ערב רב.
מגיע לעבודה וניגש אל האימייל. יש איתות מתפוז. מסר. נכנס לתפוז, איזו הפתעה, זוכרים אותי בפנטזיות. יש לי הזמנה למפגש פורום. לא יודע, זה נשמע לי קצת סתירה, מפגש של פורום פנטזיות. מרוב פנטזיות אין מציאות, ומציאות הורסת פנטזיות. מפגש של פורום פנטזיות מצטייר לי בפנטזיה כאורגיה אחת גדולה, ופתאום אתה מגיע ומוצא...מה? מלא ערב רב. חמישי בערב, אני מוצא את עצמי מתמרק לקראת המפגש. אפקט הפרפר עושה את שלו בבבטן. הגעתי לפאב האפלולי משהו. חדר פרטי נסגר עבור המפגש. הגעתי עם אחותי, לחמם לבאג את המנועים. נראה שגם המלצר, שמוביל אותנו לחדר, המנועים אצלו על טורים גבוהים. אם לא כוסון לפחות שתהיה כוסית אחת לייצג את המשפחה. בכניסה עומדת קופסא ולידה עט ופתקים. כל אחד רושם את הניק הידוע מהפורום ומכניס לקופסא. כך הוסכם מראש. לא מזדהים. נראה לאן הפנטזיות של כל אחד יובילו. כולם הגיעו, 20 איש, אישה, ומה שביניהם. העינים תרות וסורקות מסביב, מנסות לנחש מי זה מי. כל אחד שלף מהקופסא פתק וזה היה הניק שלו להערב. אז כולם יודעים מי הגיע, לא כל כך ידוע מי זה מי באמת. אני מסתכל על זה שקיבל את FUN MAKER ותוהה אם הוא מרוצה מזה. ומה זה עושה לי? יש לי סיכוי לקבל יותר הצעות כשהוא אני? הוא נראה לא רע. כנראה שעשיתי עסקה טובה. מענין אם סידרתי את הבחור. התישבתי עם הוודקה ביד ואחותי לידי. מצדי השני ישבה ... בעצם סביר שזו לא היא, אבל הפתק עליה, והאמיתית בכל זאת באזור. למרות שיש סיכוי של אחת לעשר שמישהו קיבל את הניק שלו בכל זאת. סססאמק הניק, היא נראית מדהים ומצידי שתהיה אום כולתום. אני נוגע במקרה, או שלא, בידה וזה מעורר אותי. אצבעות ארוכות ופרקי ידים עדינות. אני מריץ בראשי תרחיש מהיר של מה האצבעות האלה מסוגלות לעשות. וואו.... לא להאמין. בעצם רגע, אני לא בסיפור שלי, מה אם היא בכלל לא מעונינת ו... ירך נדבקת אל רגלי והמחשבות שלי מוסטות כהרף אל ירכיה. אני מפיל את המפתחות אל מתחת לשולחן וצולל מייד להרים. אני על ברכי ומגניב מבט תחתון אל ירכיה, ללא תחתון. אצבעותיה נשלפות מתוכה ומושטות אליי. ארוחת טעימות. אני סופג את מיצי ערוותה ועולה מייד לקחת אויר לפני שמישהו ירגיש. לאחותי אין ניק מה שמייד מעלה תהיות . ההסבר שלי שורף לבאג את הנתיך מיידית, ללא שום סיכוי לשיפוץ לאחר הנשיקה החלומית שאנחנו מחליפים. "מצטער באג," אמרתי, "חשבתי להביא את אימי אבל היא עמוק באדמה. אני מקווה שתוכל להסתפק באחותי." האמת היא שזה באמת מתחיל להשמע כמו פרק של 'עמוק באדמה'. הגעתי לפאב כבר מתודלק מראש ותוספת הוודקות רק עזרה. הרצפה נעלמה, ואני נעמד על נייר, משבצות, ליד השוליים. ושוב