררררר
זהב
יום טוב וקריר
 
לא כמוך

היי, לצערי המצב שלי קצת שונה משלך, אלה לא חברים שבאו אליי כעסקת חבילה עם האישה, אלה היו החברים שלי בעבודה, לא, לרגע אני לא מרגיש נעלה כלפיהם, אלא פשוט לא רואה את עצמי כבר כחלק מהם, ההרגשה אתמול היתה כל כך רעה שפשוט רק חיכיתי שזה ייגמר כבר, לא רציתי לפגוע באף אחד ולכן לא מיהרתי ללכת, אחרת הייתי מוצא את דרכי החוצה הרבה יותר מהר. לא יודע למה זה קרה, לא יודע מה גרם לזה ואפילו לא יודע מתי, פשוט אתמול זה פתאום בלט באופן ברור, הרגשתי שהגוף שלי יושב שם אבל הראש חושב מה לעזאזאל אני עושה שם. ניתן לזה יום יומיים, אם לא ישתנה משהו באופן דרסטי אצטרך לקחת את ההחלטה לחתוך.
 

אוסה

New member
אולי אתה לא מנסה להתחבר?

אולי במקום לדקא את עצמך בהרגשה של לא שייך , נסה להשתלב לדבר ולהיות אחד מכולם?
 
למעלה