טכס ליום הדכרון
בוקר טוב לכולם וחג עצמאות שמח רציתי לשתף אתכם ,,ברגשותיי במקום עבודתי קימנו טכס ליום הדכרון לחללי צ.ה.ל ובקשו ממני להקריע קטע, ולשיר כמה שירים,,עם עוד כמה עובדים הסכמתי להקריע ולשיר (כי לשיר אני אוהבת ,,בנעורי השתתפתי בלהקה בבי"ס) כאשר היו החזרות למופע כל פעם ,,לא יכולתי לעמוד בזה עיני מלאו דמעות ,, היו שירים שמיד הזכירו לי את האובדן הגדול,,אחד השירים של שרית חדד( תסלחו לי לא זוכרת את שם השיר),,ושיר אחר את ים הסליחות ,רציתי לבקש מהמנחה לוותר עלי בטכס,, אבל לא הצלחתי לדבר איתה,,ולבסוף הופעתי ועמדתי בגבורה,,קראתי את קטע הקריאה,, ושרתי את כל השירים עם כולם..והרגשתי שהתעלתי על עצמי ,,עם כל הקושי שבדבר..,מיום ליום מתעצם,הכאב אצלי ,ומבינה את האובדן הגדול ,באישיות ,ביכולת לתת בלי סוף, בידי הזהב ..,בתחילה כאשר אדם נפטר חושבים שהלך לטייל ,,להסתובב,, לקניות ,,ולא מוכנים להקל,,לא רוצים מתעלמים,,אבל הזמן גורם לך להרגיש ,,בחסרון ,,עם זה בתשומת הלב שחסרה ,,בחיזוקים ,ובתמיכה ,,בעזרה ,,שנתנה ללא תמורה ,,וללא התנגדות... אלוהים אהב אותי שלח לי אדם נפלא,,,