אני מוביל את עצמי אל השרותים, לשחרר את לחץ הנוזלים. עם כל הכבוד לזיונים, אין משהו יותר משחרר מלהגיע מפוצץ, לשלוף אותו מהמכנסיים, לעצום עיניים, לזרוק את הראש לאחור, ולתת לסכר להתפרץ. ההשתנה משחררת! לא לשווא נאמר שזה חצי זיון. ועכשיו מה עם החצי השני?! בדרך החוצה. לאור האדום הבוהק, חולפת מולי שכנתי לשולחן. לא יודע אם הזיתי אבל נראה שעיניה לחצו על FOLLOW ME. נכנסתי אחריה אל התא הצפוף. כהרף ידה נשלחה אל מכנסי, והערס הקטן יצא אל החופש. דרוך ועדיין נצור. אין כמו החופש. היא הורידה את האסלה והתישבה כשאני אל הקיר בגבי. שפתיה, רוויות האלכוהול, עטפו אותי בחום, וידי חפנו את ראשה, לפני שאמצא את עצמי מקופל על הריצפה. יניקה נוספת משחררת את המנועים קדימה ואני מוצא עצמי תופח בתוך פיה. היד על הביצים והלשון חולפת ומעניקה יחס אישי לכל תא ורירית בגופי הנאנק. כעבור רגעים ספורים אמרה לי "מותק, הילד התכווץ". ואני, שכמעט פירקתי את הדלת רק הוספתי: "וואללה? איך הייתי?" "אתה באמת דפוק. איך אמרת שקוראים לך? בעצם, עזוב. לא רוצה לדעת." שלפתי אותה מעלה והצמדתי אל הדלת. פיסת הבד שניסתה לחפות על שדיה הבוקעים, מצאה עצמה על קולב הדלת, כשלשוני מלחכת את פיטמתה הזקורה לתפארת בתוך פי. היד גלשה אל בין רגליה הנוטפות כסכר שנפרץ, והאצבעות נעלמו אל תוך תוכה, עמוק ובחרש, ביבבה. דלת הקסמים חישבה לאבד את הציר עליו היא סובבה. מה שהביא אותי אל האסלה. התישבתי כשמכנסי מופשלים, וכך גם החצאית הזעירה שעליה. היא צנחה צניחה חופשית על המוט שהזדקר מבין רגלי. תנועה קטנה מעגלית הוציאה מעגלי הורה מתוך פי. כמו בעקבות אבן שצללה לה אל הים, התרחבו המעגלים ולא נותר לי אלא לסתום את פי עם שדיה. סתימת הפיות החזיקה עוד שבעה עיגולים של שמחה, לפני שאל תוך צוארי היא צנחה. מטח כבוד מלווה בזיקוק השתחרר מתוכי אל תוכה. גופי בגופה, איזו שמחה. משכתי את גליל הנייר שלידי וניגבתי את הזעה מפניי. היא ניגשה אל המראה ופידרה את אפה. נעמדתי על ידה, וגם אני שמתי לי פודרה. של מי הייתה השורה הזו לעזאזל? אולי הסניף המרכזי. הדלת נפתחת והנה עוד אורחת מהשולחן מצטרפת כשיד גברית צמודה לידה. אני מביט על הפתקית לגופו, FUN MAKER! חחחחחחח.... אל תבייש את הפירמה! צעקתי לו מתוכי. פלטתי "תהנו". התפנינו בחיוך וחזרנו לשולחן. סקירה מהירה הבהירה לי שגם אחות לנו קטנה הייתה, ועם באג היא נעלמה. סאאאאאאאאמק! ידעתי!!!!! הזמנתי לי עוד שוט של וודקה. התעוררתי בבוקר. לא מכיר את התיקרה. אל חזי צמודה מדבקה עם השם של FUN MAKER ומתחת כתוב: "תודה! ודרך אגב, אני בכלל מפורום אחר
". שששששששששיייייייייייייט!!!!!!!!!!!
