ערב יום הזכרון

ונזכור את כולם ...

ימי הזכרון ..ימים לא קלים...מתערבב הזכרון עם הכאב הפרטי ודברים צפים ועולים . ויחד עם זה מנסה להדחיק לא לשמוע ..והערב אהיה באזכרה מרכזית ... ונזכור את כולם ....
 
הערב אדליק 3 נרות

נר ראשון לזכר דודי , אח של אמי שנהרגבן 17 בשנת ב47 וקבור בחלקת לוחמי ההגנה בסגולה,אותי לצערי לא הכרתי , הוא עלה הבריח את הגבול מסוריה הצטרף לגרעין בבית ברנר והקימו את קבוץ בית אורן שבא לבקר את ההורים שעלו מסוריה נדרס למוות ע"י שריונית של צבא הבריטי נר שני מדליקה לזכרה של אחותי הקטנה שנהרגה בדרכה לבסיס וקבורה בבית העלמין שבעירי ,כתבתי עליה בעבר , היא נהרגה בהתהפכות של אוטובוס צבאי 24 פצועים הרוגה אחת היא לא היתה לוחמת אבל עשתה לילות כימים בהגנה על שמי המדינה שלנו חודש לפני השחרור שלה היא הפכה למלאכית שלי לפני 22 שנים במותה היתה בת 20 ו11 חודש , היא תשאר לעד בת 20 נר שלישי אדליק לזכר בן דודי ייקר ואהוב - שנרצח ן באבני חפץ שבשומרון, שהגן על הבית שלו ו5 ילדיו ,שהמחבל ניסה לפרוץ על הבית וירה על הבית , הבת הבכורה שלו הגנה בגופה על הבת הקטנה ונפצעה מהיריות של המחבל והוא שהיה בכיתת כוננות יצא להרחיק את המחבל ונורה מקליע בצוואר הוא היה לוחם בסיירת גבעתי ,לוחם ששרד את הלחימה בלבנון , אבל נהרג בערב השבת שקדמה לפסח,בהגנה על הבית שבנה לו ולמשפחתו , הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בסגולה הוא הונצח באבני חפץ שהוא נמנה על המייסדים של הישוב הם לא היו לוחמים עם תהילת הקרב , אבל שלושתם יקרים ואהובים שאבדו לנו בתחילת החיים בשיא עשייה שלהם ןקבורים בבית קברות צבאי , עשיה שלהם פסקה בטרם עת , בדרך כלל אני חשופה ואישית מאד, אך הפעם בחרתי לא לציין את השמות , בגלל המשפחה המורחבת ,שיש לה חלק בעשייה הציונית בארצנו וזה יחשוף אותם , ולא אוסיף דבר , כי הדמעות חונקות את גרוני הערב
 
דברים שלא סיפרו לי.

דברים שלא סיפרו לי. קטע קריאה ששמעתי בטקס הזכרון ומאד הזדהתי איתו, לא יודעת מי כתב, אבל מצאתי ברשת שזה נכתבו לזכרה של יעל גלעד שנהרגה בפיגוע בקפה אפרופו, בתל אביב, 1997. אמרו לי שהזמן יעשה את שלו, אבל לא סיפרו לי שאין דרך לעבד את האבדן , וככל הנראה הוא יהיה חלק ממני..... עד יומי האחרון כפי שהוא חלק ממני מאז היום הראשון. אמרו לי שהפצעים יגלידו ויישארו "רק" צלקות, אבל לא ספרו לי שאין שום תרופה ללב המדמם ושלא משנה כמה זמן עבר, או מה קרה בינתיים, הזכרון חי תמיד והוא מביא איתו, כאב בלתי נסבל, כאילו זה קרה רק אתמול. אמרו לי שאי אפשר להישאר בעבר וצריך להסתכל קדימה, אבל לא סיפרו לי שאובדן, לוקח את העתיד יחד עם העבר, לא סיפרו לי שכל מה שיש לך זה ההווה......וגם זה שנוי במחלוקת. אמרו לי ששכול זה כאב, צער וגעגועים אין קץ אל מי שאיננו, אבל לא סיפרו לי שהשכול משמעותו מהפכה בדרך שבה משפחתי ואני חיים את חיינו. אמרו לי שלחיים יש כוח משלהם, ואנו הנשארים, לא מתים עם המתים. אבל לא סיפרו לי שלחיות צריך להחליט, ושכל יום ויום, צריך להחליט מחדש, אם לחיות או למות. לא סיפרו לי, שלהחליט לחיות .... כואב...... כמעט..... כמו למות.
 

