ערב טוב .

[ליאורט1]

יופי של תמונה

ומצטער שנדחפתי לך לשרשור... חשבתי על זה רק באמצע

 

[ihtiyar]

../images/Emo24.gif תודה

תמיד נחמד שמצרפים לשרשור שלך תמונות יפות ממקומות אחרים

 

[ליאורט1]

גשרים... קצת גשם והם קורסים...

אחד משני הגשרים המרכזיים בלה אחרי כמה ימי גשם. יסודות הגשר השני נסחפו כמעט לגמרי, איכשהו הם הצליחו להחזיק אותם מספיק בשביל שאנשים יוכלו לעבור.

 

[ליאורט1]

נסחף

 

[ליאורט1]

וגשרים שכן החזיקו מעמד - ניו זילנד

בכל טרק זה היה הפחד הכי גדול שלי מזל שאי אפשר היה לחזור אחורה...

 

[ליאורט1]

בתוך היער

 

[דגנית]

נו.. כאלה.. איך אפשר לעלות..

ולמה לא לחזור אחורה?

תמונות מדהימות העלתם

 

[ליאורט1]

תאמיני לי שבכל גשר כזה איבדתי כמה שנים מהחיים

אני ממש פחדן בדברים האלה אבל עובדה שבסוף עברתי, לאט לאט ועם הרבה דירבון עצמי תוך כדי. אי אפשר לחזור אחורה: א. רצון לסיים את הטרק ב. לקח יומיים להגיע אז עכשיו אני אחזור? ג. מי אמר שבדרך אחורה אין עוד גשרים? ד. לחץ חברתי

 

[דגנית]

חחחחחח אהבתי את .. מי אמר שבדרך

אחורה אין עוד גשרים.. כל הכבוד על היכולת לעמוד במשימה.. אולי פעם.. כשיהיה מי שאסמוך עליו בעיניים עצומות (כדי שלא אראה את הגובה חחח) שלא ישאיר אותי רועדת מפחד ליד איזה גשר אנסה חחחח נשמע מדהים! נראה מדהים.. ולי אין אומץ

 

[ליאורט1]

אם אני יכולתי כל אחד יכול

תאמיני לי... אומנם אצלי זה לא פחד גבהים אמיתי אלא פשוט פחד נטו רגיל אבל אני באמת חושב שאם רוצים אז אפשר. אם את יודעת שאין לך ברירה אז את תעברי, אולי זה יקח לך זמן, הרבה פחד והרבה שיכנועים עצמיים אבל בסוף עוברים. דווקא בגלל זה אני העדפתי לעבור את הגשרים האלה לבד(גם ככה בדר"כ מותר רק אחד בכל פעם) אבל דווקא לבד ידעתי שאין מי שמסתכל, אין מי שפתאום יחליט שזה מצחיק לנדנד את הגשר ואין מי שמחכה שאני כבר אסיים בהתחלה או בסוף. למרות שזה לא הדבר הכי מבריק את רוב הטרקים העדפתי לעשות לבד ולפגוש אנשים רק בסוף היום בבקתה. ככה ידעתי שאני הולך בקצב שלי ועושה מה שאני רוצה, אם בא לי לעצור אני עוצר אם בא לי לדבר לעצמי אני מדבר ואם בא לי לאכול אני אוכל בלי לחשוב שמחכים לי או שאני מעקב מישהו ואפילו מסיבה אגואיסטית שאני לא צריך לדאוג לאף אחד אחר... מספיק קשה לי לדאוג לעצמי. בסוף תחושת הסיפוק הרבה יותר גדולה. פשוט לא להסתכל למטה...

 

[דגנית]

יש המון במה שאתה אומר, בעיקר לעשות דברים

בקצב אישי.. לבד.. יש בזה משהו.. ופחד.. נוסף לפחד הטהור והאמיתי.. תוסיף פחד מגבהים ואני מסודרת. האמת שלפני שהגעתי לנפאל התוכניות היו.. לצאת לטרקים.. איך שהוא.. כאשר הגיע רגע האמת פשוט חליתי.. הקירור מתאילנד, שיעול, גבהים.. רפטינג בנהר, עוד יותר שיעול חחח עצלנות וכו' חחחחחח זה סוג של מסע.. שלא הייתי מוכנה פיזית ונפשית לעבור אולי בפעם הבאה...

 

[הילדה בחולצה הכחולה]

תמונות מקסימות של גשרים

ממש נהנתי להסתכל!