מגיע לעבודה וניגש אל האימייל. יש איתות מתפוז. מסר. נכנס לתפוז, איזו הפתעה, זוכרים אותי בפנטזיות. יש לי הזמנה למפגש פורום. לא יודע, זה נשמע לי קצת סתירה, מפגש של פורום פנטזיות. מרוב פנטזיות אין מציאות, ומציאות הורסת פנטזיות. מפגש של פורום פנטזיות מצטייר לי בפנטזיה כאורגיה אחת גדולה, ופתאום אתה מגיע ומוצא...מה? מלא ערב רב. חמישי בערב, אני מוצא את עצמי מתמרק לקראת המפגש. אפקט הפרפר עושה את שלו בבבטן. הגעתי לפאב האפלולי משהו. חדר פרטי נסגר עבור המפגש. הגעתי עם אחותי, לחמם לבאג את המנועים. נראה שגם המלצר, שמוביל אותנו לחדר, המנועים אצלו על טורים גבוהים. אם לא כוסון לפחות שתהיה כוסית אחת לייצג את המשפחה. בכניסה עומדת קופסא ולידה עט ופתקים. כל אחד רושם את הניק הידוע מהפורום ומכניס לקופסא. כך הוסכם מראש. לא מזדהים. נראה לאן הפנטזיות של כל אחד יובילו. כולם הגיעו, 20 איש, אישה, ומה שביניהם. העינים תרות וסורקות מסביב, מנסות לנחש מי זה מי. כל אחד שלף מהקופסא פתק וזה היה הניק שלו להערב. אז כולם יודעים מי הגיע, לא כל כך ידוע מי זה מי באמת. אני מסתכל על זה שקיבל את FUN MAKER ותוהה אם הוא מרוצה מזה. ומה זה עושה לי? יש לי סיכוי לקבל יותר הצעות כשהוא אני? הוא נראה לא רע. כנראה שעשיתי עסקה טובה. מענין אם סידרתי את הבחור. התישבתי עם הוודקה ביד ואחותי לידי. מצדי השני ישבה ... בעצם סביר שזו לא היא, אבל הפתק עליה, והאמיתית בכל זאת באזור. למרות שיש סיכוי של אחת לעשר שמישהו קיבל את הניק שלו בכל זאת. סססאמק הניק, היא נראית מדהים ומצידי שתהיה אום כולתום. אני נוגע במקרה, או שלא, בידה וזה מעורר אותי. אצבעות ארוכות ופרקי ידים עדינות. אני מריץ בראשי תרחיש מהיר של מה האצבעות האלה מסוגלות לעשות. וואו.... לא להאמין. בעצם רגע, אני לא בסיפור שלי, מה אם היא בכלל לא מעונינת ו... ירך נדבקת אל רגלי והמחשבות שלי מוסטות כהרף אל ירכיה. אני מפיל את המפתחות אל מתחת לשולחן וצולל מייד להרים. אני על ברכי ומגניב מבט תחתון אל ירכיה, ללא תחתון. אצבעותיה נשלפות מתוכה ומושטות אליי. ארוחת טעימות. אני סופג את מיצי ערוותה ועולה מייד לקחת אויר לפני שמישהו ירגיש. לאחותי אין ניק מה שמייד מעלה תהיות . ההסבר שלי שורף לבאג את הנתיך מיידית, ללא שום סיכוי לשיפוץ לאחר הנשיקה החלומית שאנחנו מחליפים. "מצטער באג," אמרתי, "חשבתי להביא את אימי אבל היא עמוק באדמה. אני מקווה שתוכל להסתפק באחותי." האמת היא שזה באמת מתחיל להשמע כמו פרק של 'עמוק באדמה'. הגעתי לפאב כבר מתודלק מראש ותוספת הוודקות רק עזרה. הרצפה נעלמה, ואני נעמד על נייר, משבצות, ליד