רוזהלי

New member
מסדר הנופלים \ חיים חפר

הם באים מן ההרים, מן השפלה, מן המדבר הם באים - שמות, פנים, עיניים - ומתיצבים אל המסדר הם באים בצעד גברי, חזקים ושזופים הם יוצאים מתוך המטוסים המרוסקים ומן הטנקים השרופים הם קמים מאחורי הסלעים, מעבר לדיונות ומתוך תעלות הקשר גבורים כאריות, עזים כנמרים וקלים כנשר והם עוברים אחד אחד בין שתי שורות של מלאכים המאכילים אותם סוכריות ועונדים על צווארם פרחים ואני מביט בהם והם כולם שמחים אלה האחים שלי, אלה האחים. והם פוגשים זה את זה, עיניים שחורות וכחלות וחומות והם מזכירים זה לזה שמות וכלי נשק ומקומות ומוזגים זה לזה ספלי קפה ותה ומתפרצים פתאם יחד בקריאות: כיפאק היי! והם פוגשים בקהל הרבה רעים וידידים והמפקדים טופחים על שכם הטוראים וטוראים לוחצים יד למפקדים והם פורצים בשירה ומוחאים כפים ומקשיבים להם בהתפעלות כל יושבי השמים והפגישה נמשכת יום ולילה יום ולילה כי חבורה שכזאת לא היתה עוד למעלה ואז פתאום הם שומעים קולות מכרים ובוכים והם מביטים הביתה אל אבא ואמא, אל הנשים והילדים והאחים ופניהם דוממות והם עומדים נבוכים ואז מישהו מהר לוחש: סליחה, אבל היינו מכרחים נצחנו בקרבות וכעת אנו נחים אלה האחים שלי, אלה האחים. וככה הם עומדים והאור על פניהם ורק אלהים לבדו עובר ביניהם וכשדמעות בעיניו הוא מנשק את פצעיהם והוא אומר בקול רוטט למלאכים הלבנים: אלה הבנים שלי, אלה הבנים.
 

ALIZ58

New member
קטע קריאה

בוקר טוב כמה שזה נכון,,מילה אחת לקחתי ,, לא סיפרו לי שלהחליט לחיות..כואב..וקשה ... החיים חזקים ,,ואין זמן לחשוב להביט אחורה,, אני מרגישה נסחפת זורמת,,וכל פעם יש בעיה חדשה,, שצריכים לפתור,, ולא שואלים אותך ,,מתאים לך ,,נוח לך ,,יש לך כוח להתמודד,, כמו המים בים ממשיכים לזרום.....
 

בוררר

New member
היי יום הזיכרון

היי לכם עכשוו חזרתי מתקס יום הזיכרון אין מצב רוח יום עצוב וקשה אני ובנותי סליחה לא יכול לרשום קשה
 
השנה קשה יותר מתמיד

השנה הדגש הוא אחלים שכולים , זה קרוב אלי מאד כי יש הרבה משפחות שנותרו רק האחים, ההורים נפטרו הדמעות זולגות חופשי הראש מתפוצץ מכאבים הזיקוקים בחוץ אבל העיניים עדיין דומעות הארץ שלנו מתבגרת כבר 62 שנים ולאובדן יש גם טעם אחר מבינה אותך ושולחת לך ים של כח לשרוד את יום העצמאות
 

