ערב טוב
שלום... לא יוצא לי לכתוב הרבה כאן כי יש סביבי תמיד אנשים ודבר אחרון שאני רוצה שיקרה זה שהם יראו שאני במשבר וחלשה. אני!!! הרי כולם חושבים שאני חזקה ואופטימית ואף פעם לא מתבכיינת!!! חחח רק שהם לא יודעים כמה אני בוכה כשאני לבד, ואפילו אם אני לא בוכה כואב לי איפשהו באזור הלב לא כאב פיזי של ממש אבל כואב לא פחות. כאילו איזה משהו תופס אותי מבפנים ולא נותן לי לנשום. אני מטופלת על ידי פסיכיאטר בצבא ( לא הייתי קוראת לזה טיפול ) והיום הייתי אצלו. הוא כל מפגש שלנו רושם לי אותן תרופות וכל פעם מגדיל מינון. אספר לכן סוד- אני לא לוקחת אותן כי אני לא חושבת שזה יעזור. הבעיות שלי יותר מדי מציאותיות והן לא רק בראש שלי לכן לדעתי התרופות מיותרות כאן.המצב בבית החמיר אז אני בכלל התפרקתי על ידו ובכיתי לו כמו תינוקת. באמת לפעמים אני פשוט רוצה להיעלם לאנשהו ולא לחזור לכאן לעולם. נמאס לי מבעיות. אני רק מצליחה איכשהו לצאת מצרה אחת וישר באה צרה אחרת. כבר מזמן שלא חייכתי ולא צחקתי, טוב מה אני רוצה הרי כבר מזמן לא קרה שום דבר משמח. אני רק מקווה שמחר יהיה יום יותר טוב מהיום ושאולי יקרה משהו שיגרום לי לחייך. אמן!!!!
שלום... לא יוצא לי לכתוב הרבה כאן כי יש סביבי תמיד אנשים ודבר אחרון שאני רוצה שיקרה זה שהם יראו שאני במשבר וחלשה. אני!!! הרי כולם חושבים שאני חזקה ואופטימית ואף פעם לא מתבכיינת!!! חחח רק שהם לא יודעים כמה אני בוכה כשאני לבד, ואפילו אם אני לא בוכה כואב לי איפשהו באזור הלב לא כאב פיזי של ממש אבל כואב לא פחות. כאילו איזה משהו תופס אותי מבפנים ולא נותן לי לנשום. אני מטופלת על ידי פסיכיאטר בצבא ( לא הייתי קוראת לזה טיפול ) והיום הייתי אצלו. הוא כל מפגש שלנו רושם לי אותן תרופות וכל פעם מגדיל מינון. אספר לכן סוד- אני לא לוקחת אותן כי אני לא חושבת שזה יעזור. הבעיות שלי יותר מדי מציאותיות והן לא רק בראש שלי לכן לדעתי התרופות מיותרות כאן.המצב בבית החמיר אז אני בכלל התפרקתי על ידו ובכיתי לו כמו תינוקת. באמת לפעמים אני פשוט רוצה להיעלם לאנשהו ולא לחזור לכאן לעולם. נמאס לי מבעיות. אני רק מצליחה איכשהו לצאת מצרה אחת וישר באה צרה אחרת. כבר מזמן שלא חייכתי ולא צחקתי, טוב מה אני רוצה הרי כבר מזמן לא קרה שום דבר משמח. אני רק מקווה שמחר יהיה יום יותר טוב מהיום ושאולי יקרה משהו שיגרום לי לחייך. אמן!!!!
לכולן יש בעיות כאלו או אחרות, והכאב שבהן הוא כואב באותה רמה. וכרגע עוברת עליך תקופה קשה מאוד. גם כל מה שסיפרת על אמך מאוד מכאיב. וזה בסדר והגיוני שכרגע אין לך כוחות לעודד כי את בעצמך חסרת כוחות. אני באמת מבינה את כאבך. ועצוב לי לשמוע שאת מרגישה ככה. אבל... יהיה יותר טוב. תני לזה זמן... תראי שיהיה יותר טוב. ובקשר לכדורים, הם מאוד מאוד עוזרים. מנסיון, אני ממליצה לך לתת לזה צ'אנס. אחרי הכל, אין ממש מה להפסיד, לא? ואנחנו פה בשבילך... שולחת לך