השוליים. ושוב אני מוביל את עצמי אל השרותים, לשחרר את לחץ הנוזלים. עם כל הכבוד לזיונים, אין משהו יותר משחרר מלהגיע מפוצץ, לשלוף אותו מהמכנסיים, לעצום עיניים, לזרוק את הראש לאחור, ולתת לסכר להתפרץ. ההשתנה משחררת! לא לשווא נאמר שזה חצי זיון. ועכשיו מה עם החצי השני?! בדרך החוצה. לאור האדום הבוהק, חולפת מולי שכנתי לשולחן. לא יודע אם הזיתי אבל נראה שעיניה לחצו על FOLLOW ME. נכנסתי אחריה אל התא הצפוף. כהרף ידה נשלחה אל מכנסי, והערס הקטן יצא אל החופש. דרוך ועדיין נצור. אין כמו החופש. היא הורידה את האסלה והתישבה כשאני אל הקיר בגבי. שפתיה, רוויות האלכוהול, עטפו אותי בחום, וידי חפנו את ראשה, לפני שאמצא את עצמי מקופל על הריצפה. יניקה נוספת משחררת את המנועים קדימה ואני מוצא עצמי תופח בתוך פיה. היד על הביצים והלשון חולפת ומעניקה יחס אישי לכל תא ורירית בגופי הנאנק. כעבור רגעים ספורים אמרה לי "מותק, הילד התכווץ". ואני, שכמעט פירקתי את הדלת רק הוספתי: "וואללה? איך הייתי?" "אתה באמת דפוק. איך אמרת שקוראים לך? בעצם, עזוב. לא רוצה לדעת." שלפתי אותה מעלה והצמדתי אל הדלת. פיסת הבד שניסתה לחפות על שדיה הבוקעים, מצאה עצמה על קולב הדלת, כשלשוני מלחכת את פיטמתה הזקורה לתפארת בתוך פי. היד גלשה אל בין רגליה הנוטפות כסכר שנפרץ, והאצבעות נעלמו אל תוך תוכה, עמוק ובחרש, ביבבה. דלת הקסמים חישבה לאבד את הציר עליו היא סובבה. מה שהביא אותי אל האסלה. התישבתי כשמכנסי מופשלים, וכך גם החצאית הזעירה שעליה. היא צנחה צניחה חופשית על המוט שהזדקר מבין רגלי. תנועה קטנה מעגלית הוציאה מעגלי הורה מתוך פי. כמו בעקבות אבן שצללה לה אל הים, התרחבו המעגלים ולא נותר לי אלא לסתום את פי עם שדיה. סתימת הפיות החזיקה עוד שבעה עיגולים של שמחה, לפני שאל תוך צוארי היא צנחה. מטח כבוד מלווה בזיקוק השתחרר מתוכי אל תוכה. גופי בגופה, איזו שמחה. משכתי את גליל הנייר שלידי וניגבתי את הזעה מפניי. היא ניגשה אל המראה ופידרה את אפה. נעמדתי על ידה, וגם אני שמתי לי פודרה. של מי הייתה השורה הזו לעזאזל? אולי הסניף המרכזי. הדלת נפתחת והנה עוד אורחת מהשולחן מצטרפת כשיד גברית צמודה לידה. אני מביט על הפתקית לגופו, FUN MAKER! חחחחחחח.... אל תבייש את הפירמה! צעקתי לו מתוכי. פלטתי "תהנו". התפנינו בחיוך וחזרנו לשולחן. סקירה מהירה הבהירה לי שגם אחות לנו קטנה הייתה, ועם באג היא נעלמה. סאאאאאאאאמק! ידעתי!!!!! הזמנתי לי עוד שוט של וודקה. התעוררתי בבוקר. לא מכיר את התיקרה. אל חזי צמודה מדבקה עם השם של FUN MAKER ומתחת כתוב: "תודה! ודרך אגב, אני בכלל מפורום אחר