ALIZ58

New member
טכס ליום הדכרון

בוקר טוב לכולם וחג עצמאות שמח רציתי לשתף אתכם ,,ברגשותיי במקום עבודתי קימנו טכס ליום הדכרון לחללי צ.ה.ל ובקשו ממני להקריע קטע, ולשיר כמה שירים,,עם עוד כמה עובדים הסכמתי להקריע ולשיר (כי לשיר אני אוהבת ,,בנעורי השתתפתי בלהקה בבי"ס) כאשר היו החזרות למופע כל פעם ,,לא יכולתי לעמוד בזה עיני מלאו דמעות ,, היו שירים שמיד הזכירו לי את האובדן הגדול,,אחד השירים של שרית חדד( תסלחו לי לא זוכרת את שם השיר),,ושיר אחר את ים הסליחות ,רציתי לבקש מהמנחה לוותר עלי בטכס,, אבל לא הצלחתי לדבר איתה,,ולבסוף הופעתי ועמדתי בגבורה,,קראתי את קטע הקריאה,, ושרתי את כל השירים עם כולם..והרגשתי שהתעלתי על עצמי ,,עם כל הקושי שבדבר..,מיום ליום מתעצם,הכאב אצלי ,ומבינה את האובדן הגדול ,באישיות ,ביכולת לתת בלי סוף, בידי הזהב ..,בתחילה כאשר אדם נפטר חושבים שהלך לטייל ,,להסתובב,, לקניות ,,ולא מוכנים להקל,,לא רוצים מתעלמים,,אבל הזמן גורם לך להרגיש ,,בחסרון ,,עם זה בתשומת הלב שחסרה ,,בחיזוקים ,ובתמיכה ,,בעזרה ,,שנתנה ללא תמורה ,,וללא התנגדות... אלוהים אהב אותי שלח לי אדם נפלא,,,
 
תודה לאלוקים ונשות ישראל

לסיום ערב יום הזכרון לחללי צה"ל כל היום שמעתי מאתמול את כלי התקשורת ,במיוחד נשות ישראל ,ונדהמתי מין האוצמה ,הכח ,אצילות הנפש ,בהתמודדותן עם השכול והאובדן יקיריהן .. פשוט דוגמה ומופת ,שיש מה ללמוד מהן אני אלמן זה שנה פלוס ,נחשב איש חזק ,אבל רגיש ורגשן ,והגבירות החזקות נתנו לי מנת כח נפשי ענק ,איך להתמודד עם השכול ולהמשך החיים ברוח אופטימי למרות הכל לפי דעתי עשו "בית ספר לכולם " צריך להגיד תודה לאלהים ,שברך את עם ישראל בנשים כה חזקות ,אצילות ,מוסריות ,שמעלות אותן לרמה של נביאות ישראל אישת ז"ל דברה גם כך ,משך השנים ..... אני גאה להשתייך לעם ,שהתברכה בנשים כה מיוחדות ,אומר תודה לבורה עולם ולכל הגבירות האצילות ,שנותנות תקווה לעתיד . בזכותן אנו נתקיים ,ונצח ישראל לא ישקר גבר שמפרגן למין ה"חלש " שיהיה לנו חג עצמאות שמח שוורצה חיה
 
לסיום ערב יום הזכרון לחללי צה"ל

לסיום ערב יום הזכרון לחללי צה"ל כל היום שמעתי מאתמול את כלי התקשורת ,במיוחד נשות ישראל ,ונדהמתי מין האוצמה ,הכח ,אצילות הנפש ,בהתמודדותן עם השכול והאובדן יקיריהן .. פשוט דוגמה ומופת ,שיש מה ללמוד מהן אני אלמן זה שנה פלוס ,נחשב איש חזק ,אבל רגיש ורגשן ,והגבירות החזקות נתנו לי מנת כח נפשי ענק ,איך להתמודד עם השכול ולהמשך החיים ברוח אופטימי למרות הכל לפי דעתי עשו "בית ספר לכולם " צריך להגיד תודה לאלהים ,שברך את עם ישראל בנשים כה חזקות ,אצילות ,מוסריות ,שמעלות אותן לרמה של נביאות ישראל אישת ז"ל דברה גם כך ,משך השנים ..... אני גאה להשתייך לעם ,שהתברכה בנשים כה מיוחדות ,אומר תודה לבורה עולם ולכל הגבירות האצילות ,שנותנות תקווה לעתיד . בזכותן אנו נתקיים ,ונצח ישראל לא ישקר גבר שמפרגן למין ה"חלש " שיהיה לנו חג עצמאות שמח שוורצה חיה
 
הרבה תודות לאם היהודה

היא האשת החייל של העם שלנו עוד מימי המלכים הגברים הם לוחמים אבל הנשים הם העמלות לאיחוד העם בארצו תקרא מה עשתה אביגיל אשתו של נבל הכרמלי (זה בספר מלכים בתנ"ך ) איך הצילה את האנשים שלה שבעלה ביזה את דוד , וזלזל בכוחו של דוד העומד להיות מלך על ישראל שהתאלמנה הציע לה דוד להיות לו לאשה בזכות , כי התבונה שלה שמנעה מלחמה ואבדות וקרע העם האשה הנתפסת כמין החלש שורדת יותר שנים מהגבר המצוי , ותפקידה בהרחבת ותחזוקת המשפחה , היא האמא של הילדים ושקשה להם הם בוכים אמא , כך במשך כל הדורות שהיו ושיהיו בעתיד
 
האם היהודיה ואני

האם היהודיה , היא האשת החייל של העם שלנו, עוד מימי המלכים הגברים הם לוחמים , אבל הנשים הם העמלות לאיחוד העם בארצו תקראו מה עשתה אביגיל אשתו של נבל הכרמלי (זה בספר מלכים בתנ"ך ) איך הצילה את האנשים שלה שבעלה ביזה את דוד , וזלזל בכוחו של דוד העומד להיות מלך על ישראל שהתאלמנה הציע לה דוד להיות לו לאשה בזכות , כי התבונה שלה שמנעה מלחמה ואבדות וקרע העם האשה הנתפסת כמין החלש שורדת יותר שנים מהגבר , תראו כמה אלמנות יש יחסים לאלמנים בבתי האבות ובקהילות ותפקידה של האם בהרחבת ותחזוקת המשפחה הוא משמעותי , היא נושאת אותם בבטנה , יולדת אותם מניקה אותם בחלב שהיא מייצרת עבורם היא שותפה לגידול הילדים ובמקביל לפיתוח הקרירה שלה היא האמא של הילדים ושקשה להם הם בוכים אמא , כך במשך כל הדורות שהיו ושיהיו בעתיד ואני שלא זכיתי להיות אמא יהודיה כואבת את זה מאד אולי כי אני יודעת כמה משמעותי המקום שלה בעם שלי היום ידעת כמה עשיתי בעולם הזה שלי מבלי יצור חיים בקרבי יודעת כמה תרמתי לילדים ולבוגרים שחיואיתי ולידי בני משפחה וזרים היום דברתי עם דודה על סבא וסבתא ואת המקום שלי בחיים שלהם כמה עזרתי להם והכנסתי להם שמחה לחיים שנולדתי וגדלתי אצלהם בבית על הגעגוע של סבתא לבנות שגרו רחוק ממנה ולבן שנהרג שבוע אחרי שעלו לארץ אחרי שנים שהיא לא ראתה אותו , הוא עלה לארץ עם עליית הנוער, הם נשארו בסוריה היום הבנתי למה רק אלי סבא וסבתא חייכו מכל הלב , מה אני הייתי עבורם שנולדתי הנכדה הראשונה שגדלה קרוב אליהם וגרמה להם לחייך אחרי האובדן של הבן ממשיכה לעשות את זה עבור כל מי שאני מכירה ,מראה להם את הדרך לשמחה לקבל את גזר הדין של האובדן , ולהמשיך לחיות אל אף הובדן , להתחבר שנית אל החיים להניח למוות ולהולכים , ולהתחבר אל החיים סביבינו שתלויים בנו וצריכים אותנו מחייכים זו תובנה שאני גם שמעתי ממרים פרץ , אשה בעלת אמונה חזקה המחוברת לתורה ולארץ אשת חינוך שגדלה משפחה לתפארת עמנו , שיודעת כאב מהו ואובדן מהו וממשיכה לחיות השנה ביום הזכררון הזה למדתי את החוזק של האם היהודייה להוביל את משפחתה ואת החלק שלי בעניין של לחזק האמהות באשר הן , למרות שלא זכיתי להיות אמא בעמי
 
האם היהודיה ואני

האם היהודיה , היא האשת החייל של העם שלנו, עוד מימי המלכים הגברים הם לוחמים , אבל הנשים הם העמלות לאיחוד העם בארצו תקראו מה עשתה אביגיל אשתו של נבל הכרמלי (זה בספר מלכים בתנ"ך ) איך הצילה את האנשים שלה שבעלה ביזה את דוד , וזלזל בכוחו של דוד העומד להיות מלך על ישראל שהתאלמנה הציע לה דוד להיות לו לאשה בזכות , כי התבונה שלה שמנעה מלחמה ואבדות וקרע העם האשה הנתפסת כמין החלש שורדת יותר שנים מהגבר , תראו כמה אלמנות יש יחסים לאלמנים בבתי האבות ובקהילות ותפקידה של האם בהרחבת ותחזוקת המשפחה הוא משמעותי , היא נושאת אותם בבטנה , יולדת אותם מניקה אותם בחלב שהיא מייצרת עבורם היא שותפה לגידול הילדים ובמקביל לפיתוח הקרירה שלה היא האמא של הילדים ושקשה להם הם בוכים אמא , כך במשך כל הדורות שהיו ושיהיו בעתיד ואני שלא זכיתי להיות אמא יהודיה כואבת את זה מאד אולי כי אני יודעת כמה משמעותי המקום שלה בעם שלי היום ידעת כמה עשיתי בעולם הזה שלי מבלי יצור חיים בקרבי יודעת כמה תרמתי לילדים ולבוגרים שחיואיתי ולידי בני משפחה וזרים היום דברתי עם דודה על סבא וסבתא ואת המקום שלי בחיים שלהם כמה עזרתי להם והכנסתי להם שמחה לחיים שנולדתי וגדלתי אצלהם בבית על הגעגוע של סבתא לבנות שגרו רחוק ממנה ולבן שנהרג שבוע אחרי שעלו לארץ אחרי שנים שהיא לא ראתה אותו , הוא עלה לארץ עם עליית הנוער, הם נשארו בסוריה היום הבנתי למה רק אלי סבא וסבתא חייכו מכל הלב , מה אני הייתי עבורם שנולדתי הנכדה הראשונה שגדלה קרוב אליהם וגרמה להם לחייך אחרי האובדן של הבן ממשיכה לעשות את זה עבור כל מי שאני מכירה ,מראה להם את הדרך לשמחה לקבל את גזר הדין של האובדן , ולהמשיך לחיות אל אף הובדן , להתחבר שנית אל החיים להניח למוות ולהולכים , ולהתחבר אל החיים סביבינו שתלויים בנו וצריכים אותנו מחייכים זו תובנה שאני גם שמעתי ממרים פרץ , אשה בעלת אמונה חזקה המחוברת לתורה ולארץ אשת חינוך שגדלה משפחה לתפארת עמנו , שיודעת כאב מהו ואובדן מהו וממשיכה לחיות השנה ביום הזכררון הזה למדתי את החוזק של האם היהודייה להוביל את משפחתה ואת החלק שלי בעניין של לחזק האמהות באשר הן , למרות שלא זכיתי להיות אמא בעמי
 
למעלה